התביעה של שגיא והפעילה הוגשה לפני כשנה וחצי, לאחר שארבעה תושבי העיר סירבו להסיר את הפוסטים מהרשת. לכתב התביעה צורפו כמה פוסטים שבהם נכתב בין השאר כי השניים מתרועעים ביער של ראש העין, המוכר לתושבי העיר כמקום שבו נפגשים לקיום יחסי מין. שגיא אף כונה בחלק מהם "יערן" ונרמז כי הוא מקיים יחסי מין עם נשים צעירות וחיילות. התובעים טענו כי מדובר בשמועות שקריות שהשפילו וביזו אותם בציבור, ואף גרמו להרס נישואיה של התובעת, וביקשו על כך פיצויים של 75 אלף שקל.
מנגד טענו הנתבעים כי בסך הכול מתחו ביקורת קונדסית וצינית על אנשי ציבור, ואף אם הייתה לגלגלנית, הרי שזוהי זכותם מכוח חופש הביטוי גם אם הם אנשים פשוטים ששפתם אינה צחה.
אבל השופטת ריבה שרון קיבלה את התביעה בחלקה – נגד שלושה מתוך ארבעת הנתבעים – לאחר שהתרשמה שלפחות בחלק מהפרסומים שלהם הרמיזות על אודות הפעילות המינית והבוגדנית לכאורה של התובעים הייתה ברורה.
היא דחתה את טענתם שלפיה השימוש במילה "יער" היה תמים, בהתחשב בקונוטציה שיש למקום עבור תושבי העיר והתרשמותה מכוונות הנתבעים במהלך עדותם. נקבע כי הנתבעים לא יכולים ליהנות מהגנות החוק כיוון שלא מדובר בפוסטים שפורסמו בתום לב, רק כהבעת דעה או מתיחת ביקורת הומוריסטית ועוקצנית.
השופטת קבעה כי נוסח הפרסומים והתרשמותה מהעדויות ומהתנהלות הנתבעים בהליך שוללת את תום לבם מכל וכל, בפרט לנוכח העובדה שפרסמו שמועות לא מבוססות והציגו אותן כעובדות.
"התרשמתי במהלך הדיון כי הנתבעים אינם מבינים את חומרת המיוחס להם וכי אינם מפנימים את הנזק המשמעותי, ולעתים בלתי הפיך, העלול להיגרם עקב לשון הרע", כתבה. "ניתן היה אף להתרשם כי ככלל, נהנו מה'שיח ברשת', ראו בו כשעשוע במגרש משחקים, תוך אדישות, במקרה הטוב, לתוצאה הקשה עד הרסנית העלולה להיגרם עקב אמירות עוקצניות, מבודחות, ארסיות או בכלל".
לפיכך קבעה השופטת שרון כי הפרסומים היו פוגעניים, ונועדו "להכפיש את התובעים לעיני כל" ולפגוע בהם. לא הייתה בהם שום ביקורת עניינית או עניין ציבורי, מה גם שלא הוכח כי עומדת מאחוריהם אמת.
סכום הפיצוי שנקבע עמד על 55 אלף שקל לשני התובעים בנוסף לכיסוי הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד. בסך הכול חויבו שלושת הנתבעים בפיצויים של 69,745 שקל.