האם יהודי אמריקה עדיין "אחים"?

None

יהודי ארה"ב נמצאים היום בצומת קריטי מבחינת זהותם, מיקומם בחברה האמריקאית ויחסם לישראל. היהודים הליברלים מצויים זה זמן רב בשחיקה קהילתית וזהותית, והקשיים שלהם מול ישראל השבטית והדתית רק מחריפים את בעיותיהם הפנים־אמריקאיות. מנגד, דתיים אורתודוקסים, ואפילו חרדים, מחזקים את זיקתם לישראל ומתרחקים מהיהדות הליברלית.

 

השבוע, כשיתכנס הוועד היהודי־אמריקאי בירושלים, הוא יצטרך לעסוק בשני הנושאים הללו: שאלת יהדות ארה"ב ושאלת ישראל בקרב יהדות זו. במשך שנים היה הוועד הארגון המוביל בסוגיות היהדות ביחסים הבינלאומיים. הוא דאג להגעת היהודים ממזרח אירופה לארה"ב עוד לפני מלחמת העולם הראשונה, ומאוחר יותר למאבק לפתיחת השערים בבריה"מ. הארגון נאבק גם נגד האנטישמיות בכנסייה הקתולית, והיה שותף לבניית גשרים של ההשלמה הבין־דתית, ומילא תפקיד חשוב בשמירת המורשת היהודית והנחלת זיכרון השואה במדינות אירופה הפוסט־קומוניסטיות.

 

למרות שבתחילת דרכו היה הארגון עוין לציונות, וראה בארה"ב את הפתרון האולטימטיבי ליהודים - "הארץ המובטחת" של היהודי החופשי - אחרי הקמת מדינת ישראל, ובמיוחד אחרי מלחמת ששת הימים, הפך הוועד היהודי־אמריקאי בהדרגה לציוני. כיום, כאשר הנושאים הבינלאומיים היהודיים קשורים כמעט תמיד בישראל, הוועד משמש כשופרה של המדינה במקומות רבים בעולם, ומנהיג הארגון, דיוויד האריס, הוא אולי "הדיפלומט" היהודי הבינלאומי החשוב ביותר בתפוצות.

 

האתגר הגדול של הארגון הוא להגן על ישראל, בעת שרבים מתומכיו בקרב יהודי אמריקה מתרחקים מירושלים מבחינה אידיאולוגית - בסוגיות של חירות, דת והשאלה הפלסטינית. הם נושאים מורשת של דמוקרטיה ליברלית, ומבקשים לייצא לעולם ערכים של חירות וזכויות אדם, אך כשחלקם הגדול חש שישראל הופכת ליותר ויותר שאננה בשאלות אלה, הפערים האידיאולוגיים מתחדדים. כך גם רוב יהודי ארה"ב מגלים עוינות כלפי הנשיא טראמפ, בעוד בישראל רואים בו גיבור לאומי ממש. ואפרופו טראמפ: בשנה וחצי האחרונות הוועד מהלך בין הטיפות בכל הקשור לנשיא - מחד הוא דורש ממנו להיאבק ללא פשרות באנטישמיות ההולכת וגוברת בארה”ב, ומאידך תומך בו בנושא ירושלים למרות שרבים מהיהודים הליברלים לא מתלהבים מהחלטתו להעביר את השגרירות לירושלים.

 

הארגון מנסה להסביר לעולם כי מחויבותה של ישראל לדמוקרטיה חופשית, כמו גם לחזון "שתי המדינות", היא עמוקה, וכי הסרבנות הפלסטינית והאיום האיסלאמיסטי הם המונעים התקדמות לפתרון הסכסוך. אך מול התפיסה של הימין הישראלי, שלפיה יש להרחיב את הריבונות לכל שטחי יו"ש, ומול סוגיות ההדתה במדינה (חוק הגיור, מתווה הכותל), עבודתו נעשית מסובכת יותר. ישראל אינה תלויה כפי שהייתה ביהדות האמריקאית, אך היא נזקקת לוועד היהודי־אמריקאי, כמו גם ליהודים הליברלים בארה"ב, בשאלות של לגיטימציה ובניית גשרים דיפלומטיים. לכן עליה לדאוג לכך שהפערים בין השליחות של הוועד היהודי־אמריקאי, שמסייע לה בכל העולם, לבין המגמות הפנימיות - הלאומיות והדתיות - לא ישחקו את התמיכה החשובה הזו. האריס וחבריו מבינים שישראל קריטית לקיום היהודי בתפוצות ולשמירת זהותם היהודית. מלאכתם היא לשכנע את יהודי ארה"ב שההזדהות עם ישראל ראויה ברמה המוסרית וברמת האינטרס היהודי העתידי.

 

בסקר עמדות שנערך לקראת הוועידה השנתית של הארגון בולטים הנתונים המעידים על ההתרחקות של יהודי ארה"ב מישראל. בוועד היהודי־אמריקאי מבינים שהנזק של התרחקות נוגע לזהות היהודית ברחבי העולם: בעידן שבו ישראל היא משאב הזהות היהודי המרכזי בעולם, יהדות העולם אינה יכולה להרשות לעצמה להתרחק מהמדינה, כי הדבר יפגע בזהותה שלה. המבחן הגדול של האריס וחבריו הוא עד כמה יספיק הכישרון הדיפלומטי שלהם לגשר על הפערים. √