תרגיעו, הנבחרת לא הרשימה

אנשים שכחו ששיחקנו חצי שעה מול עשרה שחקנים ושאת שער הניצחון סידר לנו המגן הסקוטי. בנוסף, במצב של יתרון הנבחרת שלנו הלכה אחורה ולא היה רחוק שתספוג. בקיצור, מוקדם מאוד לחגוג

נבחרת ישראל אמנם ניצחה 1:2 את סקוטלנד, אבל שיהיה ברור: עדיין מוקדם לחגוג. מצטער שאני מקלקל את הפסטיבל, החבורה בתכלת־לבן הציגה יכולת בינונית במקרה הטוב.

 

כמובן שהפרשנים מיהרו להלל עד כמה השחקנים היו מצוינים וסיכנו רבות את המסגרת, אך באותה נשימה הם התעלמו ממספר אלמנטים שכל אוהד נבחרת ישראל (ובעיקר המאמן - אנדי הרצוג) צריכים להיות מודאגים מהם.

 

 

תחילה, צריך לזכור ששיחקנו חצי שעה מול עשרה שחקנים סקוטיים, ועדיין הצלחנו לנצח רק בעזרת שער עצמי של המגן השמאלי קיראן טיירני. נמשיך בכך שביתרון שברירי של שער אחד הנבחרת כמובן הייתה צריכה לצאת קדימה, אבל דווקא במשחק ביתי בחרה להסתגר, ללכת אחורה ולהזמין התקפות של הסקוטים, דבר שהוציא את הרצוג מדעתו – ובצדק.

 

בסופו של דבר תרשמו שלמזלנו לי גריפית'ס, החלוץ הטוב ביותר כיום בנבחרת הסקוטית, הסתכסך עם מאמנו ולא להגיע למשחק (היו ליריבה לא מעט הזדמנויות) ותקבלו משחק שבקלות יכולנו גם להפסיד בו.

 

לסיכום, יש לנו שחקנים מוכשרים שהראו ניצוצות, אבל עדיין יש עוד הרבה על מה לעבוד עד שאפשר יהיה לחלום על עלייה ליורו. מסקרן יהיה לראות כיצד תתמודד החבורה של הרצוג עם המשוכה הבאה, אלבניה. כל תוצאה פרט לניצחון תחסל כמעט סופית את החלום לסיים במקום הראשון בבית.