לא רק הצפות: ההשפעות הנוספות של קרחונים נמסים

מדענים יצאו למסע אל מערכות הקרחונים הגדולות בעולם כדי לחקור את הגנום של המיקרואורגניזמים החיים בנחליהם. המטרה: לפענח כיצד הם מסתגלים לסביבות קיצוניות ולהרחיב את ההבנה על השפעות המסת הקרחונים - שלא רק גורמת לעלייה בגובה פני הים

קבוצת מדענים יצאה למסע בן ארבע שנים על מנת לגלות מה ההשלכות שקרחון נמס - פרט לעליית מפלס המים.

 

על ידי למידה מדוקדקת של מיקרואורגניזמים בנחלים המוזנים על ידי קרחונים, מקווים החוקרים מהמכון הטכנולוגי הפדרלי השוויצרי בלוזאן להבין טוב יותר כיצד היצורים הללו מסתגלים לסביבה הקיצוניות.

 

 

"הגיע הזמן למצוא דרכים חדשות להתמודד עם השינוי הסביבתי חסר התקדים הזה", אמר טום באטין, מנהל אקדמי במכון הטכנולוגי, שיתאם את הפרויקט ויוביל את המחקר, בשיחה עם כתבים ליד קרחון הרון (באלפים האוריים) המכוסה בימים אלו ביריעות מחזירות אור כדי להאט את תהליך ההמסה שלו. "מה שחשוב כיום במדע הוא שאנחנו מתחילים לעבוד מעבר לגבולות של דיסציפלינות שונות. יותר מדי מהר אנחנו רצים מאובדן של קרחונים לעלייה בגובה פני הים. מה שקורה בין לבין - בלתי ידוע", הוסיף באטין.

 

 

המדענים ייסעו אל מערכות קרחוני ההרים הגדולות בעולם כדי לאסוף מיקרואורגניזמים ממאות נחלים המוזנים על ידי קרחונים וינתחו את הגנום שלהם. עבודתם תיקח אותם אל נחלים באלסקה, בהימלאיה, באנדים, בגרינלנד, בסקנדינביה, בפמיר, בקמצ'טקה, בקווקז, בניו זילנד ובאלפים.

 

גליישרים ונחליהם היו מצויים בשפע בעבר, אבל הם הולכים ונעלמים כתוצאה משינויי אקלים. חוקרי קרחונים מנבאים כי מחצית מהקרחונים הקטנים בשוויץ יעלמו בתוך 25 שנה. אותה אמת מרה תקפה גם לנחלים המוזנים על ידי הקרחונים והמערכות האקולוגיות שהם תומכים בהם.