ירדן סלומון, 18, חזרה לאחרונה מטיול בן שישה ימים בלונדון ‑ עם אמא שלה. "היחסים ביני לבין אמא פתוחים", היא מסבירה, "אנחנו חיות יחד ומדברות על הכל, לכן היה לי חשוב במיוחד לנסוע דווקא איתה לטיול שלפני הגיוס, רציתי את זמן האיכות המשותף הזה לפני שהחיים משתנים. מעכשיו נהיה הרבה פחות זמן ביחד וסביר שאחרי הצבא ארצה לטייל עם חברות, אז היה לי חשוב לעשות את הדבר הקטן הזה עם אמא לפני".
אז איך היה?
"נהנינו מכל רגע. בכל בוקר, כשאכלנו, תיכננו את הדברים שנעשה באותו יום, חוץ מהדברים שהזמנו כבר מהארץ, כמו כרטיסים למחזמר 'אלאדין', שאמרתי לאמא שזה הסרט המצויר האהוב עליי ואין מצב שאפספס. בהמלצת המורות שלי לאופנה מבית הספר הלכנו למוזיאון ויקטוריה ואלברט וראינו תערוכה מרתקת של פרידה קאלו. בכלל, כל אחת זרמה עם הרצונות והצרכים של השנייה, כי אנחנו מבינות זו את זו ‑ אני מבינה את הצורך שלה לטייל והיא מבינה את הצורך שלי בשופינג. אז בערב הלפני אחרון היינו בפריימרק עד עשר בלילה. יש בינינו חיבור מיוחד והטיול הזה היה המשך טבעי ומקסים למה שקיים בינינו".
מאחר שאת הטיול הגדול שאחרי הצבא כולנו כבר מכירים, בשנה־שנתיים האחרונות מסתמן טרנד חדש ‑ רגע (או קצת יותר) לפני הגיוס לצבא הצעירות והצעירים נוסעים לחו"ל. אבל ההפתעה הגדולה טמונה דווקא בליהוק ‑ הם נוסעים עם ההורים. ולא מדובר רק בטיולי אמא ובת לשופינג ולהצגות בלונדון ‑ גם הבנים חזק בעניין.
עמירם קאופמן (54), נהנה מזמן איכות עם בנו, כיום בן 19, בוגר המכינה הקדם־צבאית על שם יצחק רבין. "תכננו נסיעה כלל משפחתית לפני שהוא מתגייס, אבל צצו אילוצים מורכבים וכשהבנו שלא נצליח אשתי הציעה שנעשה 'נסיעת גברים'", מספר האב. "התלבטנו בין כמה אפשרויות ובסוף בחרנו בטיול אקסטרים שנתפר לפי רצונותינו בגיאורגיה. עשינו יחד מצנחי רחיפה, טיול טרקטורונים, רפטינג, טיול ברכיבה על סוסים, טיול אופניים וטרק רגלי, בתקציב סביר בהשוואה למדינות במערב אירופה".
אז היה בונדינג?
"אנחנו קרובים מאוד מאז ומעולם, אבל בנסיעה הזאת נוצרה קרבה מיוחדת סביב החוויות הייחודיות שחווינו ‑ המאמץ הרציני בטיול האופניים, ההתהפכות בסירת הרפטינג, הקפיצה עם המצנחים. דיברנו שעות על הפחד ועל הכיף, דיברנו על דילמות, על ההתפתחות שלו ושלי. אני משוכנע שהנסיעה הזאת העמיקה את היחסים בינינו והייתה מעולה".
סוכני הנסיעות כבר יודעים לזהות את פלח השוק החדש והמשתלם מאוד שנפתח בפניהם. "כמו שהישראלים ככלל נוסעים יותר כיום, כך עולה גם מספר המתגייסים שטסים לחו"ל", אומר אייל זיו, סמנכ"ל חברת קל נופש. "כשהם טסים עם ההורים זה בדרך כלל ליעדים קלאסיים, וכשהם נוסעים עם חברים אלה נסיעות נופש באופיין, לפעמים ליעדים קרובים כמו קפריסין או אחד מאיי יוון, וכשהתקציב גדול יותר גם לברצלונה, פלמה דה־מיורקה ועוד. הם נוסעים כדי לעשות בטן־גב ולבלות במסיבות, ולפעמים היעד הוא פסטיבל".
השילוב בין עידן השמיים הפתוחים לרשתות החברתיות, שמגבירות את הצורך והרצון לטוס לחו"ל ולהשוויץ בזה, גורם לצעירים לרצות להספיק ולחוות יותר. עם החברים הם נוסעים לנוח ולבלות ועם ההורים הם מרשים לעצמם לבחור יעדים רחוקים ויקרים יותר, כמו אירופה, תאילנד וארצות־הברית. "ההורים רואים בזה גיבושון לפני הצבא וזורמים עם טיולי כדורגל בעקבות קבוצה אהודה, או עם טיולי אקסטרים או שופינג", מדווחת גלית זכאי, מנהלת שיווק באשת טורס.
רונן קרסו, סמנכ"ל איסתא, מעריך שכמאה אלף בני 18־17 ייצאו לחו"ל בשבועות הקרובים. "הצעירים שטסים עם חברים נוסעים לרוב בחבורות של 4־8 ומזמינים חבילה הכוללת טיסה ו־6־7 לילות", הוא אומר. "בניגוד למבוגרים, שמנצלים את החופש למנוחה, הצעירים אוהבים פעילות וכמה שיותר. הדרישה לרוב היא למלונות פשוטים יחסית ולמלונות דירות, ואופי החופשה של הצעירים הוא שמרכז החופשה הוא האקשן מסביב לשעון. ביום הם עושים פעילויות ספורט ימי, בנג'י, משחקי כדור ומסיבות על אוניות ענק, ובערבים דיסקוטקים ומסיבות קצף עד אור הבוקר. בנסיעות עם ההורים זה כמובן שונה".
התשובה לשאלה למה הם נוסעים לחו"ל עם חברים מובנת מאליה, אבל למה להם לנסוע עם אמא או אבא? "בעיניי, זה קורה מכמה סיבות", אומרת נירית צוק, 45, מנכ"לית פורטל עשר פלוס ומומחית למחקר תרבות הנוער. "העולם באמת נהיה כפר גלובלי, כלכלית הנסיעות האלה נעשו נגישות יותר וגם ההורים רואים בעצמם אנשים צעירים. כשגיל ההתבגרות נמשך יותר זמן מבעבר, אנחנו חשים צורך לגונן עליהם ולספק להם חוויה משמעותית לפני הגיוס, וגם רוצים את הבונדינג הזה לקראת נקודת המפנה, הגיוס, שנחווית כתקופה לא פשוטה לשני הצדדים. טיולים כאלה מייצרים רגעים אינטימיים וחיבור אחר".
נירית עצמה נסעה עם בתה ללונדון לפני שהתגייסה. "הפער בין העולמות והגילים התבטא כבר בשלב התכנון. אני רציתי לשאול חברים ולפתוח ספרים, בשעה שהיא פשוט עבדה עם גוגל. פתאום קלטתי שמעולם לא היינו יחד ככה, רק שתינו, לזמן ממושך, והיה לנו זמן לדבר מעבר לשיחות על היומיום, על המחשבות שלה, על העתיד. זאת הייתה עבורי הזדמנות לראות אותה כעולם בפני עצמו ולא כילדה שלי, שתפקידי לדאוג לה, וגיליתי אדם מעניין, שחושב אחרת ממני. וגם היא ראתה אותי כאדם נפרד ולא רק כאמא שלה, והיו לנו צחוקים משותפים, ולימדתי אותה איך להסתדר ברכבת התחתית ועוד דברים פרוזאיים כאלה. זרמתי איתה והלכנו יחד למקומות שהיא ביקשה שנלך אליהם, היא בחרה הצגה והזמינה לנו כרטיסים ואני יזמתי ביקור במוזיאונים והיא זרמה איתי.
"אומנם היא העלתה תמונות לאינסטגרם וגם שלחה לחברות בשעה שאני הרגשתי שבא לי לשמור את החוויות לעצמנו, אבל היה מרתק לראות שהיא כבר אישה צעירה ולא הקטנטנה שלי בת החמש, שהיא מאורגנת ומחושבת כמוני ואופטימית תמיד, כמו בעלי. החששות שהזמן לא יעבור ושנשתעמם קצת ביחד התבדו. היה כל כך כיף איתה, שעכשיו אני כל הזמן מנדנדת לה שניסע שוב ביחד".
הטיפים של יאיר אשר, סמנכ"ל השיווק והמכירות בשטיח המעופף
1. כדאי להזמין חבילת נופש המיועדת לצעירים. חבילה כזאת כוללת מלון וטיסה וגם ליווי של נציג ישראלי ביעד שאליו נוסעים. זה עשוי להרגיע את שני הצדדים.
2. חשוב מאוד לברר את החוקים הנוגעים לצעירים בכל מדינה ‑ אם בגילם מותר להם לשכור אופנוע ואופנוע ים, מהו גיל השתייה המותרת וכו'.
3. חשוב מאוד לצייד את הצעירים בצילום הדרכון שלהם ועותק של אישור הזמנת המלון והטיסה, למקרה של שכחה או למקרה שאין חיבור אינטרנט זמין. כדאי להשאיר עותק כזה גם אצלכם בבית למקרה הצורך.
4. כדאי להכין פנקס עם רשימת טלפונים לשעת חירום ‑ כך שגם אם הסלולרי הלך לאיבוד, מספרי הטלפון של הנציג הישראלי, המלון, בית החולים הקרוב, הקונסוליה או השגרירות הישראלית יהיו בהישג יד.
5. כדאי לצייד את הצעירים מראש בכסף המקומי ביעד ‑ כדי שיוכלו להסתדר מההתחלה.
הטיפים של עמירם קאופמן ונירית צוק:
1. ראו בעצמכם מאמנים והורים. הנסיעות האלה הן הזדמנות מצוינת ללמד את הילדים לקרוא מפות, לנווט ברחובות, לחשב את ההוצאות. זאת גם ההזדמנות להעצים אותם ‑ תנו להם להסתובב עם המפה. הם ממילא יראו טוב מכם את האותיות הקטנות.
2. הכינו את הנסיעה ואת תכניה יחד. כדאי לשבת יחד די זמן מראש, לבדוק את האפשרויות, להבין מה יהיה כיף לעשות יחד, לבוא זה לקראת זה.
3. נהלו דיאלוג. כשהדיאלוג ביניכם טוב בימי השגרה, הוא כנראה יהיה טוב גם מעבר לים. כשהדיאלוג בעייתי, מותר לוותר לילדים ולזכור שאנחנו בכל זאת המבוגר האחראי.
4. תעדו. גם אם בזמן אמת הם יכעסו על ההתעקשות שלכם לצלם ולהצטלם, יבוא יום ויהיה כיף להתבונן יחד בתמונות ולהעלות זיכרונות.
5. היו גמישים. הגעתם לנקודה כלשהי ובא לשניכם או רק לאחד מכם להשתהות בה? לכו על זה.