לכל אחד מאיתנו יש זיכרון ילדות שנצרב לו במוח, זיכרון שתמיד יהיה שם ותמיד יהיו דברים שיזכירו לנו אותו. זה יכול להיות ריח, חפץ או אפילו אוכל, כמו במקרה שלי: בכל פעם כשאני עובר ליד מאפייה, אני נזכר בריח החלות הטריות שליוו את הילדות שלי, ובעיקר את מוצאי פסח ואת לילות חמישי.
מדי שנה, בכל מוצאי פסח, היינו הולכים למאפיות בבני ברק, כדי להיות הראשונים לנגוס בחלות הטריות שיצאו מהתנור. גם בלילות חמישי היינו פוקדים את המאפיות, בניסיון לזכות להביא הביתה חלה חמה וטרייה לפני כולם. ומי שלא ראה אף פעם חבורה של ילדים נוגסים בחלה טרייה שיצאה כמה דקות קודם לכן מהתנור, לא ראה מהו אושר בחייו.
החלות של חמישי בלילה במאפיות של בני ברק, מזכירות את הסיפור הידוע של הרשל'ה: אמא שלו שלחה אותו להביא גפרורים, לא לפני שאמרה לו: "רק תזכור לבדוק שהגפרורים טובים". כשהגיע הרשל'ה הביתה, גילתה אימו כי הוא אכן מילא אחר הוראותיה ובדק שכל הגפרורים טובים. איך הוא עשה זאת? פשוט מאוד, הוא בדק אותם אחד-אחד.
וכך נהגנו לעשות גם אנחנו עם החלות של חמישי בלילה - היינו טועמים אחת-אחת, חס וחלילה שלא נדלג על אחת מהן. ובכלל, איך אפשר לסרב לחלות טריות וחמימות שנחות להן בתוך שקית נייר חומה, ומפיצות ריח משגע של אפייה?
מחלוקות רבות יש בתוך עם ישראל, אבל בחמישי בערב - שמכונה בפי תושבי העיר גם "ליל שישי" - אפשר לבנות קואליציה מקיר לקיר מתור הממתינים לחלות במאפיות; דתיים, חרדים, נשים וגברים, חילונים וגם כאלה שאינם יהודים, כולם עומדים בתור הצפוף בכניסה למאפייה בניסיון להביא הביתה חלה טרייה שיצאה זה עתה מהתנור, ובזמן הקצר ביותר. אם תעמדו שם במשך שלוש דקות, לא תאמינו שמדובר באותו עם המגלה מומחיות רבה כל כך ביצירת מחלוקות.
אבל שלא תטעו, לא מדובר בחלות מסוג אחד, אלו המלוחות עם השומשום מעל. במאפיות הגדולות בבני ברק, מכינים חלות של "אדמורים" מסוגים שונים. ומה הסיבה לכך? אצל האדמו"רים, נהוג לערוך מדי שבת "טיש" ("שולחן", בתרגום ישיר מאידיש) במהלכו יושב האדמו"ר בראש השולחן וחסידיו סביבו. לאחר הברכות המקדימות, בוצע האדמו"ר את החלה הגדולה ומחלק אותה לפיסות קטנות, וחסידיו יעשו מאמץ רב בכדי לזכות לטעום מפיסת החלה הזו, שמיוחסות לה סגולות רבות.
למנהג זה ישנו מנהג תאום נוסף המכונה "השיריים של הרעבע", ובו נהוג לאחר לכתו של האדמו"ר ללקט את הפירורים שנותרו על השולחן, ואין אחד שלא ישמח לטעום מהפירורים הללו.
סוג נוסף של חלה, שלאחרונה תופס מקום מכובד במאפיות השונות, הוא ה"שטריימל". מדובר בחלה עגולה בצורתה, שנאפית בתוך תבנית מיוחדת המשמרת את הצורה העגולה, כזו שמזכירה את השטריימל של החסידים. ואם יום אחד תקלעו למאפייה בבני ברק ואנשים מסביבכם יבקשו מהמוכרים "חלת ספודיק", תדעו שמדובר בחלת שטריימל גדולה במיוחד, שנקראת כך על שמו של כובע הפרווה הגדול שנוהגים לחבוש חסידי גור.
בעם היהודי, החלה היא חלק בלתי נפרד מאירועים משמחים - החל מחתונות, דרך בריתות ובר מצוות ועד לקבלת שבת חגיגית. בכל אירוע כזה, תקשט את השולחן חלה גדולה, כזו שנאפתה במיוחד לרגל האירוע ובמרבית המקרים יפרסו אותה בעלי השמחה. בחתונות, למשל, החתן והכלה הם אלו שיפרסו אותה, וכל אחד מהנוכחים יעשה מאמץ רב כדי לזכות בפיסה קטנה ממנה, שמסמלת סגולה לשמחות בביתו.
הכנת החלות בתפוצות ישראל נעשו, לרוב וכמו לא מעט מאכלים אחרים, על פי האזור הגיאוגרפי; במדינות אשכנז נאפו חלות קלועות ומקושטות בשומשום ובפרג, ואילו יוצאי תימן ידועים בהכנת הקובנה - חלה מתוקה הנחה ומתחממת על הפלטה עד לארוחת השבת.
רבים מיוצאי ספרד היו מכינים בביתם את החלות, ואילו בארצות אשכנז נהגו להכינם במאפיות השכונתיות. מדי יום שישי נהגו בעלי המאפיות להשאיר את התנורים דולקים על אש נמוכה, בכדי לאפשר לכל דיירי השכונה להביא אל בתי המאפה את סירי החמין שלהם, שם הם היו נחים בטמפרטורה נמוכה עד לסעודת השבת. בהזדמנות זו, הוכנסו לשם גם חלות השבת.
עניין החלות מלווה את עם ישראל עוד מהזמן בו בני ישראל יצאו ממצרים, ומלבד מצות לא לקחו עמם מזון נוסף. על מנת שלא ימותו מרעב במדבר - דבר שהיה עלול לגרום להתמרמרות רבה ואחריה לאסון קשה, לא עלינו - הביא אלוהים על בני ישראל את המן, שנודע בתכונות קולינריות רבות, ביניהן כאלה שגרמו לכך שכל אחד יכול היה לקבל ממנו את הטעם של המאכל שהתחשק לו לאכול באותו הרגע. ומכיוון שצווה עליהם לנוח בשבת ולא ללקט את המן, היה עליהם ללקט מנה כפולה בשישי, כדי שתספיק גם לשבת. מכאן מגיע גם המנהג "לחם משנה" - שתי חלות על שולחן השבת.
סיפור נוסף שמסופר בתורה, הוא על שני ליצים ששמם היה דתן ואבירם שחמדו לצון, וטענו כי המן יורד גם בשבת. בתחכומם הרב, הם לקחו מן שהיה ברשותם ופיזרו אותו ביום שבת ברחבי המחנה. ובזמן בו הלכו לקרוא לשאר שיבואו לראות את המחזה, הציפורים זללו את המן ולא הותירו פירור.
פרשת "בשלח", אותה נהוג לקרוא בשבת, היא תוצאה של הסיפור הזה ומתארת כיצד נהוג לפנק ציפורים בגרעינים בשבת, כדי לגמול להן על שחשפו את דתן ואבירם בשקרם ובמזימתם.
למרות חיבתי הרבה לחלות, האפייה היא אינה הצד החזק שלי. ומכיוון שאני גם אוהב לצאת מהקובייה המסורתית, פניתי לקרן אגם, קונדיטורית ומומחית באפיית לחמים, שיודעת לשחק עם קמח, שמרים ובצקים, ויחד הלכנו לביקור במאפייה מסורתית וגדולה בעיר הקודש בני ברק, שמייצרת, בין היתר, את "חלות ויזניץ'" המוכרות והטעימות בצורה יוצאת דופן.
מה כל כך מיוחד בחלות האלו שמבדיל אותן מהיתר? מבחוץ הן עטופות במעטפת קריספית שרופה מעט, ובפנים יש להן מרקם רך ונעים. במאפייה, למעט הכנת הבצק, הכל נעשה בעבודת כפיים, החל מקליית החלות ועד להעברה לתנור האבן ממנו יוצאות חלות חמימות, פריכות וטריות עד כדי דמעות. עם חזרתנו הביתה, קרן החלה במלאכת האפייה והתוצאות - לפניכם.
מתכון של קרן אגם: בין המרכיבים של החלה הזאת יש גם חמאה, מה שהופך אותה כמעט לעוגה. החלה היא כמובן חלבית, אבל יש גם אופציה לגרסת פרווה.
המצרכים (ל-2 חלות גדולות):
1 ק"ג קמח לבן או קמח לחם
¾ כוס (150 גר׳) סוכר
2 כפות (20 גר') שמרים יבשים (או 50 גר׳ שמרים טריים)
2 ביצים בגודל L
150 גר' חמאה רכה מאוד
450 מ”ל (1 כוס ו-3/4) חלב פושר
1 כפית מלח דק
להברשה -
1 ביצה טרופה עם מעט מים
לעיטור-
מעט שומשום
אופן ההכנה:הערות:
מתכון של קרן אגם: המתכון הבא הוא מתכון לחלה משודרגת, במיוחד לאלו שמשתמשים בקמח כוסמין שידוע בסגולות הבריאותיות שלו שמסייעות לעיכול.
המצרכים (ל-2 חלות בינוניות):
1/2 3 כוסות (500 גר׳) קמח לבן או קמח כוסמין רגיל
1/2 3 כוסות (500 גר׳) קמח כוסמין מלא
2 כפות (20 גר׳) שמרים יבשים (או 50 גר׳ שמרים טריים)
3 כפות (30 גר׳) סוכר לבן
1/2 1 כפות (30 גר׳) מלח דק
1/3 כוס (80 מ״ל) שמן זית
550 מ״ל ( 1/3 2 כוסות) מים פושרים
לציפוי רצועות החלות לפני האפייה -
1 כוס שומשום
2 כפות תערובת זעתר
1 כוס מי ברז
לזיגוג החלות לאחר צאתן מהתנור -
1/4 כוס שמן זית עם כפית מלח גס
אופן ההכנה:
מתכון של קרן אגם: המתכון הזה הוא שוס רציני. מצד אחד זאת חלה כובשת לשבת (וממכרת במיוחד, ראו הוזהרתם) ומהצד השני - היא מיוצרת מבצק בייגלה אמיתי, כמו זה שמוכרים בדוכני הרחוב.
שימו לב:
אפשר להמיר חצי מהכמות המצויינת במתכון בקמח כוסמין מלא או רגיל, התוצאה שווה לכל ביס.
המצרכים (ל-3 חלות בינוניות או ל-2 גדולות):
1 ק"ג קמח לבן רגיל
130 גר' (1/2 כוס + 3 כפות) סוכר
2 כפות שמרים יבשים (או 50 גר׳ שמרים טריים)
1 כף שטוחה מלח דק
1 ביצה גודל L
600 מ”ל (1/2 2 כוסות) מי ברז
2 כפות שמן זית
לציפוי -
1 כפית מלח דק או גס
הרבה שומשום
להברשה -
6-4 כפות שמן זית
1/2 כפית מלח גס
אופן ההכנה:
מתכון של קרן אגם: חלות מתוקות יכולות בשקט להחליף את העוגה של שבת. אז הנה מתכון לחלה עם שוקולד צ'יפס, שאצלי בבית היא אורחת קבע בסופי השבוע.
המצרכים (לחלה אחת):
1/4 3 (450 גר׳) כוסות קמח
1/4 כוס (50 גר׳) סוכר
1/2 כוס ( 100 גר׳) שמן
1/2 כוס (120 מ״ל) מים חמימים
2 ביצים בגודל L
2 כפיות (10 גר׳) שמרים יבשים
1/2 כפית מלח
1 כוס (200 גר׳) שוקולד צ׳יפס
לזיגוג -
1 ביצה
אופן ההכנה: