"הוא הבין שאני יכולה גם בלעדיו"

לילך, בת 36, נשואה ואמא, ניסתה עם בעלה חילופי זוגות. מה גרם לה להפסיק?

תחלתי לעשות סקס בגיל 14 עם חבר שהיה מבוגר ממני בשלוש שנים. גדלתי בקיבוץ ושם זה היה כאילו לגיטימי. הייתי כמו מה שאמרו פעם על קיבוצניקיות. שהן נותנות. אני זוכרת את המין איתו כחוויה חיובית למרות שכאדם הוא לא היה משהו, אבל התאהבתי בדבר הזה. במין. עפתי על זה. מאז, תמיד הייתי במערכות יחסים ארוכות, אבל בתקופות שבין המערכות היו לי הספקים מכובדים מבחינה מינית. בתחילת שנות העשרים כבר הייתי עם עשרות גברים. לא הייתה לי בעיה עם סטוצים ולא עניין אותי אם יישארו לישון. סקס היה המטרה. לא הייתי מכוונת למצוא אהבה הייתי יוצאת עם חברות לברים ומחפשת את הבחור הכי חתיך. לא הייתי איזו כוסית, פשוט באתי עם ביטחון. כשהכרתי את בעלי נקטעו החגיגות וחשבתי, "רגע, אבל לא הספקתי כל מה שרציתי...". ידעתי שאם אני עם מישהו, אני רק איתו. לפחות כך היה אז.

 

הייתי בת 26 כשהתחתנו והייתי מאוהבת בו לגמרי, למרות שידעתי שיש דברים שאני מתפשרת עליהם (חוש הומור). מין לא היה אחד מהם. הוא היה אחד הטובים והמשקיענים שהיו לי. הוא שם אותי בפרונט. דאג שקודם אני איהנה. ואז נולדו לנו שתי בנות בהפרשים קטנים, והתחלתי ללמוד לתואר שני ועברנו שנים אינטנסיביות ושוחקות מאוד. לילה אחד נסענו לצימר עם זוג חברים. להתנתק ולנוח קצת. ואיכשהו,שם בצימר, בלי שאף אחד תיכנן, שחינו כולנו בעירום. הייתי אחרי לידה שנייה (הכי שמנה שהייתי) ולא הרגשתי נוח עם הגוף שלי, אבל יצא שהיינו שם בבריכה כל זוג עם עצמו, מתחרמנים אחד מול השני. וזה היה מגניב.

 

אחרי שבועיים של החלפת תמונות וטיזינג בקבוצת ווטסאפ שפתחנו, הם באו לישון אצלנו ולכולנו היה ברור שאנחנו הולכים לעשות אורגיה. בהתחלה היה טיפה מביך אבל אז מישהו התחיל את המהלך והיינו ארבעתנו בחלל אחד. כולם עם כולם. עד אז לא היה לי שום דבר עם אישה, אבל היא נישקה אותי וזה זרם. פחדנו שהחברות בינינו תתקלקל אבל זה לא קרה. אחת לכמה שבועות היינו נפגשים. שום דבר לא נראה לי Big no. הרגשתי פתוחה והיה לי כיף כי פתאום חזרה אני של פעם. התגעגעתי לגיוון ולכיבוש. ואז בעלי העלה את האפשרות שנמצא עוד זוג ואולי יש עולם שלם כזה. היום אני יודעת שזוגות עושים את זה מתוך משבר זוגי, שיעמום, או רגע לפני פרידה. אבל אצלנו זה בא מתוך תשוקה וסקרנות ורצון לכיבוש. פנים שכיביתי בתוכי כשהתחתנתי. הייתי שמחה במקום שלי ולבעלי לקח זמן לשכנע אותי להסכים. גם הוא עבר תהליך. הוא בא מתרבות שמרנית יותר והיה מאוד הומופוב בהתחלה, אבל בהדרגה השתחרר לו.

 

נכנסנו לאתר של חילופי זוגות. היו לי סטנדרטים גבוהים ואמרתי לבעלי שאם אני באה ליהנות, לא יהיו פה פשרות. גם ככה הסיכוי למצוא ארבעה אנשים שכולם סבבה עם כולם קלושים. הייתי בשיא השומן שלי ובאתי עם כל הבררנות הזאת בלי להתבלבל, עד שהכרנו זוג ויזמנו מפגש. בהתחלה היה מביך אבל אז שברתי את הקרח. בדרך כלל אני זו שמקלילה את הדברים.

 

אחרי אותה התנסות החלטתי לעשות קיצור קיבה כי אם כבר לחגוג, רציתי להרגיש נוחה ובטוחה יותר בגוף שלי. בהתחלה חגגנו, אבל ככל שנכנסנו עמוק יותר לקטע, גילינו כל מיני דברים. למשל שאני מעדיפה חללים נפרדים. שהנוכחות שלי משתנה בנוכחותו. חלק מהכיף שלו היה לראות אותי נהנית, אבל כשהייתי עם מישהו אחר הייתי שקועה בעונג שלי ולא בלעשות הצגה. מאוד קשה לי לגמור. אני צריכה להתרכז - ומספיק שמישהו מדליק רדיו כדי להסיט אותי, אז היינו מתחילים יחד ואז מתפצלים. אבל הוא לא היה מוכן לפגוש זוגות שרוצים חללים נפרדים ואני מאסתי מהר בזוגות. רובם לא עניינו אותי. רציתי ריגושים. פעם־פעמיים והלאה. היו זוגות שבעלי היה מוכן לפגוש שוב־ושוב כי הוא נדלק על האישה ואני לא רציתי להיכנס למצב של שגרה. ואז העליתי את האפשרות לפתוח את הנישואים והוא אמר, "את יכולה לפתוח, אבל לא יהיה לך לאן לחזור." פתאום נוצר סדק. הוא הבין שאני יכולה גם בלעדיו וזה בסדר לי, ועברנו תקופה קשה והלכנו לטיפול ולא מצאנו פתרון ופתאום נכנסתי להיריון, מה שקטע את כל התהליך של "איך מוצאים את האיזון כך ששנינו נהיה מרוצים". רק השבוע, לראשונה מאז הלידה, עלה שוב עניין חילופי הזוגות. אמרתי, "על מה אתה מדבר. אנחנו בקושי עושים בינינו". ואז, לפני כמה ימים, היה לנו סקס טוב ומושקע בלי להחזיק מוצץ ביד. כמו של פעם. כמעט שכחתי כמה זה כיף.

 

 

אם את מעוניינת לקחת חלק במדור, כתבי לי לכאן:

erot.woman@gmail.com