ביקשו לפטר את המטפלת של הילדים כי נכנסה להיריון

בני זוג ניסו לסיים את העסקת העובדת בטענה שלא יכלו לסמוך עליה. הממונה על חוק עבודת נשים לא אישרה להם, ולימים הם נאלצו לשלם פיצוי

בית הדין לעבודה בתל אביב קבע לאחרונה שבני זוג שניסו לפטר את המטפלת של ילדיהם אחרי שהודיעה כי היא בהיריון, הפרו את חוק עבודת נשים וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. השופט דורי ספיבק קיבל את התביעה שהגישו יורשיה של המטפלת, שהלכה לעולמה מאז, והורה למעסיקים לפצות אותם בכ-26 אלף שקל.

 

המנוחה החלה לעבוד בביתם של בני הזוג במרץ 2012 וכחצי שנה לאחר מכן הודיעה להם שנכנסה להיריון. כעבור זמן קצר הם הודיעו לה על כוונתם לפטר אותה, הוציאו אותה לחופשה בתשלום והגישו בקשה להיתר מהממונה על חוק עבודת נשים במשרד התמ"ת (בשמו דאז). אלא שהממונה שוכנעה כי ההיריון הוא הסיבה היחידה לפיטורים וסירבה לתת לבני הזוג היתר. בעקבות זאת הוחזרה המטפלת לעבודה עד שיצאה לחופשת לידה, שבמהלכה הלכה לעולמה.

 

שלוש שנים לאחר מכן הגישו יורשיה, בן זוגה ובנה, תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, הפרשי שכר עבודה וזכויות נוספות, וכן פיצויים מכוח חוק עבודת נשים וחוק שוויון הזדמנויות על הפלייתה בשל ההיריון. לטענתם, המנוחה הוצאה לחופשה כפויה עוד לפני החלטת הממונה, ולאחר שהוחזרה הרעו בני הזוג את תנאי ההעסקה שלה והפכו אותה למנקה. לדברי בן זוגה, היא סיפרה לו לא אחת שמתעמרים בה ונוהגים בה בגסות.

 

מנגד, הנתבעת טענה שהעובדת מעלה באמונם והם לא יכלו לסמוך עליה, ולכן החליטו לפטר אותה. לדבריה, לאחר שחזרה לעבודה הייתה זו היא שהעליבה אותם והתייחסה אליהם בצורה לא מכובדת.

 

השופט דורי ספיבק קבע כי עצם הוצאת המנוחה לחופשה בשכר בתקופה שבה דנה הממונה בבקשת ההיתר לא נחשבת כשלעצמה להפרה של החוק, מאחר שמדובר בהחלטה שהתקבלה בהסכמה אחרי דין ודברים עם ההסתדרות – שאליה פנתה המנוחה לעזרה בשעתו.

 

הוא הבהיר שמאחר שעדות בן הזוג היא מפי השמועה, אין ראיות מוכחות להתנהלות פוגענית מצד הנתבעים. אלא שעם זאת, ניכר שמערכת היחסים בין הצדדים הייתה עכורה ואף "ניתן לקבוע קשר ברור בין הריונה של העובדת לבין בקשת המעסיקים להורות על פיטוריה".

 

בנסיבות אלה סבר השופט כי עצם העובדה שהנתבעים ביקשו לפטר את המנוחה רק בגלל ההיריון, מעידה על הפלייתה תוך הפרת חוק עבודת נשים וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

 

הוא העמיד את סכם הפיצויים על 10,000 שקל משום שהמנוחה עבדה אצל הנתבעים חודשים ספורים, ובסופו של דבר הם "מעסיקים קטנים" ומצויים כיום במצוקה כלכלית. לסכום זה התווספו גם פיצויי פיטורים של 7,625 שקל, 6,611 שקל על הפרשי שכר ודמי הבראה בסכום של 1,616 שקל.

 

בסך הכול זכו יורשיה של המנוחה בכ-26 אלף שקל, בנוסף להוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 5,000 שקל.

 

• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעים: עו"ד אריאל גולן
• ב"כ הנתבעים: עו"ד אורן חמו
• עו"ד אביבה בורונובסקי עוסקת בדיני עבודה
• הכותבת לא ייצגה בתיק