האישום: שוחד

בפרקליטות ניסחו טיוטה לכתב אישום נגד שר העבודה והרווחה חיים כץ • לפי הטיוטה, המומחה לשוק ההון מרדכי בן ארי ניהל את תיקי ההשקעות של כץ ללא תמורה כספית וניצל מידע פנימי כדי להפיק עבורו רווח של מיליוני שקלים - ובתמורה השר פעל לקדם חקיקה שתיטיב עימו ועם החברה שבה הועסק • פרקליטתו של כץ: "הם חברים קרובים, אלו לא יחסי שוחד"

"השר חיים כץ הסתיר את מערכת היחסים האישית והעסקית שלו עם איש שוק ההון מרדכי בן ארי", סיכמו בפרקליטות את הפרשה שבמסגרתה צפויים שר הרווחה וחברו להיות מועמדים לדין באשמת שוחד. "הוא פעל בניגוד עניינים בין תפקידיו הציבוריים לבין האינטרסים הפרטיים שלו".

 

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הודיע לכץ כי הוא שוקל להעמידו לדין, בכפוף לשימוע, בפרשה הנוגעת לקשריו עם בן ארי. כתב האישום, לפי הטיוטה שכבר גובשה, צפוי לכלול עבירות של שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והפרת אמונים. כתב אישום דומה צפוי להיות מוגש, בכפוף לשימוע, גם נגד בן ארי, בגין עבירות דומות וכן בגין עבירות של שימוש במידע פנימי.

 

כץ מכהן בכנסת מאז 1999, למעט הפסקה של כשלוש שנים בשנים 2006־2009. לפי כתב האישום המתגבש, בין השנים 2010־2015 התפתחה בינו לבין בן ארי מערכת יחסים של "תן וקח", שכללה חילופים של טובות הנאה. באותה העת שימש בן ארי כיועץ פיננסי של חברת "אקוויטל" - חברת החזקות ציבורית דומיננטית במשק - והיה למעשה מומחה מהשורה הראשונה בניהול תיקי השקעות.

 

לפי החשד, בתקופה זו בן ארי רתם את יכולותיו לטובתו של כץ וניהל את תיקי ההשקעות שלו, בתדירות גבוהה, וזאת מבלי שהיחסים העסקיים הללו הוסדרו ומבלי שהוא זכה לתמורה כספית כלשהי. במסגרת תפקידו זה, לפי כתב האישום המתגבש, איש שוק ההון גם המליץ לשר לרכוש ניירות ערך של חברות־בת של אקוויטל - וכך עשה שימוש בלתי חוקי במידע פנימי. שיתוף הפעולה הזה, נטען, הניב לכץ רווח של מיליוני שקלים. בנוסף, על פי החשד, כאשר כץ מונה לשר הוא פתח חשבון נאמנות שנוהל בפועל על ידי בן ארי - תוך הסתרה של זהותו, ובניגוד לכללים.

 

זה היה חלקו של בן ארי בפרשה. אולם לטענת הפרקליטות הקשר בין השניים כלל גם טובות הנאה מצידו של כץ: מערכת היחסים הזו, לפי כתב האישום המתגבש, כללה ציפייה והבנה הדדית שלפיה בן ארי יוכל להיעזר בתפקידו הציבורי של השר ובסמכויות הנתונות בידיו לשם קבלת טובות הנאה שייטיבו עימו או עם קבוצת אקוויטל.

 

כך, לפי החשד, בתמורה לשירותים שקיבל מבן ארי הפעיל כץ את כוחו כדי לסייע ולקדם אינטרסים של בן ארי, ובין היתר נענה לבקשתו ופעל להעברתה של הצעת חוק שהייתה בעלת ערך כלכלי פוטנציאלי גבוה ביותר עבור בן ארי ועבור החברה שבה הועסק. מדובר בתיקון 44 לחוק נייירות־ערך, שלפיו חברה שנקלעת לקשיים מצווה לפרוע את חובותיה למחזיקי אגרות־החוב בקרב הציבור, ורק לאחר מכן לבעלי השליטה. כץ, שכיהן אז כיו"ר ועדת העבודה והרווחה, ניצל את תפקידו - לפי החשד - כדי לנהל בוועדה דיונים בנוגע להצעת חוק זו, ואף הזמין לדיון את בן ארי, כמומחה יחיד, תוך הסתרת הקשר ביניהם והאינטרס של איש שוק ההון בהצעה שאכן הפכה בסופו של דבר לחוק.

 

פעולות אלו, לפי כתב האישום המתגבש, הן התמורה של השר כץ לטובות ההנאה שהעניק לו בן ארי. פרשה זו נחקרה על־ידי מחלקת חקירות מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך, וההחלטה על גיבושו של כתב אישום התקבלה על בסיס המלצתם של פרקליט המדינה שי ניצן ופרקליטת מחוז תל־אביב (מיסוי וכלכלה) ליאת בן־ארי.

 

עו"ד נוית נגב ממשרד שינמן־נגב־ניב מסרה בשם השר: "כץ ובן ארי הם חברים קרובים מאד מזה שנים. הצגת הקשר ביניהם כיחסי שוחד שגויה ומופרכת. בכל פעולותיו כח"כ וכשר פעל כץ באופן ענייני ולטובת הציבור, והדברים עוד יוכחו. החוק שנחקק ב־2010, בתקופת ה'תספורות', נועד לתקן עוול, לשמור על האינטרסים של המשקיעים הקטנים ולהגן עליהם מפני מניפולציות של בעלי שליטה. הניסיון להלביש מניעים שאינם טהורים נועד לכישלון".

 

עורכי דינו של בן ארי - ארז הראל, ירון אלכאוי והילה שמעון - מסרו: "הוא יעלה את טענותיו בפני הפרקליטות בהליך השימוע, ואנו מאמינים כי בתום ההליך גם הפרקליטות תגיע למסקנה כי אין מקום להגשת כתב אישום".

 

בנוסף, השר כץ חשוד גם בקבלת דבר במרמה, מרמה והפרת אמונים וסחיטה באיומים במסגרת פרשת אי הסדרים בתעשייה האווירית. לפי החשד, כץ פעל למינוי יו"ר דירקטוריון והתערב בעניינים פנימיים הקשורים להתארגנות העובדים בתעשייה האווירית. בפברואר הודיעה לו המשטרה על גיבוש תשתית ראייתית נגדו, והתיק הועבר לאחרונה לבחינת הפרקליטות.