סימה נכנסה לחדר לידה ביום שני, סמוך לשעה 22:00, כשאמה לצידה. "פתאום אישתי ראתה שכל הסומק בלחיים של סימה נעלם והיא אומרת שהיא מתקשה לנשום", סיפר דני סייג, אביה של סימה. "אשתי הזעיקה את הרופאים, והם החלו ליילד את סימה. תוך שש דקות נולדה התינוקת בניתוח קיסרי".
בעקבות תסחיף מי שפיר קיבלה ויזמן דום לב במהלך הלידה. היא חוברה למכונת הנשמה ואושפזה ביחידה לטיפול נמרץ כשמצבה מוגדר קשה. לקראת השעה 4 לפנות בוקר נאמר למשפחתה שיש סימנים חיוביים, וההורים הלכו לכמה שעות הביתה. במקביל הם דאגו לעדכן את חן במצבה של אשתו. "קיוויתי שהכל יהיה בסדר, שרק תצא מהטיפול נמרץ. לא האמנתי שזה מה שיקרה. כל הדרך במטוס קראתי תהילים", הוא מספר.
בבוקר הוזעקו ההורים בבהילות לבית־החולים. "הרופאים אמרו לנו שסימה שלנו, הילדה המתוקה שלנו, כבר לא בין החיים. זה היה מזעזע. אי־אפשר לתאר את התחושה הקשה", מספר האב דני. כמה שעות אחר כך נחת חן בישראל והתבשר על מות אשתו. "מיד כשנחתתי לקחו אותי לחדר צדדי ואמרו לי שהיא כבר לא בין החיים", הוא מספר. "בפגישה הראשונה שלנו, כבר ברגע הראשון, ידעתי שזו היא. אחרי חצי שנה הצעתי לה נישואין. היא אישה למופת, אמא שטיפחה את הילדים. אין אהבה בעולם כמו האהבה שלנו. אין לי יותר חיים". למרות הכאב הנורא, חן מבקש להודות לשכניו ביישוב אדם, הסמוך לירושלים, ולחבריו במשטרה. "אנשים עשו עבורנו מעל ומעבר, וגם בשעה הקשה הזו אנחנו מודים להם".