רפאלי, בת ה-78, ניצלה בסיוע אנשי בית הזכוכית בעת שואת יהודי הונגריה. מדובר במפעל לייצור זכוכית שנבנה על-ידי משפחת וייס בבודפשט ושימש, מעבר ליעודו הרשמי ליצור זכוכית, גם כמחסה ומוקד הצלה ליהדות הונגריה. היהודים קיבלו בו מחסה זמני, והוא שימש כמחבוא לאלפי יהודים, תוך שמתנהלת בו גם פעילות של תנועות ציוניות. לאחר מכן, היא ומשפחתה הצליחו לחדור את מסך הברזל ולעלות ארצה כשהיא בת 5. תחילה התגוררה המשפחה בירושלים ובהמשך עברו להתגורר במושב בני דרום הסמוך לאשדוד.

משפחתה החליטה לתרום את איבריה להשתלה, ובכך הפכה רפאלי לאחת מתורמי האיברים המבוגרים בישראל. מגופה נתרמו כליה, שתי ריאות וכבד. ההשתלות בוצעו בבתי החולים איכילוב ובילינסון. הלוויתה התקיימה הערב (א') במושב בני דרום.
"אימא רצתה למות ללא סבל וללא כאבים", מספר בנה נתן רפאלי, "כל חייה היא היתה בנתינה טוטלית לאחרים. היא ממש ביטלה את עצמה למען הזולת. זה היה מובן מאליו כשמצבה היה אנוש וכשנשאלנו בבית החולים אם נסכים לתרום את איבריה, שזה מה שאימא היתה רוצה. אני בטוח שאם היא היתה שומעת שאחרים קיבלו חיים בזכותה, היא היתה מאושרת".
חברת הכנסת שולי מועלם, שרפאלי היתה חמותה, ספדה לה היום וכתבה בדף הפייסבוק שלה: "למדנו מרוחמה חסד אינסופי, עזרה
לכל אחד ואחד, ובעיקר לחלש ולנזקק. היתה בה אהבה אינסופית לארץ ישראל ולמדינת ישראל, ובעיקר חשיבותה של המשפחה וההשקעה במשפחה הגרעינית המורחבת. בחייה ובמותה קיימה נתינה ללא גבולות.
חברת המשפחה קרן גוטליב, אמרה: "רוחמה היתה מלאת טוב לב ונתינה לזולת. היא תמיד היתה שם בשביל כולם. מותה הטראגי זעזע את כולנו, דווקא משום שהיא היתה כה בריאה ומתפקדת עד לרגעיה האחרונים. סיפור חייה של רוחמה מדהים ומרגש, כשלאורך כל חייה עזרה לכולם, ונתנה מעצמה לזולת גם במותה".