תושב עלי הוכתם כעבריין מין – ויפוצה על לשון הרע

ועד היישוב פרסם במקומון פרוטוקל מישיבה סגורה שבה צוין שהוגשו נגד הצעיר תלונות על פגיעה בילדות. ביהמ"ש קבע שוועד ישלם 20 אלף ש'

עו"ד קובי לוי פורסם: 03.05.18, 07:15

בית משפט השלום בירושלים חייב לאחרונה את הוועד המקומי של היישוב עלי ואת היו"ר שלו לפצות צעיר תושב המקום ב-20 אלף שקל עקב פרסום שייחס לו פגיעה מינית בילדות. זאת לאחר שבהליכים קודמים הם כבר חויבו ב-70 אלף שקל על פרסומים דומים. השופט עבאס עאסי קבע שהנתבעים הכפישו את שמו של התושב כשצירפו חלק מפרוטוקול ישיבה סגורה של הוועד בעניינו למקומון המופץ ביישוב.

 

פרוטוקול הישיבה הסגורה, שנערכה במרץ 2012 בוועד היישוב, צורפה כנספח למקומון "עליתון" המופץ על ידי הוועד, תחת אחריותו של היו"ר. בישיבה הוחלט ליידע את התושבים לגבי תלונות שהוגשו נגד הצעיר על פגיעה מינית בילדות, תוך הפניה לכתבות קודמות שפורסמו עליו – מידע שלגביו כבר נקבע בהליך קודם שהוא נחשב לשון הרע.

 

התובע טען שהפרסום האמור נחשב ללשון הרע בדיוק כמו הפרסומים הקודמים, והוא נעשה בכוונה לפגוע בו בחוסר תום לב ובניגוד לחוק.

 

הנתבעים – הוועד ויושב הראש – הפנו לפסק הדין בהליך הקודם שבו נקבע כי "הוכח שהתובע נעצר ונחקר במשטרה בחשד לפגיעה מינית בקטינות", כך שלטענתם לא מדובר בלשון הרע אלא באמת לאמיתה. הם הוסיפו שמטרת הפרסום הייתה חברתית, ונועדה להגביר את המודעות של התושבים לתופעת ההטרדות המיניות, ושלא התכוונו לפגוע בתובע.

 

לדבריהם, מאחר שמדובר בפרוטוקול של רשות מקומיות, יש לו חסינות מפני תביעות לשון הרע, ובכל מקרה הדברים שנכתבו בו נכונים. אלא שהתובע התעקש שיש משמעות לכך שהפרוטוקול צורף לכלי תקשורת, ומכל מקום, גם עצם פרסומו ברבים נחשב לשון הרע.

 

לא הוגן

השופט עבאס עאסי קיבל את התביעה בחלקה. הוא קבע שפרסום אמירות כה קשות ברחבי יישוב קהילתי קטן שכל תושביו מכירים זה את זה עלול להכפיש את התובע ולפגוע בו קשות. זאת בפרט כשבמסגרת הפרוטוקול הופנו התושבים לעיין בפרסומים קודמים שהוציאו דיבתו רעה.

 

עם זאת נפסק כי מסמכים פנימיים של רשות מקומית אכן נהנים מהגנת החוק מפני לשון הרע, כדי לאפשר לרשות תפקוד יעיל במישורים החברתי, התרבותי והחינוכי, ולכן גם הפרוטוקול עצמו נהנה מהגנה זו.

 

ואולם, צירוף הפרוטוקול לכלי תקשורת אינו זוכה בהגנה זו. בהקשר זה השופט עאסי קבע שהנתבעים ידעו שהפצת תמליל מהחלק הסגור של ישיבת הוועד במסגרת המקומון, טומנת בחובה פגיעה בצנעת הפרט של התובע, ועל כן מעשה זה לא נחשב "פרסום הוגן" אלא לשון הרע.

 

לגבי סכום הפיצוי נקבע כי מאחר שהנתבעים הפנו לפרסומים הקודמים ולא חזרו על ההאשמות הקשות שצוינו בהם, ואף פרסמו הודעת התנצלות, נפסקו לתובע 20 אלף שקל בלבד, בתוספת שכר טרחת עו"ד והחזר אגרת הגשת תביעה.