עונת המעבר כבר כאן, ושכיחות התקפי האסתמה עולה איתה. מומחי המחלקה לחינוך וקידום הבריאות ב"שירותי בריאות כללית" מזכירים את כל מה שחשוב לדעת על התקפי אסתמה בילדים, ואת הסימנים שהורים יכולים להבחין בהם:
• התקפי קוצר נשימה, בין אם במאמץ, בין אם במנוחה.
• שיעול יבש או שיעול עם ליחה צמיגה.
• התקפים חוזרים של שיעול, צפצופים או חרחורים.
• צפצופים ושריקות בזמן הנשימה.
• תחושה של חנק או תחושה של חזה תפוס.
• התקפי שיעול שאינם חולפים ואינם מלווים בהכרח בסימני התקררות נוספים.
• בדרך כלל, הסימנים מחמירים בשעות הלילה ולפנות בוקר.
• לא כל הסימנים מופיעים אצל כל ילד, אבל אם הופיעו סימנים אלה, כולם או חלקם, חשוב לפנות לרופא לצורך אבחון.
• בדרך כלל, אפשר לזהות החמרה במצב האסתמה ואפשרות של התפתחות התקף, לכן חשוב להכיר את הסימנים ולטפל בהם בהקדם - לכל ילד סימני אזהרה המופיעים לפני ההתקף ואופייניים לו.
• טיפול מוקדם בהתקף מתפתח, יכול למנוע את התפתחותו להתקף חריף ולהחיש את סיומו.
• ישנם סימני אזהרה גופניים שהינם שכיחים מאוד, וכדאי לשים לב אליהם: שיעול, נזלת, מתח בחזה, עייפות גדולה במשך היום והלילה, עיניים דומעות, חום, פה יבש, עור לח, שינוי בצבע עור הפנים, כאב גרון, פעימות לב מהירות, תחושת טשטוש או סחרחורת, גירוי או גירוד בסנטר.
ישנם סימני אזהרה נפשיים שכיחים שכדאי לשים לב אליהם: תחושת פיזור וקושי להתרכז, עצבנות וחוסר שקט, חוסר סבלנות ומצב רוח רע, בלא סיבות נראות לעין.
ומה עושים אם בכל זאת התפתח התקף?
• חשוב לנסות לשמור על קור רוח, כדי שיהיה אפשר להרגיע את הילד ולסייע לו בטיפול בהתקף.
• יש לתת לילד את התרופות המקילות לפי המלצות הרופא.
• חשוב לדאוג לכך שהילד ינוח בתנוחת ישיבה ולא בשכיבה. הוא יכול לשבת ולהתכופף קדימה בגב ישר, כשהזרועות מונחות על הברכיים.
• אם התרופות, שנלקחו בהתאם לתוכנית הטיפולית, אינן מקלות את מצב ההתקף, יש להתקשר מיידית לצוות המטפל ולתאר בפניו את המצב ואת הטיפול שהילד קיבל, או לפנות לקבלת עזרה רפואית.