תביעה: הנזק בראש התגלה חצי שנה אחרי התאונה

הולך רגל נפגע ע"י אופנוע, אבל רק אחרי 6 חודשים החל לסבול מפגיעה קוגניטיבית. ביהמ"ש קיבל את התביעה ופסק לו פיצוי של 384 אלף ש'

עו"ד מאיה וייס טמיר פורסם: 13.09.18, 17:15

בית משפט השלום בירושלים פסק לאחרונה פיצוי של כ-384 אלף שקל להולך רגל שנפגע בראשו בתאונה בעת חציית מעבר חצייה בתל אביב - זאת אף שהחל לסבול מתסמינים רק כחצי שנה לאחר האירוע. השופטת יעל הניג אימצה את פסיקת המומחה הרפואי שקבע לתובע נכות רפואית נוירולוגית–קוגניטיבית קבועה בשיעור של 15%.

 

האירוע התרחש באוקטובר 2011: התובע החל לחצות מעבר חצייה בתל אביב ואופנוע שהגיע פגע בו בעוצמה. הרוכב נלקח באמבולנס לבית החולים ואילו הולך הרגל התעקש להתפנות מהמקום בכוחות עצמו. לאחר כמה שעות הוא הועבר לחדר המיון בבית החולים "תל השומר", שם נבדק ואובחן כסובל מחבלות קהות. כעבור שבוע הוא פנה לנוירולוג שבדק אותו לנוכח תלונותיו על כאבי ראש, הפרעות תחושה בפנים והפרעות בראייה.

 

הנוירולוג לא מצא הסבר לתופעות ורשם לנפגע תרופות נגד כאבי ראש, אך כעבור כחצי שנה הוא החל להתלונן על שכחה ועל קשיים בריכוז ובהבנה, והופנה לאבחון קוגניטיבי. האבחון הראה שהוא סובל מליקויים קוגניטיביים כגון קושי בשמירה על ערנות וקשב לאורך זמן, נטייה לאימפולסיביות, קשיים בתכנון וארגון, האטה משמעותית בזמן התגובה ויכולת למידה נמוכה מהנורמה.

 

ביולי 2013 הגיש הנפגע תביעה נגד הרוכב ונגד "הפול" - שביטחה את האופנוע בביטוח חובה. לדבריו, התאונה גרמה לו לנכות נוירולוגית–קוגניטיבית שמתבטאת בין היתר בתגובה איטית, פגיעה בריכוז ותחושת בלבול. לטענתו, תפקודיו בעבודה ובבית נפגעו, מה שמונע ממנו להרחיב את פעילותו הכלכלית כעצמאי ולהשתכר בהתאם.

 

מנגד טענה "הפול" שהתובע לא הוכיח כי תפקודו בעבודה נפגע אחרי התאונה. היא הוסיפה כי התובע נמנע במכוון מלהעיד אנשים שעובדים איתו, כדי שלא יספרו שהיה מבולבל עוד לפני התאונה. כך, ציינה, הוא היה טועה בהוצאת חשבוניות בעבודה הרבה לפני שנפגע בתאונה.

 

תיאור מדויק ואותנטי

השופטת יעל הניג מינתה נוירולוג מומחה שבחן את המסמכים הרפואיים, ביצע לתובע בדיקה קלינית וקבע כי בעקבות התאונה נותרה לו נכות נוירולוגית–קוגניטיבית קבועה בשיעור של 15% בשל ליקויים בריכוז וביכולת הוויסות העצמי.

 

היא הסתמכה על דברי המומחה לצורך קביעת שיעור הנכות התפקודית ופסקה שנכותו התפקודית – המיועדת לחישוב הפיצויים – היא בשיעור של 12%. זאת משום שעל אף הפגיעה הקוגניטיבית, לא חלה ירידה בשכרו של התובע לאחר התאונה.

 

המסמכים הרפואיים מבית החולים, הסבירה השופטת הניג, תמכו בגרסת התובע וכללו תיאורים ספציפיים וממוקדים מפיו. היא ציינה כי עדותו הותירה עליה "רושם של חוסר תחכום, נאיביות ואף אימפולסיביות מסוימת. התרשמתי שבפתח החקירה מסר תיאור מדויק ואותנטי של העובדות אשר נקלטו בתודעתו בזירה".

 

בסיכומו של דבר, "המאגר הישראלי לביטוח רכב - הפול" חויבה לשלם לתובע 384,038 שקל בגין "כאב וסבל", הפסדי השתכרות, עזרת צד שלישי והוצאות רפואיות. לסכום זה יתווספו הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 58,412 שקל.