קריאת השכמה גם לישראל

None

הטבח בפיטסבורג הוא קריאת השכמה לקהילה היהודית־אמריקאית. לאחר עשורים של תחושת ביטחון יציבה, יהדות ארה"ב התעוררה לעולם חדש, שבו טבח בבית כנסת אינו תסריט דמיוני אלא מציאות מפחידה. ייתכן שהטבח צריך להוות גם קריאת השכמה לישראל – המדינה שאמורה להוות מקלט לכל היהודים החשים נרדפים בשל יהדותם, אך בעצמה אינה מקבלת יהודים רבים ואף מקשה עליהם לבצע עלייה.

 

בתחילת 2018 התריעה הליגה נגד השמצה על עלייה של 57% בתקריות האנטישמיות בארה"ב – 1,986 תקריות ב־2017. הנתונים נראו אז כמורכבים ברובם מתקריות אקראיות ונזק לרכוש. בשבת האחרונה התווספו אליהם 11 קורבנות בנפש. העלייה באנטישמיות אינה נחלתה הבלעדית של ארה"ב, והיא מתרחשת גם באירופה. כך, למשל, בבריטניה נרשם ב־2017 מספר שיא של 1,414 תקריות אנטישמיות. בצרפת נרשמה עלייה של 20% בתקריות אנטישמיות, כאשר 40% מפשעי השנאה ב־2017 כוונו נגד יהודים למרות שהם מהווים פחות מ־1% מהאוכלוסייה. בגרמניה, בשנים 2016 ו־2017 דווחו מספרים גבוהים של תקריות אנטישמיות – מעל 1,450 בשנה. לפי סקר של מכון Pew, רבע מהאיטלקים אינם מוכנים לקבל בן משפחה יהודי, וכך גם 23% מהבריטים, 21% מהאוסטרים ו־19% מהגרמנים.

 

אמנם יש לקוות שרחוק היום שבו נראה עלייה מסיבית של יהודי אמריקה מטעמים של רדיפה אנטישמית, אך הנתונים כאמור מציגים תמונה מדאיגה. כאן נכנסת מדינת ישראל לתמונה: אם היא מבקשת להוות מקום מקלט וקיבוץ גלויות לכל יהודי העולם, עליה לא רק לאפשר טכנית ליהודים לעלות אלא גם לגרום להם להרגיש רצויים.

 

11 הנרצחים בפיטסבורג היו יהודים שהתפללו בבית כנסת קונסרבטיבי, זרם ביהדות שאינו זוכה להכרה רשמית בישראל. הרב הראשי לישראל דוד לאו גינה את הטבח, אך כינה את בית הכנסת "מקום בעל סממן יהודי בולט" במטרה להימנע מהכרה בבית הכנסת הקונסרבטיבי. אך לאו אינו לבד: ישראל, במדיניותה ובחוקיה לאורך השנים, מסרבת להכיר בשני הזרמים הגדולים ביותר בעולם היהודי־אמריקאי – הקונסרבטיבים והרפורמים.

 

לפי סקר נוסף של Pew, ב־2015 השתייכו 35% מהקהילה היהודית בארה"ב לזרם הרפורמי, 18% לזרם הקונסרבטיבי ורק 10% לזרם האורתודוקסי – הזרם היחיד ביהדות שמוכר רשמית בישראל. הקהילה היהודית־אמריקאית היא השנייה בגודלה בעולם, עם 5.7 מיליון יהודים, וכמעט משתווה בגודלה לקהילה היהודית הגדולה ביותר בעולם, בישראל, הכוללת 6.445 מיליון. עם זאת, רובה של יהדות ארה"ב אינו זוכה להכרה בישראל.

 

השנתיים האחרונות היו מורכבות במיוחד ביחסי ישראל ויהדות ארה"ב, עם הביטול החד־צדדי של הסכם הכותל, שגובש בין ראש ממשלת ישראל וראשי הקהילות היהודיות, ביטול מתווה הגיור וביקורת ליברלית על תהליכים פנימיים בישראל. כל אלה הוסיפו לתחושת הניכור של יהדות ארה"ב. כדי לחזור ולחבר בין שתי הקהילות, על ישראל לסיים את מדיניותה ארוכת השנים ולהכיר באופן רשמי וחוקי בזרמים היהודיים הגדולים ביותר בארה”ב. רק כך תוכל מדינת היהודים למלא את תפקידה כבית אמיתי ליהודי כל העולם.

 

עו”ד אסף וייס הוא סמנכ”ל הקונגרס היהודי־אמריקאי