קארן, ,40 עובדת מחקר ואם חד הורית, הרגישה שהמשקל שלה יצא משליטה. במשך שש שנים אחרי לידת בתה היא רק העלתה והעלתה במשקל. נוסף על כך היא סבלה מתסמונת המעי הרגיז שגרמה לה לכאביםולאינוחותקבועהבבטן.התסכול שלה היה גדול כי היא ניסתה סוגים שונים של דיאטות, השקיעה בפעילות גופנית, התייעצה עם מומחים, אבל לא הצליחה לחזור למשקל הקודם שלה לפני ההיריון 10 — ק"ג פחות.
ברוב ייאוש היא הגיעה לפרויקט המיקרוביום הבריטי (British Gut) בניהולו של פרופ' טים ספקטור, רופא אפידמיולוג מאוניברסיטת קינגס קולג' בלונדון וחוקר חיידקי מעי. הוא הציע לה גישה חדשנית — לטפל בחיידקי המעי שלה. ההנחיות שנתן לה נשמעו בתחילה מוזרות למרי: היא התבקשה ללטף בכל יום בעל חיים אחד ולאכול בכל שבוע לפחות 30 סוגים שונים של ירקות, פירות, דגנים וקטניות.
הדיאטה כללה מוצרי חלב מותססים כמו יוגורט וגבינות קשות שמנות, וצום של כמה שעות ביום כדי לשפר את פלורת החיידקים שלה (8 שעות אכילה ו-16 שעות צום). מהר מאוד הרגישה קארן שהשליטה על המשקל שלה חזרה. אמנם הירידה במשקל לא הייתה מהירה, אבל בתוך חודשיים היא הפחיתה 3 ק"ג וכעבור שנה היא חזרה למשקל שלה לפני ההיריון והלידה - פחות 10 ק"ג.
מעבר למשקל, דיאטת החיידקים הבריאה את המעי שלה והיא החלימה מתסמונת המעי הרגיז שגרמה לה סבל רב. אם אתם קוראים קבועים של "מנטה" והשם של הפרופסור הבריטי נשמע לכם מוכר, אתם לא טועים. פרופ' ספקטור התראיין גם לכתבה שפרסמנו לפני כמה חודשים על בני שבט ההאדזה שמחזיקים בתואר השבט בעל אוכלוסיית המעי הטובה בעולם. בריאיון בלעדי נוסף עמו הוא מסביר את אחד מהמנגנונים שמשפיעים על ירידה במשקל - הרכב אוכלוסיית חיידקי המעי שלנו. מנגנון שעשוי להסביר למה יש אנשים שאוכלים מעט יחסית ולא מצליחים לרזות ואילו אחרים אוכלים הרבה ונשארים רזים, ומה אנחנו יכולים לעשות כדי להשפיע על המאזן הזה.
בשנים האחרונות מתברר שלאנשים רזים יש אוכלוסיית חיידקים שונה מזו של בעלי עודף משקל. מחקרים בבעלי חיים הוכיחו שכאשר משנים את אוכלוסיית חיידקי המעי של בעלי חיים רזים לאוכלוסיית חיידקים של בעלי חיים בעודף משקל, הם מעלים במשקל, ולהפך.
ויש לזה גם הסבר: במעי שלנו יש שתי מערכות עיקריות של חיידקים: Firmicutes ו-,Bacteroidetes שכל אחת מהן כוללת אלפי חיידקים. נמצא כי לאנשים רזים יש יותר חיידקי ,Bacteroidetes ואילו אצל בעלי עודף משקל משפחת הFirmicutes- שולטת.
אחת מהדרכים שבהן פועלים החיידקים "המשמינים" היא ניצול טוב יותר של המזון שאנחנו אוכלים. חיידקי ה-Firmicutes מנצלים טוב יותר את המזון שמגיע למעיים ולכן סופגים כ-%12 קלוריות יותר בהשוואה לרזים, שחיידקי הBacteroidetes- שולטים במעי שלהם.
לפי אחת התיאוריות, לשליטה של חיידקי ה-Firmicutes יש השפעה שלילית נוספת על הרזיה. אחת מהתופעות המתסכלות בדיאטה היא שהגוף מתחיל "לחסוך" בקלוריות, והמשקל נתקע למרות הירידה בצריכה הקלורית והוספת פעילות גופנית. לכן, הגברת כמות חיידקי ה-Bacteroidetes מקטינה גם את התופעה הזאת ומסייעת לתהליך של ירידה במשקל. ואם זה לא מספיק, חיידקי המעיים שלנו עלולים גם לגרום לנו להעלות במשקל.
כל מי שסובל מעודף משקל מכיר היטב את תחושת החשק הבלתי נשלט (Craving) לאוכל מסוים, בדרך כלל פחמימות ומתוקים. לחשק הזה אחראים במידה רבה החיידקים ה"משמינים". כאשר מגוון החיידקים במעיים הוא דל, קבוצת חיידקים מסוימת נוטה "להשתלט" על המעי ולהפעיל מנגנונים שגורמים לנו לרצות לאכול מאכלים שתורמים לשגשוג שלה במעיים. החיידקים השולטים משבשים את פעולת הורמוני השובע וגורמים לזירוז ייצור חומרים שמתערבים בוויסות התיאבון והשובע. התוצאה היא מעגל סגור של אכילה בלתי נשלטת והשמנת יתר.
אבל מעבר לסוגיית הדיאטה, לחיידקי המעיים יש השפעה גם על הבריאות שלנו ועל הסיכון ללקות במחלות. שאריות המזון שמגיעות לתחנה האחרונה של מערכת העיכול - המעי הגס - תוססות שם ומייצרות ויטמינים כמו ויטמין K וויטמינים מקבוצה ,B שמחזקים את מערכת החיסון.
תהליך תסיסת החיידקים הטובים גורם גם לירידה ב-pH וליצירת סביבה חומצית מתונה שלא מאפשרת קיום של חיידקים פתוגניים (גורמי מחלות). מעבר לכל אלה, תוצר תסיסת החיידקים - חומצות השומן קצרות השרשרת - מתפקד בגוף כנוגד דלקת, וזו דרך נוספת שבה החיידקים הטובים חוסמים את האפשרות של חיידקים ונגיפים גורמי מחלות לשגשג ולפגוע בגוף.
יחס חיידקים שלילי בין Firmicutes ל-Bacteroidetes משפיע לרעה גם על לחץ הדם שלנו. כך לדוגמה, מחקר שפורסם בשנת 2015 בכתב העת ,Hypertension מצא כי לאנשים שבמעי שלהם נמצאו יותר חיידקים "משמינים" ממשפחת ה-Firmicutes היה לחץ דם גבוה, ואילו לאנשים עם לחץ דם תקין היו יותר חיידקים "מרזים" מסוג ,Bacteroidetes וכל זה בלי קשר למשקל, שגם הוא גורם משפיע על לחץ הדם.
"כל מחקרי החיידקים שנערכו עד היום הוכיחו שהמפתח לבריאות טובה הוא מיקרוביום עשיר במגוון חיידקים טובים", אומר פרופ' ספקטור, "וככל שהמגוון עשיר יותר, כך הגוף שלנו בריא יותר, רזה יותר ומוגן מפני מחלות". ואכן, מחקרים וניסויים שנערכו בפרויקט המיקרוביום הבריטי מצאו דרכים להגברת שגשוג החיידקים הטובים במעי. איך גם אתם יכולים לגרום לחיידקי המעי הטובים שלכם לשגשג? ובכן, די בקלות, בעזרת 18 הצעדים הפשוטים הבאים:
אל תשטפו בקפידה את כל המזון שאתם אוכלים. ירקות ופירות שמכילים חומרי הדברה מומלץ לשטוף היטב, אבל אם אתם אוכלים מאכלים שגדלים ללא חומרי הדברה, כמו למשל נבטים ופטריות וסוגים מסוימים של חסה, נגבו קצת ואכלו אותם כך, בלי שטיפה. הם מכילים חיידקים שיחזקו את מערכת החיסון שלכם.
בניסוי שנערך בפרויקט המיקרוביום הבריטי בדקו את אוכלוסיית החיידקים של סטודנט לרפואה. הוא התבקש לצרוך במשך עשרה ימים רק ג'אנק פוד - מזון מעובד ודל בסיבים תזונתיים. התוצאה הייתה ירידה דרסטית של 40% בגיוון חיידקי המעיים שלו ותחושה כללית רעה. עם זאת, האימרה של פרידריך ניטשה "כל מה שלא הורג אותך מחשל אותך" תופסת גם לגבי חיידקי המעי.
בדיוק כמו שחיידקים גורמי מחלות מתחזקים ממינון נמוך מדי של אנטיביוטיקה, כך ארוחת ג'אנק פוד תחזק ותחשל את חיידקי המעיים שלכם. רק אל תתפתו לעשות את זה יותר מפעם בחצי שנה!
מי לא מכיר את הפרדוקס הצרפתי? במשך שנים רבות חוקרים לא הבינו איך ייתכן שהצרפתים אוכלים גבינות שמנות ועתירות קלוריות ובכל זאת נשארים רזים ולא סובלים מבעיות בריאות שכיחות בעולם המערבי כמו כולסטרול גבוה. פעם האמינו שזה קורה בזכות היין, אבל עם התפתחות המחקרים על המיקרוביום האנושי הולכות ומתחזקות ההערכות שאמנם היין, שהוא מזון מותסס, תורם לכך, אבל לגבינות העובש עתירות החיידקים יש תפקיד לא פחות חשוב בתהליך. הצרפתים צורכים24 ק"ג גבינה עתירת שומן בשנה — כמות כפולה מהאמריקאי הממוצע או הבריטי.
פרופ' ספקטור ניסה על עצמו דיאטה צרפתית עתירה בגבינות צרפתיות עתירות שומן וחיידקים, כמו ברי ורוקפור. מבדיקות שהוא ערך הוא מצא שהרכב חיידקי המעי שלו השתנו לטובה בתוך יום אחד בלבד, והכיל יותר חיידקים לקטובציליים ופטריית פניציליום, שמגינים מפני מחלות ומסייעים לירידה במשקל. גבינות עובש הן מקור טוב לחיידקים טובים, בתנאי שהן לא מכילות יותר מדי חומרי עיבוד ושימור, וגבינות שנעשות במחלבות קטנות מחלב לא מפוסטר מכילות יותר חיידקים.
מתי בפעם האחרונה מצאתם אצלכם או אצל הילדים שלכם לכלוך שחור מתחת לציפורניים ובין אצבעות הרגליים? פעם זה היה קורה בכל יום. מחקר שפורסם בכתב העת The Journal of Allergy and Clinical Immunology ב-,2012 מצא שילדי האמיש, שגדלים בארצות הברית באורח חיים כפרי ונהנים מ"אפקט החווה" שכולל מגע עם אדמה, בוץ ובעלי חיים, סובלים בכ-%50 פחות מתופעות כמו אלרגיה ואסתמה בהשוואה לילדים שגדלים בעיר.
אגב, אפקט החווה מתקיים גם אצל אנשים שמגדלים בעלי חיים. ליטוף בעלי חיים שונים מעשיר את פלורת חיידקי המעיים שלכם. מנגד, היגיינת יתר, הכוללת שימוש קבוע במי פה שמחסלים את כל החיידקים בפה, מזיקה לאוכלוסיית חיידקי המעי. כמו כן שימוש בג'ל לחיטוי ידיים, חומרי ניקוי חזקים כמו אקונומיקה, סבונים, אבקות כביסה ומרככי כביסה אנטי בקטריאליים מזיק אף הוא.
ייעוץ מקצועי: ד"ר עמרי קורן, ראש המעבדה לחקר המיקרוביום בפקולטה לרפואה על שם עזריאלי, אוניברסיטת בר אילן; פרופ' יאיר יודפת, מומחה ליתר לחץ דם, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר; ד"ר אורי מאיר צ'יזיק (PhD להיסטוריה של הרפואה והתזונה), מנהל המרכז להנהגת הבריאות ומעביר סדנאות להתססת מזון
מה צריך:
1 כרוב
מלח (בהתאם להנחיות)
מה עושים:
.1 חוצים את הכרוב ומסירים את החלק העבה.
.2 שוקלים את הכרוב ומוסיפים 2.5 גרם מלח לכל 100 גרם כרוב.
.3 מחכים שעתיים עד שהכרוב מפריש נוזלים.
.4 מעבירים את הכרוב עם הנוזלים לצנצנת אטומה ומוסיפים תבלינים.
.5 ביומיים־שלושה הראשונים פותחים פעמיים ביום את הצנצנת לשחרור הגזים. הכרוב מוכן לאכילה כעבור עשרה ימים. פרו בונו: 2 רעיונות לפרוביוטיקה תוצרת בית
25 גרם גבינת רוקפור כחולה
3 כפות יוגורט מלא (לפחות 3% שומן)
1 כף שמן זית 1/2
כפית חומץ בן יין
פלפל שחור
מה עושים:
מפוררים את הגבינה ומערבבים עם כל יתר המרכיבים.
4-3 גביעי יוגורט מסוגים שונים שמכילים לפחות 3% שומן*
מה עושים:
מעבירים את היוגורט למסננת מרופדת בבד חיתול ומשאירים במקרר כל הלילה לניקוז הנוזלים. מתבלים בתבלינים ובעשבי תיבול.
*שימוש בכמה סוגים של יוגורט יניב גבינה מועשרת בסוגים שונים של חיידקים.