מר טביב - תקרא ותבין מה עשית לא נכון

מספר הערות לאלי טביב על ההבדל בין הצלחה מקצועית להצלחת מועדון כדורגל, לאור המשבר בבית"ר ירושלים

מספר הערות למר אלי טביב על ההבדל בין הצלחה מקצועית להצלחת מועדון כדורגל. נתחיל ביחס לכוכבים – בניון לדוגמה. מקצועית, לבניון לא היה מה לתרום לבית"ר, אבל אי שיתופו במשחקים היה "הפרת" הסכם עם רוכשי הכרטיסים. סבא/אבא שלקח את הנכד/ילד לראות משחק יספר לכולם איך הצליח/זכה לראות גול של יוסי. הוא לא יתרברב בגול של וארן או הייסטר. לא מעט רוכשי כרטיסים באו לראות את יוסי ואתה איכזבת אותם.

 

היחס למאמן – דראפיץ' לדוגמה. כאשר לקבוצה יש קו עקבי, שמתבטא בראיונות של המאמן, קל לקבל כישלונות. לדראפיץ' היו משחקים נוראים בנתניה, ולמרות זאת אוהבים אותו. החלפת דראפיץ' (וגם המאמנים שלפניו) תרמה למחזות הדוחים של קהל מול מאמן – מחזות שמרחיקים צופים.

 

 

ההיתממות של מוסדות המדינה: שרת הספורט תומכת בלה פמיליה. ההתבטאויות שלך לפיהן אתה מצפה שהיא תפעל נגד הקומץ (חמש אלפים איש בקירוב) מזכירות את צדקנות גאידמק שהביא שחקנים מוסלמים. אתה פורמלית צודק, אבל אנחנו (הקהל) לא מטומטמים.

 

היחס לשחקנים – טוטו כמשל. ברור לכולם שבסיפור הנ"ל אתה צודק – אבל ממש לא חכם. לא משנה מה בדיוק היה, זה מוציא חשק לבוא למשחקים. זה חזר על עצמו כל כך הרבה פעמים (אצילי, איינבינדר ועוד ועוד) שבסוף זה נדבק רק בך. ולבסוף, אתה מוכר שחקנים למתחרות: אזולאי ודסה היו צריכים להתקדם (נשמח בשמחתם), אבל לעבור ליריבה גדולה זו הרמת ידיים שאומרת "מכבי טובה מאיתנו". זה מרחיק קהל.

 

היסטוריה – כשעזבת את כפר סבא לקחת שחקנים מובילים: ידין, דה סילבה, יבואה, קליימן. למרות שהמהלך יצר את הקבוצה הכי מוצלחת אי פעם בהפועל ת"א, הוא לא היה ראוי, ותמיד תישאר בעלים החשוד בניגוד עניינים.

  

חוק יבש 1: אתה עבריין מורשע שלא רשאי להחזיק קבוצה.

חוק יבש 2: העסק שאתה מנהל מפלה ערבים, ורק על זה צריך לסגור אותו.

 

לסיכום: עדיף לכולם שתעזוב מהר, ללא שמץ של שמחה לאיד.