אזרחי אירלנד ייצאו מחר (יום ו') להצביע במשאל עם היסטורי על הקלת החוקים הנוגעים להפלות במדינה. החוקים הקיימים בעניין באירלנד הם מהנוקשים ביותר בעולם, והדיון בהם מפלג את אירלנד, שעד לפני שנים לא רבות נודעה כמדינה קתולית שמרנית במיוחד. האיסור המוחלט על הפלות הוסר באירלנד כבר לפני חמש שנים, אבל הפלות עדיין מותרות במקרים חריגים בלבד – כאלה שבהם סכנה נשקפת לחיי האם.
אתמול האשים ראש ממשלת אירלנד ליאו ורדקר את מתנגדי השינוי כי הם מנסים להונות מצביעים ולגרום להם לחשוב שהממשלה תוכל לשנות את החוק גם אם רוב המצביעים יצביעו "לא". פוליטיקאים הנמנים עם המחנה הזה טענו בימים האחרונים כי אם ההצעה לא תאושר במשאל העם, אפשר יהיה לשנות את החוקה כך שהיא תאפשר ביצוע הפלות במקרים כמו אונס, גילוי עריות או או פגמים קשים בעובר.
בהצהרתה הדגישה הכנסייה כי היא מטיפה לשימור הזכות לחיים, אך הודתה כי "חיי האדם מסובכים, והם מזמנים מצבים שבמקרים רבים הם אפורים יותר מאשר מצבים של שחור ולבן, וזה מחייב אותנו לגלות רגישות ולהימנע משיפוטיות". ההתאחדות מייצגת יותר מ-1,000 כמרים קתולים באירלנד – כשליש מהכמרים בה.
לינדה הוגן, פרופסור לדת מקולג' טריניטי בדבלין, אומרת שהכנסייה קיבלה החלטה אסטרטגית להגביל את ההצהרות הרשמיות שלה בנושא בהתחשב בכך שעמדותיה לגביו כבר ידועות היטב. לדבריה ייתכן שהכנסייה למדה לקח ממשאל העם שבו הצביעו בשנת 2015 האירים בעד אישור נישואים חד-מיניים. במשאל ההוא הייתה הכנסייה מעורבת מאוד, ולדברי הוגן תוצאותיו היו קריאת השכמה לכנסייה.
לפי מפקד האוכלוסין האחרון, מ-2016, כ-78% מהאירים מצהירים כי הם קתולים. "העובדה שלמחנה ה'כן' צפוי רוב של יותר מ-53% פירושה שיש הבדל בין מה שהכנסייה הקתולית מטיפה לו לבין מה שהקתולים מאמינים בו", אומרת הוגן.
בשל האיסור על הפלות ברוב המקרים באירלנד, אלפי נשים איריות נוסעות מדי שנה לאנגליה כדי לבצע שם את ההליך. הקמפיינים סביב משאל העם התנהלו בפרופיל גבוה, וברחובות אירלנד נתלו כרזות רבות והוצבו שלטי חוצות של שני המחנות.