יאללה מכות

הארי המזוהם הוא הקשוח מכולם, ניקיטה הכי סקסית, ג'ייסון בורן רץ לנצח, ברוס לי מכין בורקס, טרבולטה וניקולס קייג' הביאו טוויסט גאוני ואין נבל יותר מפחיד מהטרמינייטור הנוזלי ב'שליחות קטלנית 2'. במלאות 30 שנה ל'מת לחיות', מערכת '7 לילות' בוחרת את סרטי האקשן שבעטו לה בראש

הטוויסט הכי מבריק// עימות חזיתי (1997)

"אה, כן", נאנח ג'ון טרבולטה בפתח הסצנה המכריעה מול ניקולס קייג'. "הקרב הנצחי בין טוב ורע, קדוש וחוטא. אבל אתה עדיין לא נהנה!" ובכן, קשה להאשים את קייג': טרוריסט סוציופת לובש את הפנים שלו, כולם מנסים להרוג אותו והכי גרוע - ברור לו שגם סביבתו הקרובה מעדיפה את זה ככה, כי האני הקודם שלו היה בלתי נסבל.

וזו הגאונות האמיתית של 'עימות חזיתי' של ג'ון וו: הטוויסט המבריק, שבו הגיבור והנבל החליפו פרצופים, לקח את אותו "קרב נצחי" ועקר ממנו את הבנאליות. לא במקרה נדרשו שני שחקנים כה מזוהים, מושאי חיקוי פופולריים, כדי לטלטל את התבניתיות שבה אנחנו תופסים את העולם. מי יודע, אולי אם שניהם יחליפו שוב את הפרצוף, גם הקריירה שלהם איכשהו תתרומם. עינב שיף    

 

הנבל הכי מצמית // שליחות קטלנית 2 (1991)

יש נבלים מרושעים ממש, יש פלקטיים ויש מרוכבים עם דדי אישיוז או תסביך מעורר אמפתיה, ויש מנה גדושה של סאדיזם מבעית, אבל הרובוט המחסל T-1000 שנשלח אחורה בזמן להתנקש במנהיג המורדים, ג'ון קונור, מטיל פחד משתק משום שהוא מייצג באופן מושלם את האטימות של המכונה. הנבל של סרט האקשן הכי בנזונה בהיסטוריה לא יבזבז זמן בהתרברבות כשימצא אותך ואין לך מה להציע לו כדי שיחוס עליך. הגמישות המוחלטת של גוף הכספית שלו עומדת בסתירה מהממת לנוקשות החד־משמעית שלו: הוא חי כדי שאתה תמות. ב־1991 לוטשו לכדי שלמות פני הרוע העתידי: אין בו אכזריות, רק תכליתיות בלתי נסבלת. ואת העיניים מקפיאות הדם של השחקן רוברט פטריק. רועי פודים

 

 

הכי מצחיק // שוטרים לוהטים (2007) 

בסוף, סצנת האקשן הענקית של 'שוטרים לוהטים' מסתיימת באחת: הנבל הראשי בורח במכונית משטרה, אבל במושב האחורי מחכה לו ברבור זועם. ברבור. הוא זה שמסתער על הרשע ברגע האחרון עם המקור האימתני שלו במה שהוא כנראה אחד הרגעים הקורעים בקולנוע של המאה ה־21. כי 'דדפול' זה נחמד, 'גברים בשחור' בסדר, אבל אם רוצים לחקור ולחגוג את ז'אנר קומדיות האקשן, עדיף לפנות לאנשים באמת מצחיקים: הבריטים. המשולש שכבר עיקם את הצורה לסרטי הזומבים ב'מת על המתים' - הבמאי אדגר רייט ('בייבי דרייבר'), הכוכב שלו והשותף לכתיבה סיימון פג (שמאז מנגן כינור שני לטום קרוז בסרטי 'משימה בלתי אפשרית') והשותף השלישי ניק פרוסט בתור החבר הלוזר (מה הוא עושה מאז, לא יודעים) - יצר כאן התרסה מושלמת מול סרטי האקשן האמריקאים המלוקקים עם סיפור על שוטר מצטיין (פג) שמגיע לעיירה הבריטית הכי משעממת ומנומסת, וכמובן רק נקלע לסיטואציה. מופרכת. ורוצים לשמוע את הבדיחה הכי קורעת? הסרט הענק הזה, קאלט של ממש, לא הופץ בזמנו בישראל בכלל - למרות שמאז צבר קהל ענק של מעריצים פה. הביאו את הברבור. בנימין טוביאס

 

 

הגיבור הכי בדאסס // הארי המזוהם (1971)

קלינט איסטווד לא היה הבחירה הראשונה לדמות של הארי קלהאן, וחתם בנשקייה רק אחרי שפרנק סינטרה ופול ניומן לא התייצבו. אבל הגורל שלף את איסטווד ממערבוני הספגטי ובאמצעות הארי הגדיר מחדש את הקריירה שלו וחשוב מכך - את דמותם של גיבורי האקשן ההוליוודים. הארי היה כמובן פרש בודד בעל עצבי ברזל, קול במיוחד, בוער מבפנים ואכזר יותר מכל הנבלים שאיתם התמודד. אבל חשיבותו הידהדה בעיקר בבוז המוחלט שחש כלפי המערכות הממוסדות, המשטרה, בתי המשפט וחוקים באשר הם. הוא לימד את אמריקה, ובעצם את העולם, שרוע ייענה ברוע, שעינויים הם דבר לגיטימי, ושפוליטיקלי קורקט זה שיט אחד גדול. ולכן הארי המזוהם הוא אביו הקדמון של רמבו של סטלון, הלוחם גם הוא באטימותה של המערכת האמריקאית ובעקבותיו של שוורצנגר, כל הדרך לג'ייסון סטיית'ם. בלעדיו, ספק אם כל אלה היו נולדים. רז שכניק

 

 

הכי מודע לעצמו // דדפול (2016)

מאיפה להתחיל בכלל להכתיר את 'דדפול' המקורי? סרט האקשן היחיד שסיקוונס הפתיחה שלו כולל, בו־זמנית, ווג'י אכזרי ובליעת (ופליטת!) מצית של מכונית? סרט האקשן היחיד שכותרות הפתיחה שלו מתחילות ב: "סרטו של: דושבאג כלשהו. בכיכובם של: כוסית לוהטת, נבל בריטי, מתבגר זועף, דמות באנימציית מחשב. במאי: שכיר יקר מדי. כותבים; הגיבורים האמיתיים כאן"?

 

ייתכן ש'דדפול' הוא פשוט סרט האקשן היחיד - או לפחות הראשון - שזכר לא להאמין לעצמו לרגע, כלומר להטביע את עצמו במפל של מודעות עצמית. חוקרי קולנוע מדברים איתכם על "השעיית האי־אמון"? דדפול ביקש מכם להשעות את ההשעיה: אל תאמינו. אין למה, אין למי. אבל תשמעו בדיחה. וזה עבד באופן מרהיב, בעיקר משום שכמו במשחק פוקר מורט עצבים, ההימור על אקשן גראפי הִשווה להימור על פאנצ'ים ששברו את הקיר הרביעי, ואז העלה; והפאנצ'ים שוב השוו. התוצאה היא סרט אקשן וגיבורי־על לאנשים שאין להם שום עניין באקשן וגיבורי־על. ואז לכל השאר. רענן שקד

 

 

הכי סקסי // ניקיטה (1990)

צעירה אבודה ומסוממת יורה בפניו של שוטר במהלך ניסיון שוד. כדי להינצל מעונש מוות, היא מגויסת לתוכנית ממשלתית שלוקחת צעירים מחוקים והופכת אותם לרוצחים מיומנים, אבל אז פוגשת גבר מקסים ורך שמכניס ספקות באינסטינקטים הרצחניים שלה. היום זה התסריט של כל סרט אקשן שני, אבל ב־1990 'ניקיטה' הייתה ג'ייסון בורן לפני ג'ייסון בורן. הבמאי הצעיר והמוכשר, לוק בסון, יצר סרט אקשן חכם ורומנטי, עם פסקול פריזאי, עשן סיגריות ולנז'רי סקסי. הוא ליהק את בת זוגו באותם ימים, אן פריו, שזכתה על התפקיד בפרס ‘סזאר’, וביחד הם הניחו את הבסיס לכל הלארה קרופט, אטומיק בלונד, קיל ביל ואפילו וונדר וומן שבאו אחר כך. ציפי שמילוביץ

 

הכי גנרי // מצור ימי (1992)

היום כבר אפשר לגלות, 'מצור ימי' מבוסס על רגע שקרה בילדותי: בדיוק כשקיבלתי בעיטה מבריון שכונתי, אחי הגדול עבר שם והרס לו את התוכניות. זו פנטזיה שתמיד עובדת - בסדרת 'מת לחיות', ב'ספיד' (גם בשני המגוחך, עם הסירה), ב'וושינגטון על הכוונת', אפילו ב'גורד שחקים' שיצא לפני שבוע. ב'מצור ימי' האח הגדול הוא סטיבן סיגל, טבח שנקלע לאירוע טרור, יוצא לקרב סכינים והורס לטרוריסטים את החגיגה. העלילה כל כך גנרית שתוכנת מחשב הייתה פוסלת אותה מחשש לתביעת העתקה: בכל הסרטים הללו הלוחם תמיד עזב את שירותו בגלל שערורייה, תמיד נדפק בגלל מצפונו, תמיד יהיה שם נבל משוגע שייצא מכליו, תמיד תהיה שם עלמה במצוקה. אלא שתמיד נשמח לצפות אם הפרטים עשויים היטב: הדיאלוגים שנונים, הטריקים לפגיעה בטרוריסטים יצירתיים, המתח נשמר היטב, וסטיבן סיגל מרביץ מכות. מה רע? (התשובה: סרט ההמשך, מצור ימי על רכבת). נבו זיו

הכי סיזיפי // סדרת ג'ייסון בורן (2002־2016)

ג'ייסון בורן הוא הביטוי הטהור של אקשן: הוא תמיד בתנועה. לא חשוב באיזה פרק בסדרה מדובר, זה תמיד אותו סיפור: יש אחד ג'ייסון בורן - שלעולם לא יידע מיהו ולמה רודפים אחריו - אבל הם ימשיכו לרדוף. תפקיד סתום, שנולד עבור פרצוף הבייבי־גלידה של מאט דיימון, על רקע הנופים המרהיבים בעולם, יפהפיות מזדמנות וסצנות פעולה עוצרות נשימה. ג'ייסון בורן הוא ה־endless runner של משחקי המחשב. הוא סיזיפוס, שנידון לעלות אל ההר שוב ושוב, רק כדי לחזור למטה, לאותה נקודה, ולאותו טראק של מובי. ג'ייסון בורן הוא החיים עצמם: מישהו השליך אותך אל העולם, אתה יודע שבסוף יגיע מוות - וכל מה שנותר באמצע, הוא פשוט לרוץ. יהודה נוריאל

 

הכי בורקס // שאגת הדרקון (1972)

ברוס לי מסתובב עם חגורת כסף חבויה מתחת למכנסיים בשדה התעופה, הוא אמור לפגוש את... רגע, שנייה, למה ברוס לי מסתובב עם חגורת כסף? הייתם רואים את סופרמן מסתובב עם גז מדמיע? במשך חצי השעה הראשונה ברוס לי (שגם כתב וביים) ממחיש מה היה קורה אם השחקנים ב'צ'רלי וחצי' היו יודעים קונג פו. הוא מזמין 20 צלחות מרק, תוקע גרפס במסעדה, בורח כשאישה איטלקייה חולצת בפניו את שדיה ומאחורי כל תנועת גוף שלו עומד בחור עם סינתיסייזר. לבסוף הוא גם נלחם. העלילה עוסקת בפרוטקשן של מסעדה סינית. ברוס לי נשלח כדי לשים לזה סוף. אחרי שהוא מחסל את כולם, הוא פוגש את צ'אק נוריס הצעיר לקרב אחרון. הוא תולש לנוריס את השערות מהחזה, הורג אותו, ואז מת במציאות ולא זוכה לראות את הפוסטר שלו תלוי ליד זה של סמנתה פוקס מעל המיטה שלי. רביב גולן