שחצן, חסר גבולות, צ'ארמר

באבוג'ה בירת ניגריה הקהילה הישראלית מתקשה להתאושש מההלם לאחר מעצרו של השר לשעבר גונן שגב, החשוד בריגול חמור | "הייתה לו מרפאה מצליחה, פנטהאוז יפה וחברה צעירה. היה לו הכל", אומר ידידו אייל מסיקה, "למה שהוא יעבוד בשביל איראן?" | אבל יש גם מי שלא הופתע בכלל: "הייתה לו שנאה תהומית וכעסים אדירים על ישראל", אומרת אשת העסקים ירדנה עובדיה. "אני מאמינה שיש בליבו לנקום במדינה בכל דרך" | ואולי הכל נובע מהרצון של האיש שחשב שהוא יותר חכם מכולם - אך כשל בכל דרך - לחזור למולדתו כגיבור

בית חב"ד בבירה הניגרית אבוג'ה סגור עד הודעה חדשה. גם המרפאה של גונן שגב, Stepin Clinic בשכונת זון־4 היוקרתית, נסגרה ואנשיה פוזרו. החשש הגדול הוא מפני מידע שאולי העביר השר לשעבר שגב לאיראנים על פעילותו של המרכז הישראלי הכי שוקק חיים בעיר ועל בית הספר היהודי הממוקם במתחם מוסתר. הדאגה מובנת לאור העובדה שכבר ב־2013 עצרו כוחות הביטחון המקומיים שלושה חשודים, שהונהגו בידי מוסלמי שיעי שהתאמן באיראן, ואחד מהם צילם את בית חב"ד בלאגוס.

 

"בגלל זה האישומים נגדו נראים לי כל כך מופרכים", אומר הרב ישראל אוזן, שליח חב"ד באבוג'ה, וההלם נשמע היטב בקולו. "הרי הוא היה בבית חב"ד כל כך הרבה פעמים, בכל פעם שהמורים בבית הספר ביקשו עזרה, הוא מיד התייצב. הוא הדריך את צוות המורים לעזרה ראשונה בהתנדבות. גם הגיע עם האמבולנס שלו להסביר לילדים על עזרה במצבי חירום. אז איך אפשר להעלות על הדעת שאולי הוא העביר מידע שיכול לסכן את הילדים האלה? לא נראה לי שגונן היה מוכר אותנו לאיראנים ומסכן את חיינו. איך זה יכול להיות?"

 

תמיהות כאלה, מלוות בזעזוע, אכזבה ותדהמה, מלוות את ד"ר גונן שגב כבר קרוב לשני עשורים. מי שהיה רופא, חבר כנסת ושר האנרגיה הסתבך לאורך כל הדרך, ממיזמים עסקיים כושלים, הונאות ועד ריצוי שלוש שנות מאסר על הברחת כדורי אקסטזי בסוכריות אמ־אנד־אם. גם מסעו האפריקאי לשיקום תדמיתו מאז שחרורו מהכלא הסתיים השבוע בהתרסקות נוראית, כשנעצר בחשד כי קיים קשרים עם גורמי מודיעין איראני וסייע להם בפעילותם נגד מדינת ישראל.

 

נעלם בשדה התעופה

 

התמונה האחרונה של שגב צולמה בחודש שעבר, ימים ספורים לפני היעלמו, בחגיגות חמש שנים למרכז חב"ד והכנסת ספר תורה. שם, בתהלוכה הססגונית והשמחה ברחוב, צולם עם חברתו, לאורה פישר, ואפילו הניח תפילין. בת הזוג, למרות היותה גרמנייה שאינה יהודייה, ליוותה אותו בכל האירועים הישראליים. היא גם זו שפנתה לעזרת משרד החוץ וידידיו הספורים כשנעלם משדה התעופה של גינאה המשוונית.

 

"תיכננו לעבוד ביחד על מיזם הומניטרי להשגת חיסונים לילדים ניגרים", אומר הרב אוזן. "גונן עבד להשיג מימון ולשם כך נסע בין מדינות אפריקה להשגת תרומות. הוא דיבר על זה המון". לכן, לדברי הרב, גם לא התעורר חשד כששגב טס לטוגו ומשם לגינאה המשוונית.

 

שם, בשדה התעופה במלאבו, אמר לפקידי ההגירה כי הוא בדרכו לבית החולים הישראלי של ירדנה עובדיה, ואף הציג מסמך שלפיו התבקש להגיע לבית החולים "לה פאז" לצורך ייעוץ. אלא שמשדה התעופה הוא לא הגיע לבית החולים ואף לא לחדר המלון שאותו הזמין.

 

"פנו אליי ממשרד החוץ וביקשו שאעזור למצוא את גונן שגב", מספרת עובדיה. "שאלו אם הגיע אלינו לבית החולים. אבל אנחנו לא הזמנו אותו ואין לנו מושג מאיפה הגיע אליו המכתב שהציג.

 

"לפני חצי שנה הוא התקשר למשרד שלי בפתח־תקווה", היא ממשיכה, "הוא הציע להיפגש איתי לשיתוף פעולה בענייני רפואה באפריקה. סירבתי לפגוש אותו בגלל עברו. כשבדקתי גיליתי שהוא עוסק ברפואה בניגריה ומסתובב ברחבי אפריקה ומציע להקים מרפאות במקומות מרוחקים ובתי חולים קטנים, אבל לא שמעתי על הצלחות".

 

את מאמינה שהוא מרגל?

 

"מאמינה שיש בליבו לנקום בישראל בכל דרך. הייתה לו שנאה תהומית וכעסים אדירים לארץ. הוא גם רודף בצע ידוע. הכסף לטעמי הניע את הבחור ואין לו בעיה למכור את נשמתו לשטן".

 

יש לדעתך קשר בין הגעתו לגינאה המשוונית לקשריו עם איראן?

 

"כקונסולית של גינאה המשוונית, אני רק יכולה לומר שאין נציגות איראנית במדינה, שנחשבת ידידת ישראל".

 

"פגשתי את גונן שלושה ימים לפני שהוא נעצר", מספר איש העסקים והיזם אייל מסיקה, ישראלי המתגורר בניגריה. "הלכתי אליו למרפאה בגלל דלקת בעין. הייתי בדיוק לקראת טיסה לארץ לחופשה, והוא גם היה לפני נסיעה. הוא היה נוסע הרבה לגרמניה כדי לרכוש תרופות. קישקשנו קצת ונפרדנו. היינו גם ידידים, לא רק מטופל ורופא. אני טסתי ארצה והוא טס לטוגו.

 

"כמה ימים אחרי זה בת הזוג שלו, לאורה, חיפשה אותו. היא לא הבינה למה הוא לא הגיע למלון שהזמין. היא פנתה לעזרה מהקהילה הישראלית. התחלנו לברר מול חברות התעופה. הבנו שהוא נחת במלאבו אבל לא נכנס לגינאה המשוונית. המשכנו לחפש. בשלב מסוים לאורה שלחה לי הודעה שגם השגרירות וגם המוסד מטפלים בהיעלמות של שגב, אז הפסקנו לחפש".

 

מכתב לשר הבריאות

 

שגב, שהתיישב בניגריה לפני עשר שנים, מוכר היטב בקהילה הישראלית המונה כ־1,200 איש, מרביתם אנשי עסקים ובני משפחותיהם, שליחי משרד החוץ ועובדי חברות מסחריות הפועלות בניגריה. השמועה על בואו של השר לשעבר והאסיר המשוחרר למדינה הנחשלת עברה שם כאש בשדה קוצים.

 

"חודש אחרי שהוא נחת פה פגשתי אותו לראשונה", מספר מסיקה. "הישראלים בניגריה לא מדברים בדרך כלל זה עם זה על העבודה. כל אחד עובד בתחום שלו ויש דברים שהשתיקה יפה להם. הוא כן דיבר איתי על משהו מסוים. הוא רצה לעשות עסקים בתחום של אנרגיה סולארית".

 

לפני כתשע שנים חברת "אשטרום", שפעלה בפרויקטים תשתיתיים באפריקה, שכרה את שירותיו כ"אחראי על לוגיסטיקה וכוח אדם". על הפרק עמד פרויקט סולארי גדול. הוא עבד בחברה כעשרה חודשים, אבל לטענת גורמים בחברה לא השיג את התוצאות המיוחלות. "הוא התגאה בקשרים בניגריה שלא עמדו במבחן המציאות. בסוף הוחלט להיפרד בגלל בעייתיות ביחסי אנוש". לפי פרסומים שונים, הסכסוך עם אשטרום הגיע לאיומים הדדיים ולתלונה במשטרה.

 

לפני כחמש שנים פתח מרפאה גדולה, שכללה אמבולנס וצוות של שמונה אנשים, בשותפות עם חברת בנייה העוסקת גם בתשתיות מים. למרות שבישראל רישיונו הרפואי נשלל, ישראלים רבים שטופלו במרפאות מקומיות שמחו על האפשרות לפנות לרופא ישראלי. "במקומות כמו אפריקה כל קוץ הופך לפרח במדבר", אומר מסיקה. "חוץ מזה, זה ששללו לו את הרישיון בישראל לא אומר שהוא לא רופא טוב שיודע את העבודה שלו". המרפאה הפכה לסיפור הצלחה ולפני כשנה עבר שגב מדירה צנועה יחסית לפנטהאוז רחב ידיים בבניין יפה בשכונת ג'די, קרוב למגורי הסגל של השגרירות הישראלית, אזור הנחשב מאובטח יותר.

 

למרות ההצלחה, חלק מהישראלים העדיפו לשמור מרחק. "שמחנו שיש רופא שאפשר לדבר איתו בעברית, אבל הוא היה עוף מוזר", אומר איש עסקים מראשי הקהילה, העוסק בביטחון. "הייתי אצלו פעם אחת לפני שנתיים לטיפול בכאבי גב שדרשו זריקות במרפאה אחרי שחבר לחץ עליי שאגיע, כי צריך לעודד ישראלים. מצד שני, מדובר בעבריין שהורשע בעבירות סמים בלי תעודת רופא מישראל. קצת בעיה. הוא גם לא היה עושה הנחות לישראלים, על זריקה אחת הוא לקח לי 100 דולר.

 

"אחר כך הוא ניסה כמה פעמים להתקרב אליי, אבל סירבתי. בכוונה לא רציתי להתקרב, כי אני עוסק בביטחון. אם הייתי צריך עזרה רפואית הוא היה בסדר גמור, גם כלפי עובדים שלי, אבל תמיד שמרתי ממנו על טווח זהירות".

 

שגרירים ישראלים ששירתו בעבר בניגריה ונתקלו שם בשגב אומרים גם הם כי לאיש יש "אישיות חולנית. התרחקנו ממנו כמו מאש". לדבריהם, הקשר שקיימה איתו השגרירות היה בתחום הרפואי בלבד. הוא לא היה באופן רשמי הרופא של השגרירות, אבל עובדיה השתמשו בשירותיו. אל המרפאה של שגב הגיעו לא רק ישראלים, אלא גם משגרירויות זרות כמו צרפת וגרמניה, "אבל מעולם לא ראיתי שם מישהו משגרירויות ערב", אומר אחד מלקוחותיו הקבועים.

 

"הוא עשה עבודה נהדרת", טוען מסיקה, "הציל חיים של הרבה אנשים. לפני ארבע שנים הוא גם הציל את הקב"ט של השגרירות הישראלית, שאיבד הרבה דם בגלל חיידק שיצר חור בקיבה, הוא הגיע למצב של סכנת חיים. גונן נתן לו תחליף דם וייצב אותו כמה פעמים. הוא אירגן אסיפה של כל הקהילה כדי לתרום דם והמשיך להשגיח עליו כל הלילה. הוא גם ליווה אותו במטוס פרטי לגרמניה. הוא עשה עבודה מדהימה".

 

במהלך הטיסה נזקק הקב"ט להחייאה, ושגב הציל את חייו. את תעודת ההוקרה שקיבל מחטיבת הביטחון במשרד החוץ תלה בגאווה במשרדו באבוג'ה ואף צירף אותה למכתב ששלח בעבר לשר הבריאות, עם הבקשה לחדש את רישיון הרופא שלו.

 

הרצון לקבל בחזרה את מעמדו בישראל בער בו, פצע אותו. בראיון לחדשות 2 לפני שנתיים אמר כי "החיים בגלות בניגריה לא יותר קלים מהחיים בכלא, הם אפילו קשים יותר. אני לא רק מרגיש בודד, אני בודד, אבל לא אכנס לישראל עד שלא אוכל להיכנס בראש זקוף, כד"ר גונן שגב עם רישיון, ולא כאסיר לשעבר גונן שגב".

 

"הוא נהג לומר לי שוב ושוב, 'כשהמדינה שלי תוכל לסלוח אני מוכן לנסוע לשם'", סיפר הרב אוזן. "הוא מאוד כעס על זה שלא חידשו לו את רישיון הרפואה", אומר מסיקה, "אבל הוא אהב את ישראל ורצה לחזור אליה". שגב גם הקפיד לקחת חלק בחיי הקהילה, השתתף באופן קבוע עם חברתו בטקסי ליל הסדר וראש השנה וגם הופיע לחגיגות ה־70 שאירגנה השגרירות במלון הילטון. "גונן לא בן אדם מאוד חברותי, לא יוצא לבלות, אבל בהחלט היה מגיע לאירועים חברתיים של הקהילה", ממשיך מסיקה.

 

איך הרגשת כשהבנת על מה הוא עצור?

 

"הלם אדיר. הבן אדם היה ידיד שלי. אני לא יודע למי להאמין. אם עצרו אותו בכזה רעש וצלצולים כנראה שהיה משהו. מצד שני, זה הזוי. איראן?! הוא אמנם איש ציני מאוד, אפשר היה לשמוע את זה בכל בדיחה שלו, אך גם מאוד חכם. הוא יודע בדיוק מה הוא עושה. אי־אפשר למכור לו שטויות. אבל זה לא הגיוני. למה שהוא יעשה דבר כזה? מה הסיבה? כסף? היה לו כסף. הייתה לו מרפאה מצליחה מאוד, בית יפה וחברה. היה לו הכל".

 

בוא, אתה מטומטם

 

שגב (62), רופא, נשוי ואב לשניים מתל עדשים, פרץ לתודעה הציבורית בשנת 1992, כשנבחר למקום השני במפלגת צומת והוא בן 36 בלבד. כעבור שלוש שנים מונה לשר האנרגיה והתשתית ולחבר הקבינט המדיני־ביטחוני, בתמורה לתמיכתו בהסכם אוסלו ב'.

 

אי־אפשר לומר שהיה אהוד על חבריו במפלגה. "כשאני שומע את גונן מדבר אני מבין כיצד נוצרים דחפים לרצח", אמר עליו היו"ר רפאל איתן ז"ל. "טיפוס בעייתי", הגדירה אותו השבוע חברתו למפלגה אסתר סלמוביץ. "ראינו שהוא מוכשר אבל עם מנגנון של הרס עצמי, אדם ללא גבול, שלא בוחל באמצעים. אני יכולה להבין למה קשה היה להבחין בפעמוני האזהרה. הוא היה צ'רמר, נראה טוב, נשמע מרשים, סיפור הצלחה ישראלי".

 

מיד לאחר פרישתו מהחיים הפוליטיים החל לעבוד בקבוצת אייזנברג, אז בעלת השליטה בחברה לישראל, כי"ל ובתי הזיקוק, כיועץ לענייני אנרגיה בסין. המהלך ספג ביקורת קשה מצד היועץ המשפטי לממשלה, מאחר שבמהלך כהונתו כשר האנרגיה ניהל שגב מגעים רבים עם אייזנברג בענייני אנרגיה. משטרת ישראל אף פתחה בחקירה בעניין, אך התיק נסגר. לאחר שניתק את קשריו עם אייזנברג, החל לשלוח ידיו בעסקים שונים ומשונים ברחבי העולם כמו שיפוץ טלפונים ניידים בסין ומפעל למרצפות בעזה. מרבית ההרפתקאות העסקיות שאליהן נכנס – כשלו.

 

הליכתו לעבר הצד השני של החוק המשיכה משם. בשנת 2002 פורסם שחיזבאללה תיכנן לחטוף כמה ישראלים לצורכי מיקוח, בהם גם את שגב. שגב, מתברר, יצר קשרים עסקיים דרך גורם שלישי עם קייס עובייד, ערבי ישראלי שעבד בשירות ארגון הטרור. שגב גם קיים קשרי ידידות קרובים עם זאב רוזנשטיין, היעד המודיעיני מספר אחת של המשטרה, והודה כי התייעץ איתו לגבי יבוא סיגריות ועסקי הקזינו שאליהם לטש את עיניו.

 

ההסתבכות הפלילית הרשמית הראשונה שלו הייתה בשנת 2003. בעת ששהה בהונג־קונג משך מזומנים בשווי כולל של 20,387 ש"ח, בשש פעולות משיכה במכשירי כספומט. שגב הודיע אז ל"ישראכרט" שכרטיס האשראי שלו נגנב, וטען שלא הוא ביצע את המשיכות. מצלמות האבטחה הוכיחו ששיקר. בית המשפט דחה את גרסאותיו כסותרות וכבלתי אמינות, והרשיעו בניסיון לקבלת דבר במרמה ובהונאה.

 

שנה לאחר מכן, באפריל 2004, נפתחו מהדורות החדשות בידיעה כי שר האנרגיה לשעבר נעצר בשדה התעופה בהולנד בחשד להברחת אקסטזי לישראל. במקביל, הואשם בזיוף תוקפו של הדרכון הדיפלומטי שקיבל בעת שכיהן כשר. במסגרת עסקת טיעון שנחתמה עם שגב, נגזרו עליו חמש שנות מאסר.

 

"בכלא, אם תרצה או לא תרצה, אתה תהיה חייב לשנות את האופי", סיפר שותפו לתא, גדי סבן, ל־ynet. "בהתחלה היו כמה תקריות. היו כמה וינטלטורים שעפו לכיוון שלו. מדובר בטיפוס שחושב שהוא הכי חכם בעולם וכולם אידיוטים. הוא יגיע גם לאלוהים ויתווכח איתו. הוא יכול לתת לך תחושה ש'בוא, אתה מטומטם'.

 

"אסירים, אם יש דבר שמרגיז אותם, זה כשאתה מדבר איתם בצורה שחצנית. אבל זה הטיפוס, חסר רגשות. חושב רק על עצמו. לא מעניין אותו שום דבר. הוא בן אדם אינטליגנטי אבל באינטליגנציה הרגשית משהו פגום. כשרפול מת הוא אמר לי, 'אוי, בחייך, ככה מתים?' אמרתי לו, 'מה ככה מתים, הוא ישב איתך במפלגה'. הוא ענה לי, 'אוי גדי, עזוב אותך, הוא אידיוט מושלם".

 

"היינו יחד במעצר בכלא ניצן", מספר ש', אסיר לשעבר. "זה היה עוד לפני משפט. הוא טיפוס שחצן, סוציומט ומגלומן, אבל יש בו גם צדדים טובים. הוא היה יושב עם העצירים על התיקים המשפטיים שלהם, מסייע להם להבין מי נגד מי ומייעץ להם מה לעשות. גם בתחום הרפואי הוא היה מייעץ לאנשים.

 

"הוא למד בדרך הקשה שאין לו ברירה אלא להיות קצת פחות אגואיסט. הייתה לו פעם מריבה עם איזה עציר, דני קראו. דני היה אחראי על כל אספקת המזון במטבח לסוף השבוע. יום אחד ישבנו ביחד ואכלנו בתא, ואז דני נכנס עם עציר חדש, בחור צעיר, ושאל אם אפשר להכניס לו מזרן לתא באופן זמני. כולם הסכימו ואז גונן הרים את הראש מהספגטי שהוא הכין ואמר, 'מה זה? מה אמרת? תכניס לו מזרן אצלך. אצלנו אין מקום. צפוף פה גם ככה'.

 

"למחרת הוא הלך למטבח וחזר המום. דני נתן לו אגרוף לפרצוף. אחר כך במשך שבועיים דני שלח שליחים שיעצבנו את גונן. גונן לא הגיב באלימות, אבל הוא היה אומר לגורמים שהציקו לו, 'אני יודע שדני שלח אתכם אליי', בטון כזה של מורה. הוא תמיד הרגיש מעל כולם".

 

בתקופת הכלא הקפיד בנו מור לבקרו בכל שבוע. מור החל אז לכתוב ולבצע שירי ראפ תחת הכינוי "דיגיביט", ושיבץ בהם את סיפור מאסרו של אביו. עם שחרורו ביוני 2007, גרו האב והבן יחד בעפולה. "אתה אבא שלי גם אם פאקינג רצחת", כתב הבן באחד משיריו, "איך חשבת שאפנה לך את הגב? הסבל שעברת, אני עברתי גם". מור, היום פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת דרום פלורידה, סירב השבוע להגיב על החשדות הנוכחיים נגד אביו.

 

העציר X

 

לאחר שחרורו לא הצליח שגב האב להשתקם. הוא ניסה להתפרנס כאיש עסקים. ושוב הסתבך. בשנת 2008 נתבע שגב יחד עם שותפים נוספים בגין ביצוע תרגיל עוקץ באמצעות הפקדה לניכיון של המחאות ללא כיסוי. שגב כיהן כדירקטור בחברה החתומה על ההמחאות, ולפי השוואת הקלטות זוהה קולו באחת משיחות הטלפון כ"עורך דין שגיא" שהשתתף בהונאה.

 

לפני הדיון בתיק מיהר שגב ועזב לניגריה. הוא סירב להגיע למשפט, אך שלח תצהיר שבו הכחיש את האישומים. בניגריה גם יצר קשר רומנטי עם דיפלומטית גרמנייה והשניים נישאו. כבעלה, זכה בדרכון דיפלומטי גרמני שבו ניפנף בהזדמנויות שונות ואף נהג ברכב דיפלומטי. לאחר שהשניים נפרדו יצר קשר עם פישר, חברתו הנוכחית, ואיתה גר באבוג'ה.

 

בדצמבר 2012 חויב עם שאר הנתבעים לשלם כמיליון שקל בגין ההמחאות. נכון להיום הכסף לא שולם. ייתכן והחוב הזה, לצד קשיים כלכליים נוספים שרבצו עליו, הם שדחפו אותו לזרועות האיראנים.

 

על פי החשדות, באותה תקופה נוצר קשר בין שגב לבין גורמים מהשגרירות האיראנית בניגריה. בהמשך, טוענים בשב"כ, הוא אף הגיע פעמיים לאיראן עם דרכונו הגרמני, שם נפגש עם מפעיליו – שזהותם כאנשי מודיעין הייתה ברורה לו. על פי כתב האישום שהוגש השבוע, הוא נפגש עם מפעיליו האיראנים ברחבי העולם, בבתי מלון ובדירות ואף קיבל מערכת תקשורת חשאית להצפנת המסרים שהעביר וקיבל.

 

"שגב העביר למפעיליו מידע הקשור למשק האנרגיה, לאתרים ביטחוניים בישראל, למבנים ולבעלי תפקידים בגופים מדיניים וביטחוניים", נכתב בהודעת שב"כ. "כדי לעמוד במשימות שקיבל ממפעיליו האיראנים קיים שגב קשרים עם אזרחים ישראלים הקשורים לתחום האבטחה, ביטחון ויחסי החוץ של ישראל. שגב פעל כדי לקשר חלק מהאזרחים הישראלים לגורמי המודיעין האיראני, תוך שהוא מנסה לשטות בהם ולהציג את הגורמים האיראניים כגורמים עסקיים תמימים".

 

החקירה נגד שגב נמשכה חודשים, בארץ ובחו"ל. לאחר מעצרו הוא הושם במשך תשעה ימים בבידוד מוחלט כעציר X מבלי שאיש יידע על כך ומבלי להיפגש עם עורך דין. להארכת המעצר הוא הובא בתחפושת, מצלמות האבטחה כובו, ואף לקלדנית לא הותר להיכנס לדיון.

 

לפי מערכת הביטחון, שגב עצמו מסר לאיראנים בעיקר מידע ישן וייתכן שהתועלת שתצמח מחשיפת ניסיון הריגול והשיטות של מפעיליו האיראנים תעלה בעצם על הנזק שנגרם לישראל.

 

שגב טען להגנתו כי הודיע על קשריו עם איראן לגורם ישראלי ביטחוני בכיר, מתוך כוונה לשמש כסוכן כפול ולהעביר מידע חשוב לישראל. לטענתו, הוא המתין להוראות הפעלה ועשה זאת כדי לנקות את שמו ולחזק את מעמדו בישראל.

 

בכירים במערכת הביטחון אמרו השבוע לכתב "ידיעות אחרונות" איתמר אייכנר, כי יש ממש בטענתו של שגב כי עידכן בכיר במערכת הביטחון על מגעיו עם המודיעין האיראני. לדברי הגורמים, "נראה כי יהיה קשה להוכיח עבירות של ריגול ובגידה והוא יואשם במגע עם סוכן זר בלבד".

 

עם זאת, לדבריהם, "זה יכול היה להיגמר באסון. שגב היה בן בית באירועים של הקהילה היהודית בניגריה ובשגרירות ישראל, והאיראנים היו יכולים להשתמש בו לצורך פיגועי טרור וחטיפות". הגורמים הגדירו את שגב כ"אישיות מסוכסכת והזויה, אדם חצוף וחסר בושה שבעודו מנהל מגעים עם האיראנים פנה לשר הבריאות של מדינת ישראל וביקש שיחזירו לו את רישיונו".

 

באי כוחו של שגב, עורכי הדין אלי זהר ומשה מזור, מסרו כי "הפרסום שהותר משווה לדברים חומרה יתרה, על אף שמתוך כתב האישום, שפרטיו המלאים נותרו כאמור חסויים, מצטיירת תמונה שונה".