פשטידת לחם, או בשמה האנגלי האלגנטי יותר - Bread Pudding, היא מאכל שאריות מובהק. היא מתפקדת על העיקרון המנחה של ה-Pain Perdu הצרפתי (לחם אבוד, בתרגום מילולי או פרנץ' טוסט כפי שמכנים אותו באנגלית): פרוסות הלחם שנותר מאתמול נטבלות בתערובת ביצים וחלב ומטוגנות בחמאה, אלא שכאן את מקום הטיגון תופסת אפייה וזה, במידה מסוימת, הרבה יותר נוח.
כמויות הלחם הבלתי סבירות שעברו במטבח שלנו בחגים הותירו הרבה פרוסות מיותמות של לחמים משובחים (ויקרים), שאחרי יומיים כבר ייחלו למצוא ייעוד חדש. כך הפכו השאריות של החלות המתוקות למיניהן ליופי של מאפים מתוקים לקינוח ולנשנוש ליד תה או קפה, ואילו משאריות הלחמים האחרים מצאתי את עצמי חוזרת ואופה פשטידות מלוחות נהדרות.
מה שנחמד בפשטידות הלחם האלה היא החירות לשדך אותן עם תוספות מגוונות (לפעמים, גם הן שאריות): גבינות, ירקות, עשבי תיבול, אגוזים ועוד. בעצם, הכול הולך. המרכיב הבסיסי, הלחם, הוא שמניע לפעמים את התהליך – ללחם כפרי רגיל אפשר להוסיף שפע של טעמים נוספים, ללחם עם תוספות מובנות עשירות (אגוזים, גרעינים) אפשר לעתים גם לא להוסיף שום דבר.
את מאפה הלחם המוצלח ביותר ניפקו שאריות של לחם מחמצת עם דגנים, שנראה נהדר אבל משום מה לא נעם לחכם המפונק של בני הבית. בתוך המאפה, שאליו שודך תרד (רק כי היתה בבית חבילה שייחלה גם היא לישועה) וגבינת עיזים, שנרכשה במיוחד. התוצאה בהחלט הצדיקה שידור חוזר, הפעם עם אותו הלחם שנרכש במיוחד למטרה זו.
שלב חשוב שאסור לפספס: יש להשהות התערובת, כשהיא כבר בתבנית, למשך שעה לפחות במקרר, כדי לאפשר ללחם לספוג את הנוזלים. אני הכנתי בערב, ושמרתי במקרר כל הלילה. בבוקר הכנסתי לתנור וקיבלתי מנת בראנץ' מופלאה. דרך מעשית מאוד להכין אתמול וליהנות למחרת.
מומלץ להשתמש בלחם בן יום לפחות – ואפשר גם משלשום. אם משתמשים בלחם טרי מאוד, כדאי לייבש מעט את הקוביות בתנור לפני שמוסיפים את כל יתר החומרים.
המצרכים (ל-8-6 מנות):
200 גר' תרד טרי
8-6 פרוסות לחם מחמצת כפרי, אפשר עם דגנים או תוספות אחרות (כ-1/2 כיכר)
4 ביצים
1/2 1 כוסות חלב
1/2 כוס שמנת מתוקה
מלח, פלפל
100 גר' גבינת עיזים רכה (בגליל)
אופן ההכנה: