שמעתם על המושג mindless eating – אכילה לא מכוונת? מתברר שהסביבה היא זו מחליטה לנו מה נאכל. כפי הנראה, שיקולים רציונליים, ידע תזונתי ואפילו תחושת הרעב משחקים תפקיד קטן בלבד בהחלטה אם לקחת או לא לקחת עוד פרוסת עוגה. אז מה כן? צפו:
אנחנו אוכלים יותר מדי בגלל משפחה וחברים.
במסעדה חשוכה מזמינים מנות שמנות יותר, בתאים פרטיים יותר קינוחים. המצפון מעדיף להצניע את החטאים שלנו. הרחקה של קערת שוקולדים בשני מטרים משולחן העבודה הפחיתה אכילה משמעותית.
מנות צבעוניות מגבירות אכילה (גירוי), מנגד אורז לבן על צלחת לבנה גם (לא מבחינים בכמות).
כאשר תוגש לנו צלחת עם כמות מזון גדולה, נאכל יותר מאשר תיכננו. אריזות מזון גדולות, יגרמו לנו לאכול יותר אפילו אם האוכל פחות טעים.
ניסוי הפופקורן - נסיינים שקיבלו דליים גדולים של פופקורן ישן אכלו 34% יותר מאלה שקיבלו דליים בינוניים של אותו פופקורן. כשהפופקורן היה טרי, בעלי הדליים הגדולים אכלו 45% יותר מאלה שקיבלו דליים בינוניים.
פירוק ארוחה למנות קטנות - נסיינים שאכלו את אותה ארוחה מפורקת לאריזות קטנות דווחו על יותר שובע ואכלו פחות מאלו שאכלו הכל בכלי אחד.
צלחות קטנות - מפחיתות את הכמות שנאכלה.
כוס צרה וגבוהה או רחבה ונמוכה - חד משמעית, משקה קלורי (אלכוהול, גזוז, מיץ פרי) עדיף להגיש בכוס צרה וגבוהה, כך יש תחושה ששותים יותר, ואילו כשרוצים לעודד שתיה בריאה העדיפו כוס רחבה ונמוכה- זה מעודד גמיעת נוזלים רבה יותר.
רובנו לא יודעים לעצור כאשר נשאר עדיין אוכל בצלחת ונלקט גם את שבבי האורז האחרונים מהצלחת. זו אחת המשימות היחידות שרובנו עושים ביסודיות ובהתמדה (שכן בשורשים כולנו ניצולי שואה).
כשאנו זוללים או מנשנשים אנו מעדיפים לעשות פעילות מסיחה אחרת כמו צפייה בטלוויזיה, מחשב, קריאה כדי שנוכל לאכול יותר ללא נקיפות מצפון - כי המיקוד באכילה מעייף, לא מהנה וגורם לרגשות אשם.
ניסוי המרק - קבוצה שאכלה קערת מרק העריכה שאכלה 30 קק"ל פחות, וקבוצה שאכלה קערה שמתמלאת דרך צינור חבוי, דיווחו על אותו שובע והעריכו שאכלו 140 קק"ל פחות.
כנפי עוף - במחקר שבדק אכילה שאינה מודעת הוגשו כנפי עוף לשתי קבוצות שצפו באירוע ספורט ועסקו באכילת כנפי עוף. לקבוצה שפינו את עצמות הכנפיים מהשולחן נאכלה גבוה ב-30% בהשוואה לקבוצה בה הושארו שאריות האוכל על השולחן. מסקנה – אם לא רואים לא זוכרים.
ככל שיש מגוון גדול יותר של מזון על השולחן נאכל יותר – הדוגמא הטובה ביותר היא ארוחת ערב שישי או חג.
הכותב הוא פיזיולוג מאמץ ודיאטן ספורט קליני במכללה האקדמית בוינגייט