נערי הזהב

האם הפילהרמונית הצעירה יכולה לצמצם את הפערים בלימודי המוזיקה בפריפריה והמרכז?

חבורת מוזיקאים צעירים מרחבי הארץ שאינם מכירים אחד את השני, נפגשת פעמיים בשנה לסדרת כיתות אמן וחזרות. בסופן נערכת סדרת קונצרטים שבהם מבוצעות מיצירות המופת של המוזיקה הקלאסית המערבית. נשמע טוב. אבל כיצד יוצרים גוף תזמורתי מהודק וזורם בזמן קצר כל כך, ועם מוזיקאים צעירים שאינם משתתפים בדרך כלל בנגינה תזמורתית? ובכן, התזמורת הפילהרמונית הצעירה, שהוקמה בשנות ה־80, מצליחה לעשות זאת היטב.

 

"אנחנו מקיימים שני כנסים גדולים בשנה בחורף ובקיץ", מספר גדי עבאדי, מנהל המרכז למוסיקה בירושלים, המשמש אכסניה לתזמורת. בכל מחזור משתתפים כ־100 נגניות ונגנים, שבסוף מקיימים שתי סדרות קונצרטים בשנה, בירושלים, בחיפה ובתל־אביב. המוזיקאים הצעירים, שנבחרים לאחר בחינות, זוכים לחינוך שיאפשר להם להמשיך לנגן באופן מקצועי בעתיד. "כל הנגנים הנבחרים משתתפים בתוכניות ייעודיות לנגנים מצטיינים בכלי קשת, כלי נשיפה, פסנתר והקשה", מסביר עבאדי. "התוכנית כוללת שיעורי מוזיקה שבועיים, וכיתות אמן בינלאומיות עם מוזיקאים בכירים מרחבי העולם".

 

כמובן, ישנם הבדלים עצומים בין רמת החינוך המוזיקלי שאפשרית עבור ילדים שגדלו בערים הגדולות, לבין ילדים שגדלו בשוליים הגיאוגרפיים והכלכליים של ישראל. ברוב ישובי הפריפריה אין בכלל קונסרבטוריון, קשה למצוא מורים טובים לפסנתר או לכינור, והמחשבה על פיתוח קריירה מקצועית כמוזיקאי קלאסי לא ממש עולה כאפשרות ריאלית עבור אותם ילדים ברוב המקרים.

 

"אנו ערים להבדלי הרמה בהוראה בין המרכז לפריפריה", אומר עבאדי. "כשאנו מאתרים ילד עם כישרון יוצא דופן אנו פותחים עבורו דלת למקום שבמציאות הישראלית המוזיקלית נראה ומרגיש כמו עולם מסרט פנטזיה. הנגן הצעיר פוגש מוזיקאים עם כישרון יוצא דופן בדיוק כמוהו ועצם המפגש החברתי הזה, בתנאי פנימייה בקורסים אינטנסיביים, יוצר את הדרייב החשוב הזה להמשך הלימודים ולאימוני נגינה". בהתאם, הוא מסביר, מתקיימות עשרות כיתות אמן מדי שנה, בשיתוף משרד החינוך, בעיקר באזור הצפון.

 

הפילהרמונית הצעירה תופיע בשבוע הבא בירושלים, בחיפה ובתל־אביב, בין התאריכים 25־27. היא תבצע את הסימפוניה השביעית של בטהובן, עיבוד לוואלס מתוך 'מסקרד', גופאק ו'מחול החרבות' מתוך 'גאינה' של חצ'טוריאן, וסוויטה מתוך 'מפצח האגוזים' של צ'ייקובסקי.