מפריחה בכל הגוף ועד כשל נשימתי: כך פוגעת החצבת במערכות הגוף

מותה של התינוקת מירושלים הערב בחשד שזה נגרם ממחלת החצבת, מחדד את סכנות המחלה הקשה. כך הווירוס חודר לגוף וקורם לקריסת מערכות מהירה

מגפת החצבת משתוללת וגובה עוד קורבן: הערב (ה') נקבע מותה של תינוקת בבית החולים שערי צדק, לאחר שקיים חשד כי נדבקה מנגיף החצבת.

 

מדובר במקרה המוות הראשון מחצבת בישראל, לאחר 15 שנים בהם לא דווחו מקרי תמותה. בתוך כך כאמור נמשכת מגפת החצבת בישראל, כשמתחילת השנה נדבקו כבר 1,287 איש לפחות.

 

צפו בדבריו של סמנכ"ל המרכז הרפואי שערי צדק:

 

 

נגיף החצבת, ובשמו הרפואי "נגיף רובאולה" שייך למשפחת הנגיפים "מורבילי וירוס", המסוגל להתקיים רק בגוף בני האדם. הנגיף מתפשט דרך מגע עם רסיסי רוק או נוזלי האף, הפה או הגרון שהגיעו מאדם נגוע. התעטשות, שיעול, נשיקה ונזלת עלולים להדביק את הסובבים שאינם מחוסנים. רסיסים של הנגיף חודרים דרך מערכת הנשימה או דרך מגע עם העיניים אל תוך הגוף.

 

המחלה מתבטאת לרוב בשיעול, נזלת, חום גבוה, פריחה אופיינית למחלה ונגעים בחלל הפה ודלקת בלחמית העין. לאחר תקופת דגירה, שאורכת שמונה עד 12 ימים מרגע ההדבקה ובמהלכה מתפשט הנגיף בגוף, מתחיל השלב הראשון (פרודרום), הגורם לעליית חום, דלקת עיניים, פחד מאור (פוטופוביה), דלקות אוזניים, נזלת ושיעול.

 

 

אצל 70-50 אחוזים מהחולים יופיעו נגעים אדומים-כחולים על החלק הפנימי של הלחיים ובחלל הפה. אלה נגעים ייחודיים למחלה, הקרויים "נקודות קופליק". נגעים אלה עלולים להתפשט אל השפתיים, החניכיים, החך, העפעפיים והנרתיק.

 

הפריחה מתחילה סביב המצח, בסמוך לקו השיער, מאחורי האוזניים ועל הצוואר ומתפשטת מטה אל עבר החזה, הבטן והרגליים - עד הקרסוליים. בתוך כשבוע הפריחה נסוגה, אולם השיעול עשוי להימשך עד עשרה ימים. במקרים חמורים מופיעות בלוטות לימפה מוגדלות.

 

 

אין תרופה לחצבת

מוות מנגיף החצבת מתרחש ב-1 על כל אלף נדבקים לא מחוסנים. הסיבוך המיידי והמסוכן מהמחלה, הגורם לתמותה, הוא דלקת ריאות. מצב זה מתרחש בשל תגובה חיסונית רבת עוצמה של הגוף המנסה להשמיד את הווירוס שמתחלק ומתפשט במהירות.

 

התופעה מתרחשת במערכת הנשימה, כאשר חלקי הריאות לוקים בדלקות קשות עד לכשל נשימתי. בתוך כך, מצטרפים חיידקים התוקפים אף הם את הריאות, וגורמים לזיהום משני מסכן חיים.

 

מאחר שאין כל מרפא למחלה, הדרך היחידה לטפל בחולה היא באמצעות אשפוז מיידי בטיפול נמרץ, וחיבור למכונת הנשמה או מכונת לב ריאה, עד להתאוששות של הגוף, שלצערנו לעיתים לא קורית.

 

אבל לנדבקים אורבת סכנה נוספת: במקרים נדירים הנגיף חודר לרקמת המוח, לעיתים גם שנים אחרי ההדבקה, כשהחולה לכאורה החלים לחלוטין, שם היא גורמת למחלה מוחית המכונה SSPE – דלקת נרחבת ברקמת המוח. דלקת זו מתחילה לרוב בכאבי ראש, עייפות, ותוך יומיים עד 6 ימים גורמת לשינויים במצב רוח, הפרעות חשיבה ותפיסה, עד לפרכוסים, דמנציה, ותרדמת. מוות מתרחש לרוב לאחר 6 עד 9 חודשים מפרוץ המחלה.

 

כיום אין כל תרופה לחצבת. אנטיביוטיקה פועלת רק נגד חיידקים, ולכן אינה משפיעה על נגיף החצבת כלל. טיפולים אנטי-ויראליים (כמו אלה המשמשים במחלות ההרפס או האיידס) נמצאו כלא יעילים. הטיפול היחיד הוא תמיכתי: עירוי נוזלים וטיפול בסיבוכי המחלה. מכאן החשיבות העיקרית במניעת המחלה הקשה.

 

החיסון נגד חזרת, חצבת ואדמת מכונה MMR, והוא חלק מחיסוני השגרה בטיפת חלב. החיסון ניתן בהזרקה תת-עורית בשתי מנות - הראשונה בגיל שנה והשנייה בגיל 6. החיסון נמצא בטוח לחלוטין. הוא עלול לגרום לעלייה קלה של חום הגוף 6 עד 12 יום מרגע החיסון, לעתים בליווי פריחה קלה - שנעלמת.

 

 

מי צריך להתחסן נגד חצבת?

ילדים : החיסון ניתן במסגרת שגרת החיסונים בישראל בגיל 12 חודשים ובכיתה א' - סך הכל שתי מנות חיסון.

 

מבוגרים: למבוגרים שלא חלו בעבר בחצבת, ולא קיבלו שתי מנות חיסון כנגד הנגיף, מומלץ להשלים את קבלת החיסון. החיסון ניתן בשתי מנות בהפרש של ארבעה שבועות לפחות זו מזו.

 

מטיילים הנוסעים לחו"ל:

• מבוגרים שלא חלו בחצבת ולא קיבלו שתי מנות חיסון נגד חצבת: משרד הבריאות ממליץ להשלים את החיסון. ההמלצה לא חלה על ילידי 1956 ומבוגרים יותר.

 

• ילדים בני שנה עד כיתה א': מומלץ לקבל שתי מנות חיסון בהפרש של ארבעה שבועות לפחות בין המנות. המנה השנייה תחשב כתקפה גם אם ניתנה לפני גיל שש, בתנאי ששתי המנות ניתנו במרווח זמן של ארבעה שבועות או יותר מגיל שנה.

 

• תינוקות בני ששה עד 11 חודשים : מומלץ לקבל מנה אחת של חיסון נגד חצבת. מנה זו לא תיספר בשגרת חיסוני הילד ויש לחזור על החיסון לאחר גיל שנה.

 

• גם נוסעים לחו"ל שיכולים להתחסן רק מספר ימים לפני הנסיעה מומלץ להתחסן. אמנם חסינות נגד המחלה מתפתחת כעבור שבועיים מיום החיסון, אך קבלת החיסון מהווה ההגנה הטובה ביותר. מנה אחת מקנה חסינות של 95%.

 

שנת לידה והתחסנות נגד חצבת

• מי שנולדו בישראל לפני שנת 1957: נחשבים מחוסנים באופן טבעי ולכן אינם צריכים לקבל חיסון.
• מי שנולדו בישראל בין השנים 1957 עד 1977: נחשבים למי שאינם מחוסנים או לבעלי חיסון חלקי כנגד המחלה, למרות שחלקם הגדול מחוסן באופן טבעי (באותן שנים ניתן חיסון בעולם, אולם לא בישראל). לכן לנוסעים לחו"ל מומלץ להשלים את החיסון (מנה אחת או שני מנות, בהתאם לגיל ולמצב החיסון) על פי הנחיות משרד הבריאות.
• מי שנולדו בישראל החל משנת 1978 ואילך: נחשבים מחוסנים ואמורים היו לקבל שתי מנות ברווח זמן של ארבעה שבועות לפחות בין המנות.

 

למי מומלץ לא לקבל חיסון נגד חצבת?

• אין לתת את החיסון במקרים הבאים:
• כאשר ישנה מחלת חום חדה.
• כאשר הופיעה תגובה חמורה לאחר מנת חיסון קודמת.
• כאשר ידוע על רגישות לאחד ממרכיבי התרכיב (למשל neomycin).
• לאנשים עם דיכוי חיסוני חמור.
• לנשים בהריון.
• לאנשים עם אי סבילות תורשתית לפרוקטוז.
• לנשים המקבלות תרכיב חיסון מסוג חצבת - חזרת - אדמת - אבעבועות רוח, מומלץ שלא להיכנס להריון במשך חודש לאחר קבלת החיסון.

 

היכן מתחסנים נגד חצבת?

תינוקות בגיל ששה עד 11 חודשים יקבלו חיסון בתרכיב MMR בתשלום במרפאות החיסונים של לשכות הבריאות.

 

ילדים בגיל 12 חודשים ועד חמש שנים, שכבר קיבלו מנה אחת בגיל שנה, יקבלו את המנה השנייה ללא תשלום בתחנת טיפת חלב.

 

ילדים בכיתות א' עד ט' שטרם חוסנו בשתי מנות, יכולים להשלים את החיסון במסגרת שירותי הבריאות לתלמיד, ללא תשלום.

 

בני נוער בכיתות י' עד יב שטרם חוסנו בשתי מנות, יכולים להשלים את החיסון במרפאות החיסונים של לשכות הבריאות, ללא תשלום.

 

בני 18 שנים ומעלה, יוכלו לקבל חיסון בתשלום במרפאות המטיילים.