ביקורת בוערת

דו"ח חמור של מבקר המדינה: כך גרמה מדיניות משרד הבריאות לעלייה בשיעור המעשנים בישראל בניגוד לירידה העולמית. וגם: למה נפגש השר יעקב ליצמן עם נציגי חברות הטבק בלי לדווח על כך, ומדוע ניתנו הקלות לסיגריות האלקטרוניות של פיליפ מוריס?

דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם אתמול כולל ביקורת על לא מעט מחדלים. אין ספק שאחד החמורים והמקוממים שבהם מתייחס להתמודדות הכושלת של מערכת הבריאות עם העישון. בזמן שבכל העולם שיעור המעשנים נמצא בירידה תלולה, דווקא בישראל נרשמת מאז 2016 עלייה תלולה. לפי דו"ח המבקר למחדל הזה יש כתובת מרכזית: משרד הבריאות והעומד בראשו, השר יעקב ליצמן.

 

צוות של מבקר המדינה ביצע בדיקה בין החודשים יוני־אוקטובר 2017 על מנת לבחון את הפעולות שננקטות לצמצום העישון בישראל. הבדיקה נעשתה במשרד הבריאות ובארבע קופות החולים, במשרד האוצר, ברשות המסים, במשרד החינוך, בצה"ל, ועוד. הממצאים קשים.

 

מתחילת שנות השבעים של המאה הקודמת מספר המעשנים בישראל ירד בהתמדה. לפני כשנה פירסמנו כאן במוסף "24 שעות" דו"ח מיוחד שהתבסס על נתוני קופות החולים עד שנת 2015. הנתונים הראו מגמת שיפור עקבית מאז תחילת שנות האלפיים. ב־2001 עמד שיעור המעשנים בישראל על 30 אחוז, ב־2013 הוא ירד כבר ל־18. אבל בשנתיים האחרונות התהפך הגלגל וחלה עלייה משמעותית באחוז המעשנים שהגיעה לפי דוח המבקר עד לכ־22.5%, כלומר כ־1.6 מיליון איש.

 

על פי נתוני משרד הבריאות, ב־2016 נפטרו בישראל כ־8,000 בני אדם מתחלואה שנגרמה מעישון, מהם כ־800 עקב חשיפה לעישון כפוי. עלות הטיפול במחלות הקשורות בעישון ב־2016 הייתה כ־3.7 מיליארד ש"ח.

 

במשרד הבריאות טוענים בתגובה כי לא חלה עלייה אמיתית בשיעור המעשנים בישראל, וכי בנתונים הקשים אשמה שיטת המדידה החדשה שכללה סקר באמצעות טלפונים סלולריים, בהם משתמשת אוכלוסייה צעירה. מבקר המדינה סירב לקבל את ההסבר וטוען כי הנתונים מתבססים על מחקרים של משרד הבריאות עצמו.

 

המוצר שקיבל הקלות

 

ויש כמובן גם את עניין הסיגריות האלקטרוניות. לפני שנתיים פנתה חברת פיליפ מוריס למשרד הבריאות בבקשה לכלול את מוצר הטבק IQOS בקבוצת מוצרים אשר החוק להגבלת הפרסומת והשיווק אינו חל עליה, ובכך לפטור אותו מכל הגבלת פרסום. חשוב לציין כי מדובר בסיגריה אלקטרונית שטרם אושרה על ידי ה־FDA — מינהל המזון והתרופות האמריקאי. ישראל היא למעשה אחת המדינות הבודדות בעולם שאישרה אותה לשימוש. לאחר חמישה ימים ממועד הפנייה שלח ראש שירותי בריאות הציבור דאז, פרופ' איתמר גרוטו, מכתב לרשות המסים בו ציין כי על החברה אין חובה להדפיס על חפיסת המוצר אזהרות בריאות כלשהן. בניסוח המכתב היה מעורב היועץ הבכיר של שר הבריאות. "אף שמדובר בהחלטה עקרונית לכאורה הנוגעת למוצר חדש, לא התייעץ פרופ' גרוטו לפני שקיבל את החלטתו עם אף גורם מקצועי במשרד הבריאות, לרבות הלשכה המשפטית והמרכז למניעת עישון", כותב המבקר. "הוא גם לא בחן את הכללים בנוגע למוצר שנקבעו בידי גופי בריאות בין־לאומיים".

 

בסוף פברואר 2017 קיים שר הבריאות דיון בנושא "מדיניות סיגריות אלקטרוניות ו־IQOS". היועצת המשפטית וגורמים מקצועיים אחרים במשרד הבריאות לא זומנו לדיון. שר הבריאות אמר בדיון: "על סיגריות אלקטרוניות יחולו כל המגבלות של סיגריות רגילות. ובנוגע לסיגריות IQOS, נמתין למדיניות ה־FDA". משמעות ההנחיה היא שמכשירי ה־IQOS הוחרגו ולא הוטלו עליהם הגבלות בפרסומות ובשיווק. "אי־הזמנת גורמים מקצועיים לדיון מקלה לכאורה את קבלת ההחלטות", כתב המבקר. "מנכ"ל משרד הבריאות וראש שירותי בריאות הציבור דאז לא הביאו בדיון לידיעת שר הבריאות תכתובת בין היועצת המשפטית של משרד הבריאות לבין המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שבה ציינה כי יש להחיל על מוצר הטבק החדש את החוקים החלים על מוצרי טבק. בכך קיבל השר החלטה ללא שעמד לפניו כל המידע".

 

עוד מצא המבקר שדלתו של שר הבריאות ובכירי משרדו הייתה פתוחה בפני נציגי חברות הטבק, אך בניגוד להוראות שנקבעו באמנה למניעת עישון, השר לא הביא את פגישותיו איתם לידיעת הציבור. "יש ליידע את הציבור על פגישות של מקבלי ההחלטות עם נציגי חברות הטבק, מאחר שחשיפה לציבור יש בכוחה למנוע קבלת החלטות שאינן עולות בקנה אחד עם הצורך בשמירה על בריאות הציבור", כותב המבקר. "הסתרת הפגישות עם חברות הטבק נוגדת את הצורך החיוני בשקיפות". ממצאים אלה של המבקר נותנים תוקף לתחקיר של העיתונאי חיים ריבלין מחברת החדשות על הפגישות של ליצמן ובכירי משרדו עם גורמים בחברות הטבק.

 

מעשנים חיים עשור פחות

 

על נזקי העישון אין ויכוח. לפי דו"ח של משרד הבריאות, תוחלת החיים של מעשנים נמוכה ב־10 עד 13 שנים בממוצע מתוחלת החיים של לא־מעשנים. הם גם בעלי סיכון מוגבר ללקות בנכויות שונות, בטרשת עורקים, באוטם שריר הלב ובמפרצת אבי העורקים. העישון גורם ליותר מעשרה סוגי סרטן וליותר מ־90 אחוזים ממחלות הריאה הכרוניות. עישון בזמן ההיריון מעמיד בסכנה את העובר, והעלות הכלכלית למשק כבירה.

 

ובכל זאת, קובע המבקר, על אף שמשרד הבריאות קבע ששימוש בטבק גורם לנזקים קשים והרחיב בצו את ההגבלות על עישון במקומות ציבוריים, ממארס 2014 הפסיק המשרד לעסוק בקידום התיקון לחוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק. "יש לראות זאת בחומרה רבה", כותב המבקר, ומתייחס גם לשרים האחרים שיש להם נגיעה לעניין: "שר האוצר לא הגיש המלצות לממשלה בעניין שיעורי המס על מוצרי טבק, והשר להגנת הסביבה לא הגיש לממשלה תוכנית לצמצום הנזקים מבדלי הסיגריות שיוצרים מפגע של פסולת בשטח ציבורי".

 

עוד עולה מהדו"ח, שישראל פועלת בניגוד לאמנות בינלאומיות למניעת עישון שהיא חתומה עליהן: על כמה מוצרי טבק מוטל מס נמוך יחסית, אין איסור על עישון בכל המקומות הציבוריים, ואין פיקוח על תכולת מוצרי הטבק. בנוסף, אין אזהרות גרפיות מרתיעות על האריזות, האזהרות המילוליות על החפיסות תופסות שטח קטן מהמומלץ, ומשרד הבריאות אינו מממן תוכניות הסברה בעניין נזקי העישון.

 

עוד קובע המבקר בדוח כי מיסוי חלק ממוצרי הטבק נמוך ואינו עולה בקנה אחד עם החלטת הממשלה ממאי 2011. התוצאה: ב־2016 היה השימוש בטבק מגולגל גבוה פי יותר מעשרה מאשר ב־2012. בנוסף, בנובמבר 2016 נודע למשרד הבריאות כי בכוונת משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לפרסם מכרזים להקמת חנויות לממכר אלכוהול וטבק בפטור ממס בנמל התעופה החדש "רמון" שליד אילת, וכי חנויות הפטור ישמשו גם נוסעים בטיסות פנים־ארציות. בעקבות זאת הכין פרופ' איתמר גרוטו מכתב למנהל רשות המסים ובו טען שמכירת מוצרי טבק בחנויות הפטור נוגדת את המלצת הוועדה הציבורית לבדיקת צמצום העישון ונזקיו. מכתב חשוב מאוד - אולם המבקר גילה שהמכתב מעולם לא נשלח.

 

ולא רק על משרד הבריאות היו למבקר המדינה דברי ביקורת קשים בכל הנוגע לתחום הטבק. הוא תקף בחריפות את שר האוצר משה כחלון, שמתנגד להעלאת מס הקנייה על טבק לגלגול בשל מדיניות משרד האוצר שלא להעלות מסים, וגם משרד החינוך סופג ביקורת בעקבות פעילותו — או אי־פעילותו — בקרב תלמידים.

 

לפי הדו"ח, בשנת הלימודים תשע"ה עישנו כ־42 אלף תלמידים מהחטיבות העליונות, כ־10 אחוזים מכלל התלמידים בגילאים האלו. מבקר המדינה קובע עוד שמשרד החינוך לא נאבק בנחישות בתופעת העישון. כך למשל ערכות הדרכה שפותחו עבור תלמידי כיתות ו' להסברת נזקי העישון הופצו רק ל־760 מתוך 2,800 בתי ספר יסודיים.

 

באופן לא מפתיע, נתוני צה"ל חושפים עלייה בשיעור המעשנים בצבא. לפי דו"ח המבקר, פעילות צה"ל בתחום מניעת העישון התמצתה בקורס גמילה לחלק מהחיילים המעשנים. מחיר הטבק בצה"ל, בדומה לכלל הפריטים שנמכרים לחיילים, הוא מחיר מוזל, מה שנוגד את החתירה העולמית לייקר את מחירי הסיגריות. מבקר המדינה ציין לחיוב את החלטתו של הרמטכ"ל על "צה"ל נקי מעישון", שתיושם בתחילה ב־56 בסיסים פתוחים. אולם בבסיס ההדרכה העיקרי של צה"ל בנגב, המשמש מדי שנה כ־80,000 חיילים, ימשיכו להימכר סיגריות משום שקיים חוזה מסחרי ארוך טווח עם הגורם שמפעיל את החנויות בבסיס.

 

תגובת משרד הבריאות על דו"ח המבקר: "משרד הבריאות מכבד את עבודת המבקר ורואה בה דרך חשובה, אפקטיבית ונכונה לתקן את הליקויים שעולים ממנו לטובת שיפור דרכי התנהלות המערכת. משרד הבריאות לומד את עיקרי הדו"ח ופועל לתקן את הליקויים העולים מן הפרקים השונים".

 

תגובת פיליפ מוריס: "פיליפ מוריס הינה גוף אחראי הפועל על פי החוק וימשיך לפעול בשקיפות ובהתאם לחוק. כגוף שכזה, אנו מאמינים בחשיבות של דיאלוג פתוח עם הרגולטורים, במטרה להשמיע את עמדתנו ולהעביר להם מידע רלוונטי עבור הציבור בישראל. ישראל פועלת באופן אקטיבי למנוע העברת מידע חיוני ליותר ממיליון מעשנים, אשר מחפשים אחר אלטרנטיבות אחרות פחות מזיקות לעישון".