מדובר בבת 40 שלפני כשלוש שנים החליטה להביא ילד לעולם באמצעות תרומת זרע, והחלה בחיפושים אחר תורם מתאים. במסגרת זו ניתנת אפשרות לקבל את גיל התורם, מצבו הבריאותי, רמת המשכל שלו ומוצאו. בתום החיפושים מצאה תרומה מתאימה בבית־החולים אסף הרופא (מחיר תרומה נע בין 1,000 ל־3,000 שקלים).
היא החלה בטיפולי הזרעה, הם הסתיימו ללא הצלחה ולפיכך הופנתה לטיפולי הפריה חוץ־גופית שבמסגרתם שואבים ממנה ביציות, מפרים אותן ומחזירים אותן לגופה. מדובר בהליך קשה המלווה בחולשה, בבחילות ובכאבי בטן. לאחר כל הסבל הזה התבשרה האישה שההליך נכשל משום שאיכות הזרע הייתה ירודה.
האישה המתוסכלת פתחה במסע חיפושים נוסף, ומצאה תרומת זרע מתאימה בבית־החולים איכילוב. לקראת הליך ההפריה המחודש שוב נאלצה לצרוך כמות גדולה של תרופות כדי לשפר את סיכויי ההיריון, ושוב סבלה מתופעות הלוואי הקשות.
הכל היה צריך להתבצע במהירות ולפיכך, בעוד היא שוכבת על מיטת הטיפולים, פנו רופאיה לבנק הזרע באיכילוב בניסיון לקבל תרומה אחרת, אלא שהוא היה סגור. לתדהמתה, הציב בפניה הצוות שתי ברירות: להקפיא את הביציות שנשאבו מגופה ולהמשיך בהליך מאוחר יותר, או לבחור במהירות תרומת זרע אחרת. בעודה מתלבטת הובהר לה שברגע שמקפיאים ביציות ההליך כולו עלול להיכשל. "הייתי אובדת עצות ולא ידעתי מה לעשות", סיפרה האישה.
בלית ברירה היא נאלצה להתפשר ובחרה בתרומת זרע שלא בדיוק ענתה על דרישותיה. "מצד אחד הייתי אמורה לשמוח כי ההליך התקדם, מצד שני חשתי מועקה גדולה", סיפרה.
אבל הצרות נמשכו: בשבועות הראשונים להריונה היא עברה הפלה טבעית (העובר מת בבטנה ללא התערבות חיצונית). בעוד היא מתאבלת התקשרו אליה והודיעו לה שתרומת הזרע האבודה נמצאה בין כותלי בית־החולים. באמצעות עו"ד יאיר סקלסקי הגישה האישה תביעה משפטית נגד הרצליה מדיקל סנטר.
סקלסקי אמר: "מעבר לאובדן מנת הזרע שהוא חמור כשלעצמו, המקרה מבטא פטרונות של הצוות הרפואי ששם דגש על המטרה הסופית של השגת היריון, ללא התייחסות לרצונה של המטופלת לבחור ממי להרות".
מהרצליה מדיקל סנטר נמסר: "כתב התביעה התקבל ונגיב על הטענות בבית־המשפט".
כך מתבצעת הבחירה בבנק הזרע: