"לעולם אל תגיד לעולם לא" (Never Say Never Again) הוא סרט לא רשמי מסדרת סרטי ג'יימס בונד, בכיכובו של שון קונרי, שיצא למסכים ב־1983. אחרי שהשתתף בשישה סרטים בסדרה המיתולוגית, החליט קונרי לפרוש בנימוק שהוא מחפש אתגרים חדשים. ואולם, אחרי 11 שנה ומסע שכנועים נמרץ, הוא הסכים לחזור פעם נוספת לדמות המרגל הבריטי השרמנטי. לעולם אל תגיד לעולם לא.
"לעולם לא" – זה גם מה שאמר לפני כשנה ערן זהבי אחרי תקרית קריאות הבוז והשלכת סרט הקפטן במהלך המשחק נגד מקדוניה. הוא הודיע כי החליט ללכת עם האמת שלו ולפרוש מהנבחרת, אבל עוד לפני כן הכריז בסערת רגשות: "ארבעים שנה לא עלינו למונדיאל וארבעים שנה לא נעלה". אבל כמו שכתב דן אלמגור בשיר "כשאת אומרת לא למה את מתכוונת" - האם זה "לא" כזה מוחלט, או שה"לא" הוא רק זמני בלבד, אולי הוא "טוב, אך לא עכשיו". ה"לא" של זהבי התברר כזמני.
כי עם כל הכבוד להפצצת השערים בסין, התהילה האמיתית שלו תגיע כאן בארץ, עם הנבחרת. ולכן, כל הצדדים חיפשו את הסולם שיוריד אותם מהעץ. או כמו שנהג לומר גברי לוי המנוח: "רק חמור לא משנה את דעתו".
וזה לא המקרה היחיד של מישהו שחיפש בסוף השבוע דרך מילוט מההבטחות שלו, אחרי שאמר "לעולם לא". הדבר המפתיע היחיד בהודעה של ראשי מכבי ת"א בכדורסל על ההחלטה להקפיא בשלב הזה את פיצול הקבוצה הוא שמישהו הופתע ממנה. כבר עם ההכרזה על הפיצול לפני כארבעה חודשים היה ריח כבד של ספין באוויר. אף אחד לא האמין שזה באמת יקרה, למרות ששמעון מזרחי ודייויד פדרמן טרחו להודיע שוב ושוב שזה הכיוון. בפועל לא נעשתה שום פעולה ממשית במועדון כדי להעמיד שתי קבוצות, ולכן ההודעה ביום שישי על ההקפאה לא באמת הפתיעה אף אחד.
ויש עוד עניין של "לעולם לא" שריחף בימים האחרונים בשמי הספורט הישראלי. האם בית"ר ירושלים בדרך לצירוף שחקן ערבי לקבוצה הבוגרת, לראשונה בתולדות המועדון? משה חוגג, כמו אלי טביב לפניו, הצהיר שאין לו בעיה עם זה, אבל נתקל גם הוא מיד בהתנגדות עזה של לה פמיליה. הפשרה שיצאה מהפגישה בין הצדדים הייתה הודעה של ארגון האוהדים, שהוא קורא להימנע מקריאות גזעניות. תרשו לי להמר שבמקרה הזה ה"לעולם לא" יחזיק מעמד תקופה ארוכה יותר.