"מר חזנות": ד"ר מרדכי סובול הלך לעולמו

ברוך דיין האמת: נפטר ד"ר מרדכי סובול, מבכירי החזנות בעולם היהודי, בעת ששהה בארה"ב שאליה הגיע במיוחד כדי להתפלל באחת הקהילות בימים הנוראים. היה חתן פרס ירושלים ופרס החינוך - ומורם של רבים מהחזנים המוכרים: "הוא היה ראוי לקבל את פרס ישראל, ובמקום זאת הוא מובא לקבר ישראל"

 

החזן והמנצח ד"ר מרדכי סובול הלך לעולמו הבוקר (יום א') והוא בן 67. סובול, שנודע כ"מחיה החזנות" וכאנציקלופדיה מהלכת בתחום, התמוטט אמש בעקבות אירוע מוחי בזמן ששהה בארה"ב, שם היה אמור לשמש "שליח ציבור" בתקופת הימים הנוראים שבין ראש השנה ליום הכיפורים. הוא יובא למנוחות ביום ג', ערב יום הכיפורים, בשעה 9 בבוקר בבית הלוויות ירקון, שער פתח תקווה.

 

<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>

 

סובול, ד"ר למוזיקה יהודית, נולד בתל אביב בשנת 1951 למאיר וזיסל, זוג ניצולי שואה. בגיל 8 החל ללמוד אצל החזן שלמה רביץ ז"ל, והתמיד בתחום. הוא התפרסם בתפקידו העיקרי בקדמת הבמה, כמנהל המוזיקלי והמנצח של אנסמבל "יובל" - תזמורת סימפונית ומקהלת חזנות שעימה הפיק מאות קונצרטים בארץ ובעולם בעשרות השנים האחרונות.  

 

 

מאחורי הקלעים תרומתו הייתה גדולה לא פחות, כאשר הכשיר וטיפח דורות של חזנים שהיו לבעלי שם, בהם יצחק מאיר הלפגוט, יעקב למר, חיים אדלר, צבי וייס ונתנאל הרשטיק. כמו כן הוא חיבר מאות יצירות חזנות והפיק עשרות אלבומים של מוסיקה יהודית עם זמרים ישראלים וחזנים מפורסמים.

 

"הנגיש את עולם החזנות לקהלים מגוונים"

בציבור הדתי הוא מוכר גם בזכות תוכניתו השבועית "לפני התיבה", המשודרת בתחנת הרדיו החרדית "קול חי" מדי יום שישי לפני כניסת השבת, ובה השמיע יצירות חזנות מכל הזמנים.

 

סובול זכה בפרס ירושלים ובפרס החינוך מנשיא המדינה על תרומתו להחייאת החזנות בישראל, ובסביבתו אמרו היום כי היה ראוי לקבל את פרס ישראל. "היה ציוני בכל רמ"ח אבריו", הוסיפו, "הוא קיבל עשרות הצעות לעזוב את הארץ ולשמש חזן בחו"ל, אך סירב לכולן".

 

שרת התרבות והספורט, מירי רגב, הביעה צער על פטירתו של מי שכינתה "אחד מגדולי החזנים של עמנו", ואמרה כי היה "בעל נפש יהודית וציונית". עוד אמרה כי "מרדכי ז"ל הנגיש את עולמן של החזנות ומוזיקת הנשמה היהודית, ופתח שערי ניגון יהודי לקהלים רבים ומגוונים. הוא היה יוצר, חזן וגשר של תרבות בין חלקי עמנו בארץ ומעבר לים. לכתו בימים הנוראים, ימים של אמירת סליחות, מסמלת יותר מכל את מפעל חייו".