המערער (39) עלה לישראל בשנת 2000 והתגייס לצבא ב-2001. הוא הוצב לשרת כמש"ק כיבוי אש בבסיס חיל האוויר אך כעבור כשנה וחצי שוחרר עם פרופיל נפשי 21 בעקבות התקף פסיכוטי שהתבטא בהתפרצות למסלולי הטיסה בבסיס. בהמשך הוא אובחן כלוקה בסכיזופרניה פרנואידית וחזר לאוקראינה. ב-2011 הוא חזר לישראל עם אמו ואושפז במרכז לבריאות הנפש בצפון.
קצין התגמולים סירב להכיר בו כנכה צה"ל, בהסתמך על חוות דעת רפואית שקבעה שההתקף היה "אפיזודה חולפת" ואילו המחלה עצמה התפרצה אחרי השירות, ככל הנראה עקב עישון מריחואנה. בתגובה הוא הגיש ערעור לוועדת הנכים וטען שהגיע לצבא בריא ושלם ויצא ממנו תוך זמן קצר עם פגיעה נפשית חמורה שמקורה בתנאי לחץ ודחק.
הוא תיאר את תקופת השירות, שבמסגרתה שהה בשטחים בזמן האינתיפאדה השנייה, השתתף בתרגילים שדרשו מאמצים פיזיים ונפשיים ונקלע למשבר לאחר שהצבא הפסיק לממן לו שכר דירה והעביר אותו לבית החייל. המערער הבהיר שלא השתמש בסמים באופן קבוע ואף הציג חוות דעת פסיכיאטרית שתמכה בטענתו כי הגיוס ותנאי השירות היו "קו השבר" שהביא להתפרצות המחלה.
ואכן, חברי הוועדה בראשות השופט אורי גולדקורן העדיפו את חוות הדעת מטעם המערער וקבעו כי הסכיזופרניה התפרצה במהלך השירות הצבאי גם אם באופן רשמי אובחנה לאחריו. נקבע כי השילוב של בדידות ופעילות מבצעית לא פשוטה הכניסו את המערער למצב דחק. בפסק הדין צוין כי יש להתחשב בכך שלא מדובר בחייל "רגיל" שחוזר הביתה בסופי שבוע ויכול לשתף את תחושותיו עם משפחתו. בנסיבות שבהן המערער "לא צויד בחגורת התמיכה המשפחתית", נפסק כי העברתו מדירה שכורה לבית החייל לא הייתה עניין של מה בכך.
עוד צוין כי מצבי דחק ומתח נפשי הוכרו כחלק מהגורמים להתפרצותה של סכיזופרניה – מחלה קונסטיטוציונלית שמקננת בנפש ויכולה להיות רדומה כל החיים או להתפרץ בהתקיים טריגרים מסוימים.
בנוגע למחלות כאלה קובעת הפסיקה כי גם אם אופי השירות היה רק אחד הגורמים להתפרצות, לצד טריגרים נוספים (כמו סמים למשל), עדיין יש להכיר בחייל כנכה צה"ל. מכאן שהמערער עמד בתנאי הפסיקה גם אם מקבלים את גישתו של קצין התגמולים בנוגע להשפעת הסמים.
לפני סיום צוין כי המהירות והדרך שבה שוחרר המערער מהצבא מעוררות "תחושת אי-נוחות", במיוחד לנוכח הטיעון של קצין התגמולים שלפיו ההתקף הפסיכוטי היה "אפיזודה חולפת". הרושם, נכתב, הוא כי הצבא "הזדרז לפטור עצמו מעולו של המערער" והותיר אותו בודד במצוקתו.
לבסוף, אם כן, הערעור התקבל והחייל לשעבר הוכר כנכה צה"ל. קצין התגמולים חויב בהוצאות משפט ובשכר טרחת עו"ד של 7,000 שקל.