האח הגדול: גרסת המונדיאל

החלוץ שעשה הצגה וסחט פנדל שלא הגיע לו. הנבדל שלא היה וגרם לאובדן אליפות. השער הלא חוקי שחירב לאוהדים השרופים את השבוע. האם כל אלה, נכסי צאן ברזל שמלווים את אוהבי הכדורגל כבר 130 שנה, עומדים לחלוף מהעולם? מהפכת ה־ VAR , השיפוט באמצעות מצלמות וידיאו, הגיעה בסערה למונדיאל - ומשנה את חוויית הכדורגל לנצח. פיצוץ לחיבורים או אופסייד? אתם תשפטו

התמונות האלה הן חלק בלתי נפרד מהפולקלור של הכדורגל כפי שהכרנו אותו עד היום. צופים ביציע מקללים במקהלה את השופט והקוונים, משליכים לכיוונם חפצים ומאיימים לפגוע בהם פיזית. מאז ומעולם זכו טעויות שיפוט ליחס אמביוולנטי בעולם הכדורגל. מצד אחד אין אכזרי יותר מאשר להפסיד משחק, לפעמים אפילו אליפות, בשל שגיאה או חוסר ריכוז רגעי של שופט. מצד שני הטעויות הללו צרובות עמוק בדי־אן־איי של המשחק, והן ללא ספק חלק ממה שמעניק לו את הנופך הדרמטי והעממי שכל כך מזוהה איתו. חוסר הצדק, תחושות הזעם והקיפוח על הפסד לא מוצדק.

 

 

טעויות שיפוט היו חלק בלתי נפרד מהכדורגל, ובמקרים רבים גם הפכו לחלק מהמיתולוגיה שלו. המקרה המפורסם ביותר הוא כמובן זה של שער "יד האלוהים", אותו גול ידוע של דייגו מראדונה במשחק רבע גמר המונדיאל מול אנגליה ב־1986. ספרי ההיסטוריה, כמו גם מערכת היחסים כולה בין אנגליה לארגנטינה, היו נראים אחרת לגמרי אם השער ההיסטורי הזה היה נפסל בגלל שופט שנעזר בצילומי הטלוויזיה ומבין שמראדונה נגע בכדור בידו.

 

בשנים האחרונות החליטה פיפ"א, הפדרציה הבינלאומית לכדורגל ומי שאחראית על משחקי גביע העולם, למזער למינימום את טעויות השיפוט שהפכו לבשר מבשרו של הכדורגל. קו פרשת המים התחולל שלשום במשחק בין צרפת לאוסטרליה. נדמה שמשחק הכדורגל לא ישוב להיות מה שהיה לפני כן. שופט המשחק קיבל איתות באוזנייה והורה לשחקנים לעצור. כמה שניות לאחר מכן פסק על פנדל לטובת צרפת. את ההחלטה קיבל בעזרת צוות שופטים שישב 700 ק"מ ממנו, בחדר בקרה במוסקבה, כשהוא מצויד בטלוויזיות. שופטי הווידיאו ראו את ההכשלה שנעלמה מעינו של שופט המשחק מאורוגוואי, אנדרס קוניה, ואותתו לו שטעה. הצופים באצטדיון והמיליונים בבית הבינו שחזו בהיסטוריה. עידן חדש נפתח בכדורגל העולמי.

 

יד האלוהים של לנדאו

 

תחת נשיא פיפ"א הקודם, ספ בלאטר שנאלץ להתפטר על רקע פרשת שחיתות, סירבה פיפ"א להכניס לשימוש במונדיאל את מערכת ה־VAR, ראשי תיבות של Video Assistant Referee. אלא שמחליפו, ג'יאני אינפנטינו, התעקש על שימוש בטכנולוגיה ושם לעצמו את מונדיאל 2018 כמטרה. אז איך זה עובד? במהלך המונדיאל יושב מרכז הבקרה של פיפ"א במוסקבה, ומשם מתקשר עם צוותי השיפוט באצטדיונים השונים הפרוסים ברחבי המדינה. הצוות שיושב בחדר הבקרה כולל שופט וידיאו עם שני עוזרים, ועוד ארבעה טכנאים שמספקים להם את ההילוכים החוזרים מהזוויות השונות כדי לסייע להם להגיע להחלטה. בחדר הבקרה נמצא גם נציג פיפ"א, המעדכן את בימאי הטלוויזיה, הפרשנים היושבים באצטדיון והצופים, בתהליך שמתבצע בידי צוות השיפוט. כל זאת כדי להקפיד על שקיפות.

 

"התפיסה של פיפ"א היא שזה עלול להיראות קצת לא אמין, שיש מישהו שאף אחד לא רואה אותו והוא נותן הנחיות לשופט", מסביר זיו אדלר, שופט בליגת העל והאחראי על פרויקט המצוינות של איגוד השופטים בישראל. "הם מעדיפים שברוב המקרים ההחלטה תהיה של השופט במגרש".

 

לכן צוות ה־VAR מתערב רק בארבעה מקרים שיש בהם כדי להשפיע על תוצאת המשחק: שערים; בעיטות עונשין מ־11 מטר; כרטיסים אדומים; וטעות בזיהוי של שחקנים בידי השופט. במקרים הללו מחויבים שופטי הטלוויזיה לדווח לשופט במגרש כי לדעתם הוא טעה. במקרים שבהם אין שיקול דעת נרחב, כמו נבדל או הכשלה בתוך או מחוץ לרחבה, השופט יכול לקבל את המלצתם מיד. במקרים שדורשים שיקול דעת, כמו פנדל, הוא מחויב לצפות במהלך שוב במסכי הטלוויזיה המוצבים לצד המגרש, ורק אז לקבל החלטה. "הרציונל הוא שיש מקרים שיכולים להתפרש לכאן ולכאן, ואז החלטה נשארת בידי השופט במגרש", מסביר אדלר.

 

גם בישראל שערוריות שיפוט הן לא עניין זר. אחת הידועות שבהן התרחשה בגמר גביע המדינה ב־1983, במשחק בין הפועל תל־אביב למכבי תל־אביב. לנדאו, כוכב הפועל, הקדים את בלם מכבי, אבי כהן, בעיקר בגלל שהשתמש ביד שלו כדי לדחוק את הכדור לשער, לקבוע 2:3 להפועל ולהביא לה את הגביע הנכסף. לנדאו הכחיש במשך כמה שנים שהבקיע ביד, אך לבסוף הודה באשמה.

 

"כנראה ש'גנבים' כמוני וכמו מראדונה ייעלמו מהמפה", אומר לנדאו השבוע. "המצלמות פשוט ימנעו דברים כאלה. אבל הכדורגל חייב להתקדם עם הטכנולוגיה, אין ברירה אחרת".

 

יכול להיות שאם היה אז שימוש במצלמות, לא היית מנסה להבקיע ביד?

 

"זה היה אינסטינקט. אבל ממילא עשיתי את זה כל כך במיומנות, שגם המצלמות האלה לא היו מגלות את זה".

 

"אני ישבתי ביציע באותו משחק ואמרתי במקום, 'היה גול ביד'", אומר מנגד יצחק בן־יצחק, מהשופטים המיתולוגיים בכדורגל הישראלי. "אם אני הייתי קוון במשחק בהחלט הייתי קורא לשופט ואומר לו לפסול את הגול".

 

בן־יצחק עוד זוכר ימים שבהם השופט הצטייד אך ורק במשרוקית, ושדגלי הקוונים הוכנו ממקל מטאטא שנחצה לשניים ולקצה שלו הודבק בד אדום. "אני שפטתי במשך ארבעים שנה ופרשתי בשנת 2000. מאז, החוקים כמעט לא השתנו וגם השופטים נשארו בני אדם, אבל הם כבר עוסקים במלאכת שיפוט אחרת לגמרי. ועדות השיפוט של פיפ"א, שהיו בזמני מוסדות שמרניים מאוד, נוטות בשנים האחרונות לקבל שינויים. זה התחיל עם עזרי שמע, המשיך עם זמזמים בדגלים של הקוונים והגיע עכשיו למצלמות. אפילו השימוש בספריי, מה שאני קורא 'קצף גילוח', שינה את ההתנהלות של השופט. אתה יודע כמה קשה היה לספור תשעה מטרים לחומה ותוך כדי לזרוק עין לאחור, לראות שהשחקן הבועט לא מקרב את הכדור? העזרים האלה פותרים הרבה בעיות".

 

מה זה עושה לכדורגל?

 

"היופי של הכדורגל, ובגלל זה כולנו אוהבים אותו, זה שיש טעויות. אנחנו לא טניס. גם אני עשיתי טעויות בתור שופט. אני השופט ששרק להכי הרבה פנדלים בהיסטוריה של הליגה הישראלית, אתה חושב שכולם היו מוצדקים? אז טעיתי, מה לעשות, אני בשר ודם. שופט כדורגל צריך לדעת לקחת סיכונים ולקבל אחריות, אל תצפה שהטלוויזיה תעזור לך".

 

מקצוע השיפוט ישתנה?

 

"אם היום שופטי הווידיאו מנהלים את המשחק, אז השופט במגרש יכול לשפוט בסבבה, להתנהל בכיף. אז למה אנחנו צריכים שופטים שירוצו על המגרש וייגמר להם החמצן? זה טוב שיש טלוויזיה, זה טוב להגיע לאמת, אבל לא בהכל. לא אכפת לי בתור שופט שיעזרו לי לקבוע אם כדור עבר את קו השער או אם שחקן ביצע עבירה אלימה רחוק מהכדור, כשלא הסתכלתי. אבל אם הייתה הכשלה ברחבה שמצדיקה פנדל, זה משהו שרק אני הייתי רוצה לקבוע, כי זה דבר שנתון לפרשנות".

 

בישראל, אגב, הסיכוי שטכנולוגיית ה־VAR תיכנס לשימוש שואף לאפס. גורם המעורה בפרטים מסביר שבשל הדרישות הגבוהות של פיפ"א, הנוגעות לאיכות המערכת, סוג המצלמות וכדומה, העלויות של הטמעת מערכת כזו גבוהות מאוד, כאלו שהליגה המקצוענית בישראל לא תוכל להתמודד עימן.

 

שגיאות שעולות מיליונים

 

השימוש בטלוויזיה לא משנה רק את השיפוט במשחק הכדורגל, אלא את תרבות הכדורגל. "אני לא בדיוק אוהב את זה, כי זה מוציא מהמשחק חלק מהדברים המטורפים שלו", אומר אמיר בן־פורת, סוציולוג של כדורגל, שפרש לגמלאות מהמחלקה למדעי ההתנהגות באוניברסיטת בן־גוריון. "עושים את הכדורגל יותר ויותר מכני, עם מינימום של פגמים, מוציאים את הספונטניות. שערוריות שיפוט כנראה כבר לא יהיו. כל הסיפורים האלה, שהם חלק מהעממיות של המשחק, ילכו לאיבוד".

 

לדבריו, השימוש ב־VAR מבטא את השינוי הכלכלי שעובר על ענף הכדורגל בשנים האחרונות. "ככל שההתמסחרות של המשחק גדלה, שגיאות עולות הרבה כסף לאנשים שלא מוכנים לקבל את זה. כאשר שופט טועה, מישהו מפסיד כסף. וכשאתה רץ לגמר ליגת האלופות ומפספס עלייה לשלב הבא בגלל שופט, זה הפסד כספי מאוד משמעותי". סיבה נוספת היא פשוטה יותר — קיומה של הטכנולוגיה. "אתה לא יכול להתעלם מהעובדה שהטכנולוגיה נעשית הרבה יותר משוכללת, ואם יש טכנולוגיה כזו, למה לא להשתמש בה?"

 

זה עלול לפגוע בפופולריות של הכדורגל בעולם?

 

"זה משחק כל כך פופולרי, שאתה לא תוכל לפגוע בו כמעט, אבל אנשים יצטרכו להתרגל לסיפור אחר. הבעיה היא שלפעמים דבר נקי מדי הוא כבר לא כל כך מעניין".

 

ומה חושבים השופטים עצמם על כל המהפכה הזו? השימוש בטלוויזיה הוא כאמור רק אחד השדרוגים שעימם מתמודדים שופטים בשנים האחרונות. הימים שבהם שופט נעזר אך ורק במשרוקית הם נחלת העבר. "בארץ, שופטים עולים למגרש עם מערכת שמע שמחברת בינם לבין כל צוות השיפוט - שני עוזרי השופט (קוונים), השופט הרביעי, ובמקרה של ליגת האלופות או הליגה האירופית גם שופטי הרחבה. ברמות הגבוהות של אירופה כל התקשורת במערכת הזו גם מוקלטת לצורכי תחקור, כמו קופסה שחורה. במונדיאל, מעבר לשימוש במערכת VAR, שכמובן מחוברת למרכז במוסקבה, יש לשופט שעון שמסמן לו כאשר כדור עובר את קו השער (כפי שגם נעשה במשחק בין צרפת לאוסטרליה - א"א)".

 

השופט הופך לסוג של רובוט?

 

"אפשר לומר. הוסיפו עזרים טכנולוגיים כדי לצמצם את טעויות השיפוט למינימום האפשרי. חלק מהם זה גם טכנולוגיה פשוטה שעוזרת לנו לנהל את המשחק בצורה יותר יעילה, למשל ספריי הסימון. זו המצאה מאוד פשוטה, אבל פעם להציב חומה בתשעה מטרים היה יכול להיות עניין של כמה דקות. היום זה מקצר מאוד את התהליכים".

 

מה השינוי הזה עושה לתפקיד השופט?

 

"זה שינוי שייקח זמן גם בעולם וגם בארץ להתרגל אליו. ייקח לשופט זמן להבין שיש מישהו שיכול לשנות את ההחלטות שלך, איך אתה מתמודד עם זה שמשנים לך החלטה תוך כדי משחק, וכדומה. בראייה האישית שלי, ברגע שנעשה את כל ההתאמות ונדע להשתמש בצורה נכונה בטכנולוגיה, זה יפחית את הסיכוי של שופט להכריע גורל של משחק, אפילו של אליפות. זה אמור להפחית את הלחץ מהשופטים".

 

איך למשל?

 

"יש מי שיכול לעבור על ההחלטה שלך. במונדיאל הזה, למשל, עוזרי השופט קיבלו הנחיה לא להרים דגל שיש נבדל. הם מחכים לסוף המהלך ורק אז מרימים את הדגל, כדי לסמן 'ראיתי שהיה נבדל אבל נתתי למשחק להימשך, כדי שאם טעיתי ההתקפה לא תיעצר'. הרי מקסימום יהיה גול, אבל בטלוויזיה יראו שהיה נבדל ויפסלו אותו. לכן אותו שופט לא מרגיש כמו מישהו שטעות שלו יכולה להכריע משחק".

 

אז השופטים בעד השינוי הזה?

 

"זה מאוד אישי. אני חושב שאם זה יעבוד טוב, זה משהו שהולך עם הקדמה. ככל שישתמשו במערכת במינימום הנדרש ורק לדברים הגדולים, כדי למנוע טעויות קריטיות שמשפיעות על המשחק, אני לא חושש לעתיד מקצוע השיפוט. עדיין יצטרכו שופט שירוץ על המגרש, שינהל את המשחק והשחקנים. הווידיאו ייתן מענה רק למקרים נקודתיים".