באנו ליהנות ואין בזה שום פסול

ליהי, רקדנית בת 20: "נדלק בי הצורך לדעת איך מרגיש סקס מתוך אהבה. פחדתי להתמכר לחד־פעמיות. לסערה. פחדתי שרגש לא ירגש אותי"

כשהייתה לי בת מצווה, אמא יזמה ערב נשים והזמינה נשים משמעותיות בחיי לתת לי צידה לדרך, מתוך מחשבה שלקול הנשי יש עוצמה. גדלתי בבית שהייתה בו חגיגה של נשיות. זה העניק לי כוח לפרוץ גבולות ותקרות זכוכית ולהאמין שהעולם פתוח.

 

עוד קודם, בכיתה ה', חברה סיפרה לי שהיא עברה אונס. זו הייתה הפעם הראשונה שבה נחשפתי לנושא ורציתי להבין על מה היא מדברת. חיפשתי באינטרנט והרגשתי שאולי אני נחשפת לדברים מוקדם מדי, אבל סיקרן אותי לדעת שיש דבר כזה. אפילו שהסיפורים שלה היו קשים מנשוא. הרגשתי שההוויה שלי מינית מאוד. ההתבגרות שלי בעולם המחול, לעומת זאת, יצרה ריחוק מהדרך שבה בני נוער גדלים. לקח זמן עד שהתחלתי לצאת למסיבות ולשתות כי התנגדתי למה שאלכוהול עושה לגוף. המחול הפך אותי לילדה טובה וצייתנית. בתיכון נסעתי ארבע פעמים בשבוע לתל־אביב והחיים החברתיים שלי היו מפוצלים. הייתי טובה בלהיות עם עצמי כי ככה זה רקדנים. נוח להם בנישה של עצמם. מבחינת קשרים עם בנים התבגרתי מאוחר. הרגשתי שבנים לא מספיק בוגרים וידעתי שארצה מישהו מבוגר ממני. זה משך אותי. מישהו שלוקח שליטה. לא נמשכתי להיות החלשה בקשר, אבל כן ל"גבר גבר". כשהלכתי למסלול רקדנים מצטיינים בצבא, פגשתי חברות חדשות והיה שם דיבור פתוח על סקס. הלהיב אותי שיש לי עוד נושא לדבר ולכתוב עליו, ושאני יוצאת מתדמית הילדה הטובה. התחלתי להרגיש יפה. אני מאמינה שאם את עושה מה שאת אוהבת, את הכי יפה.

 

הפעם הראשונה שלי הייתה בגיל 18. הייתי במשמרת בצבא ולידי התיישב בחור כובש ומקסים שאמר לי את כל הדברים הנכונים כמו "וואי, את לא כמו כולם" ו"איזה חיבור טוב יש לנו". חיפשתי ביטויי חיבה מהסביבה והרגשתי שיש בינינו כימיה. עברה בי מחשבה שהוא הגבר המושלם בשבילי וכשעליתי אליו לחדר הייתי משוכנעת בתמימותי שאנחנו הולכים לדבר. בשלב מסוים הוא הסיט את השיחה למשחק שאלות ואמר לי, "את יודעת שבסוף זה נגמר בסקס" וכבר הייתי כל כך בשלה להיקטף... ואז הוא אמר, "אני לא רוצה להשלות אותך. אני כאן לחד־פעמי. אם את רוצה אז סבבה". באותו רגע הלב שלי קצת נשבר. התחבטתי. לא ככה דמיינתי את הסיפור שלי. ידעתי שאני רוצה, למרות שלא היה לי קל להודות בזה. אבל מרגע שהתמסרתי לידיעה שמדובר במפגש חד־פעמי יכולתי ליהנות כי לא הייתי עסוקה בשום אשליה. הוא היה סבלני לכך שזו הפעם הראשונה שלי ודאג שאיהנה ושלא יכאב לי, ושאצא מלאה ולא מרוקנת.

 

אחר כך רציתי לדעת איך זה מרגיש להיות בצד שמחפש חוויה חד־פעמית והלכתי למסיבה בידיעה שאני יכולה להשיג את מי שבא לי. כמו במסע ציד. היה בזה המון כוח. הרגשתי שיכורה מרוב נשיות. הרשיתי לעצמי ליהנות. היה לי חשוב לדעת שזה לא אומר שום דבר על האופי שלי. שהנאה לשם הנאה היא לגיטימית. ואז ראיתי מישהו והתחלנו לדבר והוא אמר את כל הדברים הנכונים וידעתי שזה רק משחק ואולי הוא משקר, ונהניתי לדעת שזה משחק. שאני לא באמת רוצה אותו ואין לי כוונה שזה ימשיך. כמה ימים אחר כך נפגשנו והוא הזמין מקום במסעדה והשקיע ולקח אותי לטיול בפרדס, וכשהגענו אליו הוא אמר, "יש טוויסט בעלילה. אני לא רוצה שנשכב היום". רציתי לגשת ישר לעניין. להתמסר לחד־פעמיות. קסם לי שאני עושה משהו שהוא קצת אסור. חשבתי: "מה זאת אומרת לא נשכב היום? אבל זה היה הדיל..." שבוע אחר כך שכבנו. הוא היה מאוד ורבלי ואמר מה הוא אוהב ושאל מה אני אוהבת וניסה לנחש, והיה בינינו דיבור פתוח שהקליל את המפגש שהיה באווירת "באנו ליהנות ואין בזה שום פסול". הוא משך אותי והיה חתיך והיה לו שעון יד (פריט שעושה לי את זה אצל גברים, לא יודעת להסביר) והיה לי ברור שברמה האינטלקטואלית והרגשית לא הייתי רוצה בו כבן הזוג שלי.

 

אחר כך נדלק בי הצורך למצוא משהו אמיתי יותר. לדעת איך מרגיש סקס מתוך אהבה או עם מישהו שאני יודעת שאכפת לו ממני. כבר כמה חודשים אני יוצאת עם מישהו שמבוגר ממני בעשור ומרגישה שזה נכון. כבר בפעם הראשונה שבה התנשקנו הרגשתי שיש בו עדינות שלא פגשתי בשום גבר שהתנשקתי איתו קודם. התרגשתי לדעת שאכפת לו ממני. שמחתי שזה ריגש אותי, כי פחדתי להתמכר לחד־פעמיות. לסערה. פחדתי שרגש לא ירגש אותי. שרוך לא ירגש אותי. המפגש איתו הגדיל את הרצון לקשר אמיתי ועמוק. אני אוהבת אותו ומרגישה שהכימיה, ההיכרות וההדדיות בינינו מעניקות לי רוגע וחופש.

 

 

אם את מעוניינת לקחת חלק במדור, כתבי לי לכאן:

erot.woman@gmail.com