בשנה שעברה דחה בית משפט השלום בתל אביב תביעה שהגישה החברה נגד לקוח שהתקשר עמה ב-2013 בהסכם שבו התחייבה לסייע לו לקבל פטור ממס הכנסה תמורת שכר טרחה של 15% ומע"מ מההחזרים שיקבל.
החברה טענה שהלקוח השיג פטור לצמיתות והחזרי מס של יותר מחצי מיליון שקל בזכות עבודתה והכוונתה – ולכן סירובו לשלם לה את שכר הטרחה אינו כדין. אלא שנקבע כי החברה לא הוכיחה שעשתה דבר מלבד לאסוף מסמכים רפואיים ולכן היא לא זכאית לשכר טרחה.
בערעור שהגישה למחוזי טענה זכותי שהפסיקה "נוגדת את השכל הישר ואת תחושת הצדק", כיוון שהלקוח זכה בפטור ובהחזרים בזכות מאמציה. הלקוח תמך בקביעותיו של בית משפט השלום וביקש שלא להתערב בהן.
בפסק דין קצר הודיעה השופטת שרה דותן שהחליטה לדחות את הערעור. "הגעתי למסקנה שהמערערת נתפסה לכלל טעות יסודית בגישתה", כתבה. "הן על פי לשון ההסכם והן על פי האמור בכתב התביעה, תשלום שכרה של המערערת הותנה בסיוע למשיב בקבלת הפטור ממס הכנסה".
אלא שלדבריה, זכותי נאחזה "בטענה המופרכת שלא היה מוטל עליה להוכיח כי בוצעה על ידה פעילות כלשהי לסייע למשיב בקבלת הפטור".
מאחר שהמערערת לא הציגה שום מסמך המעיד על כך שהתאמצה לקיים את התחייבותה כלפי הלקוח לפי ההסכם, נקבע כי גם הפעם היא לא הוכיחה את זכאותה לקבלת שכר הטרחה.
לפיכך קבעה השופטת דותן שבית משפט השלום צדק כשדחה את התביעה, וחייבה את זכותי בתשלום שכר טרחת עורך דין של 10,000 שקל. סכום זה יתווסף לשכר הטרחה שבו חויבה בבית משפט השלום, בסכום של 15 אלף שקל.