לעזוב את הגן ולהשאיר ילד בוכה

שנת הלימודים החלה, הילדים מסתגלים לגן ורק הילד שלכם פורץ בבכי קורע לב, כשאתם אומרים לו שלום ויוצאים מהגן. מה עושים? מדריך להורים המודאגים

 

המעבר למסגרת הלימודים החדשה הושלם, שנת הלימודים התחילה אבל לחלק לא מבוטל מהילדים (ובהתאמה גם להורים) עדיין לא השולמה ההסתגלות. אחד הביטויים לכך הוא בפרידה מהילד המתרחשת בבקרים, בעיקר בגילאי הגן.

 

הילד שלנו מתקשה להיפרד, הוא בוכה ונצמד אלינו, ולנו נקרע הלב. אנחנו מדברים, מחבקים, מבטיחים שנחזור מהר ועדיין, מדובר בסיטואציה לא פשוטה רגשית. כשאנחנו עוזבים לבסוף את הגן ומשאירים ילד בוכה שרק רוצה אותנו, יש לנו "גולה" בגרון שגורמת לנו לתחושת מועקה ארוכה. אולי הילד שלנו כבר נרגע ומשתלב נהדר בשגרת היום, אבל אנחנו עדיין מסתובבים עם עצב ודאגה לזמן ממושך.

עם כל הקושי בסיטואציה. עלינו כהורים לחשוב על שני היבטים: הראשון - הילד שלנו עוד ייתקל בהמשך בסיטואציות רבות של פרידה ממסגרת והסתגלות למסגרת חדשה. לכן, כהורים, עלינו להכשיר אותו בהתמודדות החשובה הזו, כדי שיוכל בעתיד להשתלב במסגרות חדשות בהצלחה.

 

השני - הילד נמצא במסגרת המתאימה מבחינת ההתפתחות הטבעית שלו. הוא נמצא עם צוות מסור ונהנה מתכנים המותאמים לגיל וליכולות שלו, ולכן כהורים חשוב לנו שישתלב במסגרת זו.

 

ועדיין, בזמן אמת, ההתמודדות אינה קלה. כמה המלצות היכולות להקל על הקושי:

 

• להאמין בצוות

הילד נמצא הרבה שעות בחברת צוות קבוע ומוכר. לצוות יש ניסיון רב בהתמודדות עם מצבי פרידה, וסביר כי ברגע שיצאנו את שער הגן, הם ידעו כיצד לגשת לילד שלנו ולסייע לו להירגע ולהשתלב במהירות בפעילות השוטפת בגן.

 

• לעדכן מראש

בבוקר, בדרך לגן, נעדכן את הילד כיצד ניפרד ממנו. חשוב שנתאר בצורה מדוייקת את השלבים (למשל: "נגיע לגן, נתלה את התיק, תבחר סיפור או משחק אחד, וברגע שהוא ייגמר אתן לך חיבוק ונשיקה ואצא לעבודה"). ככלל, ככל שנישאר זמן ארוך יותר עם הילד בבוקר, כך נקשה עליו את ההסתגלות.

• טקס קבוע

חשוב שננסה ככל הניתן לייצר שגרה קבועה לזמן הפרידה. כך נייצר וודאות והרגל ולילד שלנו יהיה קל יותר להפנים את התנהלות הפרידה בבוקר. חשוב גם לעדכן את הילד מי יאסוף אותו מהגן ולהזכיר שתכף (יחסית) אתם מתראים שוב.

 

• לעמוד במילה

קשה להישאר אדיש לבכי קורע הלב של הילד שלנו, ולעיתים נתפתה להישאר יותר או להאריך את משך החיבוק והפרידה. אך בעשותנו כך, אנו רק מקשים על הילד להיפרד מאיתנו ולמעשה מחזקים אותו להמשיך גם בימים הבאים בבכי הרב. לכן, נעמוד במה שקבענו, וניפרד מהילד בדיוק כפי שקבענו מולו מראש. כך יבין הילד כי אין רווח מבכי רב.

 

קראו עוד:

- "הבן שלי בכיתה א' ואני בהתקף חרדה"

- הכריך הבריא שילדיכם יאכלו באופן מפתיע

- סימנים שהילד סובל מחרדה חברתית

 

• לעודד

בסיום הגן, כאשר אנחנו אוספים את הילד ושואלים על מהלך היום, חשוב שנשקף לו כמה אנו רואים את היכולות שלו. חשוב שנשקף שאנחנו רואים שהוא יכול להירגע, שהצליח ליהנות למרות הבכי בבוקר, שידע להשתלב בגן ברגע שעזבנו וכו'. כך ירגיש הילד שלנו שאנו רואים את הכוחות שלו ויאמין גם הוא בעצמו כי הוא מסוגל להתגבר.

 

• סבלנות

אין כאן מטה קסם. לכל ילד יש את הקצב שלו. עלינו להבין זאת ולהיות אמפטיים לקושי. ככל שנתמיד בעקביות באופן הפרידה וככל שנשקף לילד את יכולותיו, כך סביר להניח שהילד יתרגל לסיטואציה וישתלב בקלות יותר בשעות הבוקר.

 

כהורים, עלינו להבין שתקופת ההסתגלות עשויה להתמשך. חשוב שנהיה אמפתיים לקושי של הילד, ונזכור שעלינו להאמין בו ולשקף לו את יכולותיו, מתוך מטרה שיאמין בעצמו וידע שהוא מסוגל להתמודד גם עם ההסתגלות הנוכחית וגם עם אלה שעוד תגענה בעתיד.

 

הכותבת היא מוסמכת מכון אדלר, מרצה ובעלת קליניקה פרטית להדרכת הורים