קבלן כוח אדם זוכה מרכישת חשבוניות ב-20 מיליון שקל

רשות המסים טענה שהחברה התקשרה עם קבלני משנה למראית עין כדי לקזז תשלומי מע"מ. אבל למרות הראיות, הנאשם הצליח לעורר ספק סביר

מערכת psakdin פורסם: 08.11.18, 18:17

בית משפט השלום בירושלים זיכה לאחרונה מחמת הספק את בעליה של חברת כוח האדם ושירותי ניקיון "ארד יואב שירותים בע"מ" מעבירות של ניכוי מס תשומות שלא כדין. טענת רשות המסים שלפיה החברה רכשה מקבלני משנה חשבוניות פיקטיביות בשווי של כ-20 מיליון שקל אמנם הייתה סבירה בעיני השופט אוהד גורדון, אלא שמולה הציגה ההגנה ראיות שהותירו אפשרות ממשית לכך שהקבלנים הועסקו באמת וקיבלו תמורה בפועל.

 

בכתב האישום שהגישה רשות המסים באמצעות עו"ד כרמל קדור נטען שבשנים 2012-2009 קיבלו החברה ובעליה 60 חשבוניות מס פיקטיביות של קבלני משנה בסכום כולל של כ-20 מיליון שקל, וקיזזו מהן מע"מ של כ-2.7 מיליון שקל שלא כדין.

 

נטען כי הנאשמים פיתחו שיטה שלפיה העסיקו את הקבלנים למראית עין, לכאורה לצורך אספקת עובדים ללקוחות, בעוד שבפועל עובדי הניקיון היו עובדי החברה. קבלני המשנה היו מנפיקים חשבוניות פיקטיביות לכאורה תמורת עבודתם, ולאחר שהועברה להם התמורה בצ'קים ובהעברות בנקאיות, הם החזירו לנאשמים את הכספים במזומן.

 

מנגד טענה ההגנה באמצעות עו"ד עמית בר טוב כי מדובר בעסקאות אמת. לדבריה, החברה רצתה להקטין את הסיכונים הכרוכים בהעסקת עובדים ערבים ואריתראים, ולכן התקשרה עם קבלני משנה שסיפקו את העובדים ללקוחות ופיקחו עליהם. התשלומים שהועברו לפיכך לקבלנים היו תשלומי אמת.

 

בתוך כך נטען כי החברה הקפידה תמיד שכל קבלן שעמו התקשרה יציג לה מסמכי זהות שיאששו כי הוא עובד כחוק, וכי ככל שהקבלנים הללו הפרו את החוק – החברה לא הייתה מודעת לכך. לדבריה, רק בדיעבד התברר כי המפקח שקישר בין בינה לבין הקבלנים שיתף עמם פעולה בתרמית – ויחד הם נטלו את הכספים ששילמה עבור המע"מ לכיסם.

 

אפשרות ממשית של חפות

השופט אוהד גורדון קבע שהתביעה הציגה ראיות רבות שמבססות את התזה שלה שלפיה ההתקשרות עם הקבלנים הייתה למראית עין, כולל עדויותיהם של חלק מהקבלנים והעובדים. אלא שמנגד, הראיות שסיפקה ההגנה חיזקו את הגרסה שלה והציגו "תמונת ראי" שהקימה ספק סביר לגבי אשמת החברה ובעליה.

 

בפסק הדין הוא התייחס בין היתר לעדויות עובדים שתיארו את קבלני המשנה כמעסיקיהם, לקוחות שהזמינו פועלים ועורך הדין שייעץ לחברה והסביר מדוע הוחלט על מתכונת העבודה האמורה.

 

השופט גורדון הבהיר כי ראיות אלה מספיקות להקמת ספק סביר שאינו "ספקולטיבי או רחוק, אלא כזה המעוגן בראיות של ממש ואשר מציג, למול המסקנה המרשיעה העולה מראיות התביעה, גם אפשרות ממשית של חפות".

 

לנוכח ראיות ההגנה נקבע כי אי אפשר לשלול את האפשרות שקבלני המשנה הנפיקו לחברה את החשבוניות כנגד אספקת עובדים וקיבלו עבור עבודתם תמורה. על כן, נקבע כי הנאשמים זכאים מחמת הספק.