סרטן השד הוא הסרטן השכיח ביותר בישראל והגורם מספר אחת לתמותת נשים צעירות. אחת מכל שמונה נשים עלולה לחלות במחלה במהלך חייה, כ־5,000 נשים בארץ מאובחנות כחולות במחלה וכאלף נשים מתות ממנה בכל שנה. "רבע מהחולות הן בנות פחות מחמישים ו־92 אחוז מהנשים שאובחנו בשלב מוקדם מחלימות מסרטן השד", מציינת ד"ר מירב בן דוד, מנהלת יחידת הקרינה לשד במכון האונקולוגי בבית החולים שיבא. הנה ההמלצות של ד"ר בן דוד ושל עמותת "אחת מתשע" לנשים שאינן בסיכון מוגבר:
• בכל הגילים: לשים לב לשינויים בשד (בצבע, בצורה, בתחושה, במבנה הפטמה), ואם חל שינוי – לפנות לבדיקה קלינית של כירורג שד, ולבקש הפניה להדמיה של השד.
• גילאי 50־30: יש להקפיד על בדיקה קלינית על ידי כירורג שד אחת לשנה, ולבצע ממוגרפיה או אולטרסאונד בהתאם למבנה השד ולהמלצת הרופא.
• גילאי 50 ומעלה: להמשיך להקפיד על בדיקה קלינית על ידי כירורג שד אחת לשנה. ממוגרפיה ואולטרסאונד יש לבצע בכל שנתיים או בתדירות גבוהה יותר, לפי המלצת הרופא.
כיצד תדעי אם את בסיכון גבוה לחלות בסרטן שד?
הסיכון לחלות בסרטן השד הוא שילוב מורכב של גורמים, חלקם תורשתיים וחלקם קשורים לגורמים אישיים. בקבוצת הסיכון נכללות נשים שיש להן קרובת משפחה מדרגה ראשונה שחלתה בסרטן השד (אמא, אחות) וכן נשים שיש במשפחתן כמה מקרי סרטן שד או שחלה. קבוצה נוספת היא נשים נשאיות של מוטציה בגן BRCA,
וכן נשים שטופלו בצעירותן בקרינה בשל לימפומה מסוג הודג'קין.
גורמים נוספים הנחשבים כמגבירי סיכון: נשים שקיבלו מחזור חודשי בגיל צעיר (לפני גיל 11) ונכנסו לתקופת המעבר בגיל מבוגר יחסית (אחרי גיל 55), נשים שילדו בגיל מבוגר או לא ילדו כלל. במקרים אלה יש להתייעץ עם הרופא בנוגע לשגרת הבדיקות המתאימה, שתכלול גם מעקב תכוף אצל כירורג שד ואולי אף בדיקות הדמיה נוספות. לצד שגרת הבדיקות, חשוב לשמור על אורח חיים בריא: תזונה נכונה, משקל תקין, פעילות גופנית ורווחה נפשית.