כך השיל רפי קרסו 22 ק"ג - ואיך זה שינה את חייו

פרופ' רפי קרסו השיל מעליו 22 ק"ג בעזרת ניתוח וכעת הוא משתתף בתכנית "אף פעם לא מאוחר" ברשת, ומנסה להסתגל לתזונה יותר צמחונית, אך מתאמן רק פעם בשבוע ולא נח לרגע. המומחים הספקנים מבקשים שיחדל מטרנדים תזונתיים מופרכים, שיוסיף אימוני כוח והכי דחוף – שיתכנן מחדש את סדר העדיפויות של חייו

מי אני:

"פנסיונר, אבל אני עסוק מאוד. משתתף בתוכנית 'אף פעם לא מאוחר' (רשת 13). גר במכמורת, בן 73, נשוי לנימה פלוס 4 ילדים ועשרה נכדים, בקרוב נכד נוסף".

  

יום העבודה שלי:

"'אף פעם לא מאוחר' זה כמו טיול בחו"ל בלי לשאול את אבא ואמא. התוכנית צולמה לפני מספר חודשים וזה היה כיף גדול. יש לי את המגבלות של הכושר הבריאותי שלי, חלק מהמשימות לא היו כל כך קלות, אבל בסך הכל הסתדרתי, כי אני רגיל לעבוד בתנאים לא נוחים. אני מצלם רצף תוכניות של 'חיים בריא' באותו יום, אז גם אם הייתי קצת עייף זה משהו שאני רגיל אליו. כל הזמן הפתיעו אותנו, לא ידענו מה מצלמים היום ואיפה, אבל אני אוהב להתמודד עם אתגרים לא צפויים. היינו כל אחד עם האופי השונה שלו והיה מאוד נחמד. כל הזמן הייתי מודע למצלמות, היה חשוב לי לא להתנהג בצורה שלא מתאימה לי, אם כי הרשיתי לעצמי להשתטות מדי פעם. קצת רוח שטות זה מנגנון ניקוי טוב.

 

"ימי העבודה שלי שונים זה מזה ומאוד עמוסים. אני גר במכמורת וכל היום נמצא בנסיעות לקליניקה בתל־אביב, לאולפני טלוויזיה, לבית החולים הלל יפה בחדרה ועוד, ובגלל שאני המון שעות על ההגה, מודבקים עליו ועל הדשבורד פתקים עם הודעות וטלפונים לחזור אליהם. בימי ראשון ורביעי אני בבית חולים הלל יפה בחדרה, מלמד סטודנטים, מקבל במרפאת כאב, בערב אני במרפאה הפרטית שלי בתל־אביב. ימי שלישי הם בדרך כלל ימי צילום באולפן, כשאנחנו מצלמים 6־5 תוכניות של שעה בזו אחר זו.

  

"בימי שבת אני מכין את תוכניות הטלוויזיה, עובר על התסריטים, מתקן, עונה על שאלות שקיבלתי מראש – בניגוד לרדיו בימי שישי, שם התוכנית בלייב. ברדיו יש לי זמן לתשאל ולתחקר, בטלוויזיה אני נותן תשובה מושלמת ומתומצתת במשך 2 דקות. במהלך השבוע אני מכין הרצאות, כותב מאמרים, לפעמים משתתף בתוכניות בוקר. בין לבין אני גונב זמן לעצמי ובשלישי בערב אני עושה ביקורת מסעדות, לוקח את אשתי, ואנחנו משתדלים למצוא פעם נוספת לצאת לזמן איכות. שישי־שבת אני בבית, אני גם עובד, כי אין לי ברירה.

  

"אני הולך לישון מאוחר, בסביבות 12 בלילה. אני מעט מאוד מול מחשב וסלולרי, אני קורא בעיקר ספרות מקצועית, מכין תוכניות לפציינטים שלי והכל בכתב יד, גם תיקים רפואיים אני כותב בעצמי. אני אוהב את המקצוע שלי מאוד, אלוהים בירך אותי שאני עושה את מה שאני אוהב ואוהב את מה שאני עושה. יש שלבים בחיים שצריך לעבוד עם אנשים שאתה לא אוהב ולסבול, אבל זה מאחוריי, אני משתדל לאהוב את כל הפציינטים שלי ולרצות בטובתם".

 

 

התזונה שלי:

"השתנתה מאוד בזמן האחרון, אני משתדל לאכול פחות פחמימות וסוכרים והרבה יותר ירקות. עד לפני כשנה היה הפוך, אבל עברתי ניתוח לשחרור הידבקויות בבטן שנוצרו מניתוח אחר שעברתי לפני הרבה שנים וניצלתי את המומנטום לעשות מיני מעקף ללא קיצור קיבה או שרוול. רזיתי 22 ק"ג ובמקום לאכול 8 רולים של סושי – לא יחידות, אלא רולים – היום אני אוכל ירקות מוקפצים. אני אוכל יותר חלבונים, קצת בשר, עוף. חלק גדול מהתזונה הולך לכיוון של המגמה הצמחונית־טבעונית. מעט בשר, עוף ודגים. ביצים כמעט ולא. מוצרי חלב אני לא אוכל כמעט לחלוטין.

 

"בבוקר פרוסה מחיטה מלאה עם טחינה גולמית וכוס קפה שחור בלי סוכר. עד הצהריים פרי. בימי צילום אני לא אוכל כלום, אולי סנדוויץ', כי אני צריך שהדם יהיה במוח ולא בקיבה. אצלי לאכול זה לאכול, לא משהו קטן. בימים אחרים אני חוטף משהו, לפעמים אני קונה חצי מנה פלאפל אבל זה נדיר, לפעמים אני אוכל קופסת טונה עם עגבניות שרי. במזווה של המרפאה יש קופסאות שימורים של תירס מתוק, אפונה, שעועית. בערב אני אוכל ארוחה חמה מסודרת שאשתי מכינה, כגון סלט גדול עם עוף בגריל בלי שומן וירקות מכל הצבעים. פעם בכמה זמן אני אוכל גם פסטה.

  

"כשאנחנו הולכים למסעדה מזמינים קינוח אחד ושתי כפיות. כשאני מבקר מסעדות אני אוכל מסודר ולא חייב לגמור את כל המנה, למרות שבדרך כלל אני אוכל הכל. אשתי לא אוהבת מתוקים, אז כמעט אין בבית ואם יש אז זה שוקולד של 80 אחוזי קקאו שאף אחד לא רוצה לגעת בו. כשאני זוכר אני שותה מים או כשאני רואה שהשתן כהה מדי. אני אוהב יין, אבל מאז הניתוח יש לי יותר צרבות אם אני שותה יין או אוכל מתוק בערב.

 

"אני שותה בממוצע 3 כוסות יין בשבוע, חצי מהכמות שנהגתי לשתות. אני לוקח תוספי מזון שמתחלפים כל 3 חודשים בהתאם לתוכניות שאני עושה לעצמי. יש לי מרפאה שעוסקת באנטי אייג'ינג ואני משתדל לטפל גם בעצמי. כרגע, למשל, אני טרוד בשיפור הזיכרון אז אני מוסיף אומגה 3 ממקור דגי ופוספטידיל סרין, אני לוקח מולטי ויטמינים, קלציום למניעת אוסטאופורוזיס, כי אני אוכל מעט טחינה וכמעט בכלל לא מוצרי חלב, ונוטל גם ויטמין D".

  

כושר:

"יש סלסילת משקולות יד בקליניקה, מזרן עבה, ואחת לשבוע מגיע אליי מדריך שמאמן אותי. אני עושה בעיקר תרגילי כוח, שרירים, שעה שלמה. אני חושב שריצה זה לא בריא ואני לא עושה הליכות, כי כשאני חוזר הביתה אני עייף מאוד. אני מגיע הביתה אחרי 7 בערב במקרה הטוב, ובבוקר אני מעדיף לישון עוד חצי שעה במקום לקום מוקדם, מה גם שאני תמיד צריך להזדרז בבוקר. זה גם תירוץ שאני אומר לעצמי, אני יודע שזה לא מספיק, אבל כשאני נמצא בקליניקה, יומיים בשבוע, אני עושה 7,000 צעדים ביום כי אני מתרוצץ בין החדרים".

  

טיפוח:

"עד לפני מספר חודשים לא הייתי עושה שום דבר, מורח לפעמים קרם של אשתי אחרי יום צילום ארוך מלא באיפור, וגם זה רק מפני שהמאפרת צעקה עליי שיש לי עור יבש. בחודשים האחרונים התחלתי למרוח קרם לחות בערב עם קצת ויטמין A וקרם הגנה מהשמש בבקרים. מניקור לא עושה, פדיקור פעם בחודש, אני מורח קרמים ברגליים נגד יובש פעם בכמה זמן. בזמן האחרון אני שם פלקסיטול נגד יובש עור בשוקיים. פעם בחצי שנה הולך לשיננית ועושה בדיקות דם פעם בחצי שנה".

  

לנפש:

"אני מאוד אוהב מוזיקה, באוטו ובכל מקום שאני נמצא יש לי מוזיקה מגוונת, תלויה במצבי הרוח שלי, שהם בדרך כלל טובים. אני מאזין למיסות נוצריות, מוצרט, שירים עבריים, צרפתיים, איטלקיים. אמי הייתה פסנתרנית, אז אני מכיר חלק גדול מהיצירות הקלאסיות בלי לזייף. בבית החולים יש לי דיסקים שמנוגנים באופן קבוע. מה שעוד נותן לי רגיעה זה לקום בשבת עם ציוץ הציפורים לצד אשתי הראשונה הנוכחית והאחרונה. אנחנו נשואים 48 שנה וזוגיות צריך להשקות כמו פרח, לא לקבל דברים כמובן מאליו.

 

"החוכמה הגדולה ביותר היא פרגון, חוסר שיפוטיות. אני מלמד פסיכו־ביולוגיה, הכימיה של התנהגות, התאהבות, חשיבה, מיניות ודיכאון – כל הדברים של הנפש הם כימיים באיזשהו מקום ואהבה חושנית נגמרת אחרי 18 חודש. אשתי היא החברה הכי טובה שלי, פעמיים בשבוע עושים משהו ביחד, ובנוסף בסופי שבוע אנחנו יחד. אני משתדל פעם בשלושה חודשים לצאת לסוף שבוע, לרוב גיחה לחו"ל. הילדים והנכדים זה דבק נהדר, אושר אינסופי, בעיקר לראות איך כולם אוהבים ומסתדרים אחד עם השני ואיתנו.

  

"אני עובד רק יומיים בשבוע, כי אני נקשר לחולה וזה עומס רגשי, יש אנשים שאתה רואה אותם סובלים ומגלה אמפתיה ויש אנשים שזורקים עליך את הכאב, שואבים אותך. עבדתי גם עם אנשים שנוטים למות בבית חולים, היה לי דיאלוג עם מלאך המוות לעיתים קרובות לפני שיצאתי לפנסיה. כשיש לי עומס אני נלחץ, יש לי הרבה חברים וקשה לי להגיד להם 'לא' כשהם רוצים לבוא דחוף בעשר בלילה. אני נלחץ גם כשאני מאחר לפגישה. אני קנאי לזמן שלי ומכבד זמן של אחרים. אני לא יודע לנוח ולא מסוגל לעשות בטן־גב, אני היפראקטיבי מאובחן, ואולי דווקא פעילות היתר שלי גרמה לי להצליח בכל כך הרבה דברים. גם כאיש צעיר חופש אצלי לא היה לנוח, אלא לנסוע למקום וללמוד משהו בתחום הרפואה, כמו רפואה אלטרנטיבית, קורסים ברפואת כאב, ברפואה סינית ודברים מוזרים כמו הזרקת חמצן לוורידים שאני לא עושה או רפואה אסתטית שאני כן עושה".

  

שורה תחתונה:

"התברכתי בעבודה מעניינת, באנשים טובים סביבי, בחברה לחיים ובמשפחה נהדרת, טפו־טפו מיליון פעמים".

  

מה אומרים המומחים?

 

רקפת אריאלי, דיאטנית קלינית וספורט, המרכז לרפואת ספורט שערי צדק:

  

"כרופא מקצועי שמתבסס על ספרות מקצועית, עליו לדעת שטרנדים תזונתיים ברובם חסרי כל ביסוס מדעי. תזונה בריאה כוללת תפריט מגוון, מאוזן, שיכיל כמות מותאמת של אנרגיה ויתבסס ברובו על מזון טרי שמחולק נכון לאורך היום. התפריט שלו אינו דל בפחמימות והוא צורך חלבונים כמו טונה ועוף, כך שבסופו של דבר נראה שהוא צורך מכל אבות המזון, רק באופן מתון".

  

יואב אבידר, מנהל הג'ימנסיה, ביה"ס להסמכת מדריכי כושר ותנועה, מקבוצת הולמס פלייס:

  

"פרופ' קרסו סבור כי ריצה אינה בריאה אך לטיעון זה אין תמיכה משמעותית במחקר, ואף להפך. בהנחה שהצעידה היומית של פרופ' קרסו תתוגבר מעט, הייתי ממליץ להוסיף עוד 2 אימוני כוח בשבוע, כאשר כל אחד מהם מסתיים בסשן של 15־10 דקות לפחות של תרגילי תנועתיות וגמישות".

  

ד"ר להבית אקרמן, מומחית לרפואת עור:

  

"ממליצה לרפי לנקות את הפנים בערב עם סבון פנים עדין (בייחוד לאחר ימים עם איפור) ולהמשיך למרוח קרם לחות בלילה ומסנן קרינה בבוקר. כמו כן ממליצה להשתמש פעמיים בשבוע בלילה בנגזרת פעילה של ויטמין A (ללא קרם לחות). רפי מציין שיש לו עור יבש ולכן ממליצה לשקול להוסיף גם סרום מתחת לקרם הלחות".

  

צביה חי־אל - מנחה, מאמנת, מנהלת מרכז מעגלים:

  

"התעייפתי רק מלנסות ולעקוב אחר אורח חייו של פרופ׳ קרסו. זה בסדר להיות היפראקטיבי, אבל גם טיפוסים מאוד פעלתניים צריכים לשים גבולות ולשמור על עצמם ועל הכוחות שלהם, כי כוחות אינם בלתי נדלים. אדם שמלמד אנשים על ריפוי ואיכות חיים חייב לעשות הכל כדי שמה שהוא מלמד יהיה חלק משמעותי מחייו.

  

"כדאי מאוד לפרופ' קרסו לארגן את סדרי העדיפויות שלו בצורה קצת אחרת, יותר מרווחים בין פעילויות ופגישות, זמן פנוי לעצמו בלבד, ללא תוכנית וללא אנשים, ללא הצורך לשרת או לטפל באף אחד, אולי להתחיל לתרגל מדיטציה מדי פעם. נראה לי שאת כל אלה הוא יודע להגיד טוב יותר ממני, עכשיו נותר רק להתחיל ליישם".

 

הכתבה התפרסמה ב"זמנים בריאים" של "ידיעות אחרונות"