"ההתחדשות העירונית הפכה לדבר השנוא ביותר על ראשי ערים"

את הדברים אמר יו"ר ועדת התחדשות עירונית בארגון הקבלנים בתל אביב יפו ובת ים וטען כי ההתחדשות העירונית בערים הולכת ויורדת. יו"ר לשכת שמאי המקרקעין קרא לשנות את התקן כך שלא יגביל את שיעור הרווח של היזם

"כל שנה אנחנו בונים פחות למרות שהממשלה מדברת על כך שיבנו יותר. אם ההתחדשות עירונית התחילה כדבר סקסי ומגניב זה הפך להיות לדבר הכי שנוא על ראשי העיר. זה יוצר להם בערים בנייה מטורפת וצפופה". כך אמר הבוקר (ו') עמית גוטליב, יו"ר ועדת התחדשות עירונית בארגון הקבלנים בתל אביב-יפו ובת ים, בכנס שעורך הארגון באילת.

 

עוד בערוץ הנדל"ן

  

גוטליב אמר את הדברים בפאנל בנושא התחדשות עירונית. לדבריו, "האוייבים הכי גדולים של תהליכי התחדשות עירונית הם הדיירים, שכבר עשו התחדשות עירונית וגרים בפנטהאוזים ובדירות גן. הם המתנגדים הגדולים ביותר, כי זה לא נוח להם שיבנו ידם עוד דירות. שכחו שההתחדשות העירונית התחילה בגלל רעידות אדמה וזה נהיה עניין כלכלי נטו. מה שהציל את המשפחה בבאר שבע זה שהם רצו לממ"ד וחשוב לזכור את זה".

 

"ההתחדשות העירונית בערים הולכת ויורדת", הוסיף. "גם ראשי ועדות הערר שנמצאים בהתנגדויות לא אוהבים את הפרויקטים האלה. קשה מאוד לעבור ערר. אם פעם הייתי מגיע להיתר תוך שנה ו-3 חודשים, היום אני לא מצליח להגיע לוועדה בשנתיים חצי, ואז צריך גם לפתוח מחדש את החוזה עם הדיירים".

  

חיים מסילתי יו"ר לשכת שמאי המקרקעין קרא לשנות את תקן 21 כך, שלא יגביל את שיעור הרווח של היזם. "כולם מבינים למה יזם צריך להוכיח רווחיות מינימלית בפרויקט, אבל למה צריכה להיות הגבלה על הרווחיות המקסימלית? אנחנו רואים מקרים שמקצצים יחידות דיור כי הפרויקט רווחי מדי. אם יזם עשה עסקה מעולה ויכול להגיע לרווחיות של 50%, לא יתנו לו לבנות וזה לא מוצדק".

  

"ר"ג מוציאה היתרים באותה כמות כמו ת"א"

ארנון גלעדי, משנה לראש העיר תל אביב-יפו ויו"ר הוועדה להתחדשות עירונית ציין, כי מדיניות העיריה לא מעודדת תמ"א 38-1, שמאפשר לחזק את הבניין הקיים. "זה טלאי ולכן אנחנו מעדיפים ללכת לתוכניות פינוי בינוי יותר משמעותיות, הריסה ובנייה, שמאפשרים התפתחות אמתית של היישוב והשכונה עצמה", אמר. "סף הרווח הוא כן משמעותי, כי הוא תולדה של תוספת יחידות דיור. היזם בא להרוויח וזה תפקידו. ככל שאנחנו נשמור על פינוי שפוי, שלא חריג לסביבה, זה יתרום גם לדיירים וגם לעיר".

האדריכלית עליזה זיידלר גרנות, מהנדסת העיר רמת גן, אמרה כי העיריה מוציאה מדי שנה היתרים ל-1,200-1,000 יחידות דיור בהתחדשות עירונית. לדבריה, "מדובר בכמות מקבילה לתל אביב, עיר שגודלה פי שלוש מרמת גן".

  

גד גרשון, סמנכ"ל ייזום, נדלן שפיר מגורים ובניין בע"מ, פירט את הבעיות שמקשות על קידום הפרויקטים. "הלוואי ששליש מהתוכניות שלנו ייצאו לדרך", אמר. "יש בתחום בעיות שהרבה מהעוסקים בענף לא מכירים ולא יודעים למה הם נכנסים. לפחות פעם בשבוע מגיעים אלי יזמים שרוצים להעביר פרויקט. לא מצליחים לגמור אותו".

  

"רשות המסים החליטה שצריך לשלם מס רכישה כפול וזה יכול להגיע למיליונים רבים. רק הנקודה הזאת עוצרת אלפי הסכמים", הוסיף. "דבר חדש נוסף הוא שלא ניתן להכיר במע"מ, שמשלמים על שכר טרחה לעורכי דין, שמאים, מפקח של הדיירים וכדומה, גורמים שהדיירים אמורים לשלם להם אבל בפועל היזם משלם".

  

עוד סיפר, כיצד הוועדות המחוזיות מבטלות תב"עות, שנמצאות בעבודה במשך שנים. "קבעו שתוך 180 יום מגיעים לוועדה מחוזית. לא השלמת את כל הדרישות שמשתנות כל יומיים? זורקים לך את התב"ע", אמר. "זרקו לי תב"ע אחרי 5 שנים ושלחו אותי מחדש לוועדה המקומית להתחיל את התהליך. אז למה אני בכל זאת בונה? כי זה העתיד".