שירים אחרי מות

None

שני שירים שכתב חיים גורי בשנה האחרונה לחייו ומתפרסמים כאן לראשונה. גורי, חתן פרס ישראל ומגדולי המשוררים העבריים, חזר בשנים האחרונות לכתוב בעט לאחר שנים שכתב במחשב. לאחר מותו, לפני כארבעה חודשים, אספו אלמנתו של גורי, עליזה, ובתו יעל את השירים והן עמלות בימים אלה על פענוחם והקלדתם. אלו טיוטות שטרם פוענחו עד הסוף. גורי האמין שיספיק להוציא את הספר עוד בחייו, והספר עתיד לראות אור בשנה הקרובה.

 

בּוֹא קְצָת שֶׁקֶט, בּוֹא קְצָת שִׁעֲמוּם

 

מַגִּיעַ לְךָ

 

הַכֹּל כָּל כָּךְ צוֹעֵק פֹּה, לֹא גָּמוּר.

 

(אֵין רֶמֶז לִמְנוּחָה)

 

 

מָה שְׁלוֹמְךָ?!

 

שׁוֹאֲלִים אוֹתִי בָּרְחוֹב

 

אֲנָשִׁים לְמִינֵיהֶם

 

שְׁלוֹמִי כִּשְׁלוֹם עַמִּי,

 

אֲנִי מֵשִׁיב לָהֶם

 

וְאָז פּוֹלְטִים הֵם אֲנָחָה קְצָרָה

 

כְּשֻׁתָּפִים לְעֵת צָרָה.

 

יִהְיֶה טוֹב! אֲנִי מַבְטִיחַ

 

כְּאִישׁ סוֹדוֹ שֶׁל הַמָּשִׁיחַ!

 

 

*

 

אֲנִי חוֹזֵר לְשָׁם בִּשְׁאֵרִית כּוֹחִי

 

עוֹדִי חוֹזֵר לְשָׁם

 

פּוֹגֵשׁ בַּדֶּרֶךְ עוֹד מְסֻיָּטִים

 

הָעוֹבְרִים בִּירֻשָּׁה

 

אֲנִי שָׁב בַּדֶּרֶךְ פּוֹגֵשׁ אֶת הַמֵּתִים

 

הַנָּחִים בְּשׁוּרוֹת כְּמוֹ בְּנַחֲלַת יִצְחָק

 

פּוֹגֵשׁ בַּדֶּרֶךְ בָּאֵיקָלִיפְּטוּסִים הָעֲבֻתִּים

 

כְּמוֹ שְׁכֵנִים טוֹבִים בְּדַרְכִּי הָאֲרֻכָּה.

 

אֲנִי יוֹדֵעַ וְעַד שֶׁלֹּא יִרְחַק הַיּוֹם

 

וְתָבוֹא גַּם שְׁעָתִי

 

לָבוֹא בְּסוֹף הַדֶּרֶךְ הָאֲרֻכָּה

 

נִתָּן לוֹמַר שֶׁזָּקַנְתִּי מְאוֹד

 

וְלֹא נָפַלְתִּי בַּדֶּרֶךְ הָאֲרֻכָּה

 

כְּרַבִּים כָּל כָּךְ מֵחֲבֵרַי הַטּוֹבִים

 

שׁוֹכְנֵי הַשְּׁתִיקָה

 

וְהוֹדֵיתִי מְאוֹד לָאֵיקָלִיפְּטוּסִים הָאֵלֶּה

 

שֶׁהֶעֱנִיקוּ לִי אַרְכָּה

 

צַעַר לְצַעַר בֵּין צְעָקָה לִצְעָקָה

 

וְכָךְ יָכֹלְתִּי אֵיכְשֶׁהוּ לְהַמְשִׁיךְ

 

מֵאָז הֱיוֹתִי יֶלֶד קָטָן

 

זֶה מְאַפְשֵׁר לִי לְהִשְׁתַּיֵּךְ לַזִּכָּרוֹן

 

וּלְהַגִּיעַ עַד כָּאן.