קרני לייזר מהמדע הבדיוני

פינצטה אופטית שבעזרתה ניתן לאחוז תאי גוף חיים ולחקור אותם, וקרני לייזר ברמת דיוק שטרם נראתה • בזכות ההמצאות האלה יקבלו השנה שלושה מדענים נובל לפיזיקה • "זה החלום הישן של אוהבי המדע הבדיוני", קבעו חברי הוועדה

הפיזיקה בשירות הרפואה: קרני לייזר מדויקות שכמותן טרם נוצרו עד היום ופינצטה אופטית שבעזרתה אפשר לאחוז בחלקיקים זעירים ביותר בגודל של אטום בודד – אלה שתי ההמצאות המופלאות שזיכו את המדענים האחראים להן בפרס נובל לפיזיקה לשנת 2018.

 

את הפינצטה המציא פרופ' ארתור אשקין (96) מארה"ב - אחד הזוכים המבוגרים אי פעם בנובל. למרות גילו המתקדם הוא עדיין עוסק במחקר, והתוצאות מדברות בעד עצמן: בעזרת הפינצטה הייחודית ניתן לאחוז בחלקיקים בגודל מיקרוסקופי של אטום. במילים אחרות: חוקרים יוכלו לאחוז בה תאי גוף חיים - ולחקור אותם.

 

קראו עוד: מדע השוביניזם | דניאל בטיני

 

את קרני הלייזר המהפכניות המציאו המדענית פרופ' דונה סטריקלנד מקנדה ופרופ' ג'רארד מורו מצרפת. מדובר בקרני הלייזר הקצרות והחזקות ביותר שנוצרו אי פעם על ידי אדם. השימוש בהן יגביר את רמת הדיוק לדרגה שטרם נראתה כמוה - והן מיועדות בעיקר לניתוחי עיניים לשיפור הראייה.

 

ועדת הפרס הגדירה את ההמצאה במילים "החלום הישן של אוהבי המדע הבדיוני באשר הם". פרופ' סטריקלנד עושה סוג של היסטוריה: זו הפעם השלישית בלבד, והפעם הראשונה זה 55 שנים, שאישה זוכה בנובל לפיזיקה. קדמו לה מארי קירי שזכתה בפרס היוקרתי בשנת 1903, ומריה ג‘יופרט־מייר שקיבלה אותו ב־1963.

 

 

"השימוש בניתוחי עיניים הוא הנפוץ ביותר, אך אנו מקווים שבקרוב אפשר יהיה להשתמש בטכנולוגיה הזו גם כדי להילחם במחלות כמו סרטן", אמרה אתמול סטריקלנד בראיון לטלוויזיה השוודית, לאחר ששמעה על זכייתה. "צריך להלל את הנשים המדעניות, הן נמצאות שם בחוץ".

 

פרס הנובל יינתן אמנם לשלושת הזוכים, אבל הפרס הכספי יחולק: הפרופ' בן ה־96 יקבל 550 אלף דולר, סטריקלנד ומורו יחלקו ביניהם את 550 אלף הדולר הנוספים. הפרס יוענק להם בשטוקהולם ב־10 בדצמבר, יחד עם זוכי הנובל ברפואה, בכימיה ובכלכלה.

 

הנובל מלווה השנה גם בצלילים צורמים: קרן הפרס לספרות הודיעה שהשנה הוא לא יוענק, משום שהיא לא סומכת על תפקודה של האקדמיה השוודית. וזה לא הכל: בעלה של יו"ר הוועדה המעניקה את הנובל לספרות נשלח אתמול לכלא בגין אונס.