סדרות הגמר של ה-NBA: אמצע שנות התשעים

יוסטון הדהימה בפעם השנייה, ואז ג'ורדן חזר לשלישייה נוספת

1995: יוסטון רוקטס - 4 , אורלנדו מג`יק - 0

 

 

לגמר של שנת 1995 הגיעו שני הפכים. מצד אחד, האורלנדו מג`יק - קבוצה צעירה בליגת האנ.בי.איי, שהתבססה על סגל צעיר המונהג ע"י הסנטר שאקיל אוניל והרכז פני הארדווי. מצד שני, האלופה יוסטון רוקטס לאחר עונה כושלת, מובלת על ידי הכוכבים הוותיקים חאכים אלג`ואן וקלייד דרקסלר.

המשחק הראשון היה המפתח לסדרה כולה. אורלנדו פתחה בסערה והובילה ברבע השני בהפרש של עשרים(!) נקודות. יוסטון חזרה למשחק במחצית השניה והצליחה להיצמד לאורלנדו. בסיום הזמן החוקי של המשחק נרשם שוויון, ובזכות סל של אלג`ואן שנקלע 0.3 שניות לסיום זכתה יוסטון ביתרון ראשון בסדרה.

ההפסד הדרמטי במשחק הראשון השפיע קשות על שחקניה הצעירים של אורלנדו. יוסטון המנוסה ידעה לנצל את יתרונה והשיגה שלושה נצחונות במשחקים הבאים ואליפות אנ.בי.איי שניה ברציפות.

הרוקטס זכו באליפות מן המקום השישי במערב - הישג חסר תקדים שלא שוחזר עד היום. לשחקן המצטיין של הסדרה נבחר, שנה שנייה ברציפות, חאכים אלג`ואן, שביסס את מעמדו כאחד הסנטרים הגדולים בתולדות האנ.בי.איי.

 

 

1996: שיקגו בולס - 4, סיאטל סופרסוניקס - 2

 

 

לאחר פרישה של שנה, אותה בילה על מגרשי בייסבול, שב מייקל ג`ורדן אל מגרשי הכדורסל ואל השיקגו בולס, בכדי להוכיח שאיתו הכל נראה אחרת. זה התחיל עם מאזן מדהים של 10:72 - הטוב בהיסטוריה של הליגה, איתו סיימה הבולס את העונה הסדירה, ואז התפנו ג`ורדן והבולס להתמקד במטרה העיקרית - אליפות.

מול שיקגו התייצבה הסיאטל סופרסוניקס, ובראשה הכוכבים הצעירים שון קמפ וגארי פייטון, בהופעת בכורה בסדרת הגמר מאז זכו באליפות הליגה ב-79.

שיקגו הסתערה על הסוניקס וניצחה את שלושת המשחקים הראשונים. רגע לפני שהכל נגמר, שבה סיאטל לעשתונותיה והצליחה להציל מעט מכבודה, כשניצחה בביתה את משחקים 4 ו-5 וצמצמה את התוצאה בסדרה ל-3:2. במשחק השישי שנערך בשיקגו חזרו הבולס לתמונה ורשמו אליפות רביעית בשש שנים.

הרגע המרגש של המשחק: עם סיום משחק האליפות נשכב ג`ורדן , שזכה שוב בתואר השחקן המצטיין של סדרת הגמר, על רצפת הפרקט, חיבק את כדור המשחק תוך שהוא ממרר בבכי של שמחה ועצב. כשהתאושש הקדיש ג`ורדן את האליפות לאביו שנרצח מספר שנים קודם לכן.

ג`ורדן השלים את אחד הקאמבקים הגדולים בהיסטוריה של הספורט. באותה עונה שברה שיקגו כמעט כל שיא אנ.בי.איי אפשרי. לא מן הנמנע שהבולס של עונת 95/96 הם הקבוצה הטובה בתולדות האנ.בי.איי.

 

 

1997: שיקגו בולס - 4, יוטה ג`אז - 2

 

 

12 עונות שיחקו יחדיו ג`ון סטוקטון וקרל מלון ביוטה, בנו בשקדנות תיאום מופלא ביניהם והמתינו בסבלנות להגיע לגמר האנ.בי.איי. ב- 1997 התגשם חלומם של השניים. לרוע מזלם, היו אלו השיקגו בולס עטורי התהילה, קבוצתם של ג`ורדן, פיפן, רודמן והמאמן פיל ג`קסון, שעמדו בדרכם לקו הגמר.

הבולס פתחו את הסדרה בשתי ניצחונות ביתיים. רק שתי החטאות של מלון מן הקו בשניות הסיום הביאו את הניצחון הראשון לבולס. ההחטאות של מלון, שזכה בתואר השחקן המצטיין של העונה הסדירה, לא הפריעו לו לחזור לעצמו במשחק השלישי: ניצחון ראשון בסדרה ליוטה, עם 37 נקודות ו- 17 ריבאונדים של מלון. משחזר הביטחון ליוטה, פתחה הקבוצה את המשחק הרביעי בריצה של 2:12, בדרך לשוויון בסדרה.

המשחק החמישי בסדרה התברר כפרק מפואר נוסף בהיסטוריה של ג`ורדן. ג`ורדן עלה כשהוא חולה בשפעת, עם חום גבוה, מה שלא הפריע לו לרשום בארבעים וארבע דקות 38 נקודות, כשהוא מחזיר את שיקגו למשחק לאחר פיגור של 16 נקודות, כולל סל מכריע בסיום, מטווח שלוש הנקודות, שהעניק לשיקגו את הניצחון. בסיומו של אותו משחק הירואי התמוטט ג`ורדן באפיסת כוחות אל זרועות חברו לקבוצה סקוטי פיפן.

במשחק השישי, כשנדמה היה שהנצחון מתכוון להירשם על שמה של שיקגו, הוכיחו הג`אז שיש להם אופי, וכפו על הבולס משחק צמוד ומותח במיוחד. ב-26 שניות לסיום ומצב של שוויון, יצאה שיקגו להתקפה.

הג`אז ידעו ממי להיזהר, והצמידו שמירה כפולה על ג`ורדן, שהספיק כבר לקלוע באותו משחק 39 נקודות. ברגע האמת, בפעם האלף, הוכיח ג`ורדן שהוא באמת הגדול מכולם. הוא שיחרר כדור לסטיב קר, המומחה של שיקגו לקליעות מבחוץ, שעמד חופשי ששה מטרים מהסל ובקליעה החשובה בקריירה שלו סיים את המשחק ואת הסדרה.

בפעם המי יודע כמה נבחר ג`ורדן לשחקן המצטיין של הסדרה, כשקהל אוהדי שיקגו מתחנן בפניו להישאר לפחות לעוד עונה אחת. הוא נשאר.

 

 

1998: שיקגו בולס - 4, יוטה ג`אז - 2

 

 

בפעם השניה ברציפות נפגשו הבולס והג`אז בגמר ה-אנ.בי.איי. סטוקטון ומלון חשו שזו השנה שלהם. עם יתרון ביתיות בסדרה, פציעת גב טורדנית של פיפן וספסל חלש מתמיד של שיקגו, היו ליוטה את כל הסיבות להיות אופטימיים, פרט לאחת - מייקל ג`ורדן.

לאחר ניצחון במשחק הראשון שנערך ביוטה, התחזקה התחושה שהג`אז עומדים לעשות את זה. הם נראו מגובשים, רעננים ובטוחים בעצמם. וכך, כשגבם אל הקיר, יצאו ג`ורדן וחבריו לקרב מאסף על כבודם. שיקגו הצליחה לנצח את שלושת המשחקים הבאים, כשהיא מוכיחה - שוב - שכשג`ורדן בסביבה מסוכן להניח אקסיומות.

כשנדמה היה שהסדרה תסתיים בניצחון של הבולס במשחק החמישי, הוכיח מלון שגם לו יש מה לתת ברגעים המכריעים, ו-39 הנקודות שקלע החזירו את הסדרה ליוטה עם ניצחון 81:83 לג`אז, ותקווה מתחדשת לאליפות היסטורית.

במשחק השישי עדיין היו הג`אז חזק בעניינים. כשנותרו חמש שניות בלבד לסיום הובילה הקבוצה 86:85. הכדור האחרון היה של שיקגו. ג`ורדן נשמר בקפדנות ע"י ביירון ראסל - השומר הטוב ביותר של יוטה.

כשהכדור הגיע לג`ורדן הוטלה עליו מייד שמירה כפולה. ג`ורדן לא התבלבל, הצליח להשכיב את ראסל על הפרקט בהטעיה חדה ומושלמת, ורגע לפני ששומר נוסף נצמד אליו שיחרר כדור מנצח, שצלל פנימה והוביל את הבולס לאליפות שישית בשמונה שנים. ג`ורדן, בחוש דרמטי מפותח, המשיך להחזיק את ידיו מעלה לאחר הקליעה, בתנועה של זריקה מושלמת, בתמונה האחרונה מהקריירה שלו.

זו היתה האליפות האחרונה של ג`ורדן (השחקן המצטיין של סדרת הגמר בפעם השישית), שפרש מיד בסיומה של אותה עונה. סקוטי פיפן, המאמן פיל ג`קסון ושאר כוכבי הקבוצה התפזרו לקבוצות שונות, אבל האגדה של הבולס, אולי קבוצת הכדורסל הגדולה ביותר ששיחקה אי-פעם, תישאר לנצח.

 

 

1999: סן אנטוניו ספרס – 4, ניו יורק ניקס - 1

 

 

13 שנה לאחר שהובילו תאומי המגדל של יוסטון (סמפסון ואלג`ואן) את הרוקטס לגמר האנ.בי.איי, הוביל צמד מגדלים אחר קבוצה לגמר. הפעם דובר בדייויד רובינסון הוותיק וטים דנקן בעונתו השניה, שהובילו את סן אנטוניו ספרס לגמר אנ.בי.איי ראשון בתולדותיה. מול הספרס התייצבו הניו יורק ניקס.

למרות עונה סדירה מקוצרת, בעקבות השבתת הליגה ע"י ארגון השחקנים, עבדו הניקס קשה מאוד בכדי להגיע לסדרת הגמר, כשכנגד כל הסיכויים הם מצליחים לנצח את שלושת סדרות הגמר במזרח (כשבכל אחת מהסדרות אין להם יתרון ביתיות) ולהעפיל לגמר.

הניקס היו לקבוצה הראשונה בתולדות הליגה שמגיעה לסדרת הגמר מן המקום השמיני והאחרון (מבין העולות לפלייאוף) באזורם (המזרח). אחת הסיבות להצלחה המדהימה היתה הרמה הגבוהה שהציגו צמד הגארדים אלן יוסטון ולטרל ספריוול, שלמרות חסרונו של הסנטר המנוסה פטריק יואינג, סחבו את הניקס כנגד הזרם ועד לקו הגמר.

את שני המשחקים הראשונים של הסדרה ניצחו הספרס, בעיקר בגלל הגנה מתואמת וקשוחה, כשהם מחזיקים את הניקס על 72 נקודות למשחק. כשהסדרה הגיעה לניו יורק ברור היה שהניקס חייבים להתעורר ומיד. ואכן, ספריוול ויוסטון התעוררו ברגע הנכון, קלעו 58נקודות יחדיו, והובילו את ניו יורק לניצחון ראשון בסדרה.

ועדיין, הדרך הקשה והמעייפת שעברה הניקס בדרך לקו הגמר גבתה מחיר כבד. לניקס לא נותר די אוויר בהתמודדות מול הספרס, שלעומתם לא בזבזו כוחות מיותרים בדרך. כבר במשחק השלישי התאוששו הספרס, ניצחו 1:4 את הסדרה כולה והביאו אליפות היסטורית לסאן-אנטוניו - הקבוצה הראשונה שמקורה בליגת האיי.בי.איי (אותה ליגה שעד אמצע שנות ה-70 התחרתה ב-אנ.בי.איי ולאחר מכן התאחדה עם יריבתה) שזכתה בתואר.

טים דנקן נבחר לשחקן המצטיין של הסדרה, עם ממוצע של 27 נקודות ו-14 ריבאונדים למשחק.