שיתף סרטון בפייסבוק – ומצא עצמו בביהמ"ש

במסגרת מחלוקת ניהולית סביב ישיבת "בית אורות" בהר הזיתים, שיתף תלמיד לשעבר סרטון ביקורתי ברשת. מנכ"ל הישיבה פנה לביהמ"ש - והפסיד

עו"ד נמרוד כנפי פורסם: 25.05.18, 07:19

בית משפט השלום בירושלים זיכה לאחרונה תלמיד לשעבר בישיבת "בית אורות" בהר הזיתים, שהואשם במסגרת קובלנה פלילית בפרסום לשון הרע על מנכ"ל המוסד, משום ששיתף בפייסבוק סרטון בעל תוכן פוגעני. השופט אוהד גורדון פסק שלא הוכח שהתלמיד לשעבר ביקש לפגוע.

 

חוק איסור לשון הרע מדרג השלכות של פרסומים שונים ואחד הסעיפים שלו עוסק בעוולה אזרחית המזכה בפיצויים. סעיף אחר מעגן לשון הרע כעבירה פלילית, שעונשה יכול להגיע לשנת מאסר. המקרה המדובר עסק ביסוד הנפשי שיש להוכיח על מנת להרשיע בלשון הרע כעבירה פלילית – והוא שהמעשה בוצע "בכוונה לפגוע". דרישת הכוונה תוחמת ומצמצמת את האחריות הפלילית למקרים שבהם הוכח "יסוד נפשי חפצי" - כלומר רצון של המפרסם לפגוע.

 

במקרה הנדון הגיש מנכ"ל עמותת "בית אורות" שלמה צוויקלר קובלנה פלילית נגד אליהו ברץ, תלמיד לשעבר. הסיבה: ב-2015 הוא שיתף את סרטון שעסק בהחלטת הנהלת העמותה להחליף את ראש הישיבה, בסוגיות מימון של המוסד ובצוויקלר עצמו.

 

לטענת המנכ"ל, ברץ הפיץ את הסרטון במטרה לבזות אותו ולפגוע בשמו הטוב. לדבריו הסרטון הציג אותו כרמאי שנלחם בישיבה, הלין את שכר רבניה, נמנע מלשלם עבור אוכל חשמל ומים, פנה לערכאות משפטיות ועוד. בשל כך יוחסה לתלמיד לשעבר עבירה על חוק איסור לשון הרע, בטענה שהסרטון נועד לפגוע בו וגרם לכך בפועל.

 

ברץ לא הכחיש שתייג אנשים ל"פוסט" הנדון, אבל התעקש שלא עשה זאת על מנת לפגוע בצוויקלר אלא כי הרגיש צורך לעזור לישיבה, והאמין שהסרטון יועיל לה. לדבריו, יש להבחין בין פרסום בפייסבוק של תוכן כשהמפרסם הוא עורכו המקורי לבין שיתוף או חיבוב ("לייק") של פוסט.

 

אקט של תמיכה

מה שהיטה את הכף לטובת זיכוי הייתה העובדה שבעיני השופט אוהד גורדון נותר ספק סביר בשאלה אם הנאשם פעל מתוך כוונה לפגוע בצוויקלר. הוא ציין שהתרשם שברץ מדבר בכנות, וקיבל את טענתו שלפיה הוא עצמו לא ערך את הסרטון אלא צפה בו והחליט לשתף אותו כדי לתרום להפצת מסריו.

 

נקבע שהנאשם הזדהה עם הצד היריב לצוויקלר במסגרת המאבק על הישיבה שבה למד. כלומר, תמיכתו בסרטון הייתה רעיונית ולמעשיו לא הייתה מטרה לפגוע בקובל.

 

"טענת הנאשם כי האמין לנטען בסרטון על רקע המידע שקיבל בעבר מהצד בו תמך, ושיתף את הסרטון לא כדי לפגוע בקובל אלא כאקט של תמיכה במאבק וניסיון לסייע לצד בו תמך בקידום מסריו כך שיגיעו לאזני אלה אשר תורמים לעמותה וכך יקודם עניינו של אותו צד במאבק, היא טענה מסתברת", נכתב בפסק הדין.

 

לפיכך בסופו של דבר קבע השופט גורדון כי "משלא בוסס רכיב הכוונה לפגוע בדרגה הנדרשת, יש להורות על זיכויו של הנאשם".