בראוניז, הוא אחד מהקינוחים שתמיד תהיה לי פינה חמה בלב עבורו, עוד מילדות. אמי היא קולומביאנית שאת רוב חייה העבירה בארצות הברית, ומאז שאני זוכרת את עצמי היא נהגה לאפות ולפנק אותנו במאכלים שנחשבו באותה תקופה לפחות פופולריים ומוכרים, בדיוק כמו עוגת הבראוניז האמריקאית לה, כאמור, אני שומרת חסד נעורים עד היום.
יש מיליון מתכונים לבראוניז שמסתובבים בעולם - חלקם טובים יותר, חלקם פחות - אבל בנקודה מסוימת, כך לפחות אני מאמינה, כל אחד ימצא את המתכון המדויק והנכון ביותר עבורו. יש כאלה שאוהבים את המרקם העוגתי יותר, ויש כאלה שמעדיפים דווקא את המרקם הרך והנוזלי. אני אוהבת את הבראוניז שלי סופר דחוסה ופאדג'ית, בדיוק כמו במתכון שלפניכם: שוקולדית, עשירה ובעלת מרקם וטעם מאוזנים.
כמי שהתחילה לאפות בגיל צעיר מאוד, עוגת בראוניז נחשבה עבורי תמיד קלה ומהירת הכנה, כזו שתמיד מצליחה ולא דורשת השקעה רבה. לפני שמונה שנים, כשהגעתי ל"טוטו קפה", היה שם מתכון לבראוניז שהזכיר את המתכון שלי, רק עם שינויים קלים. עם השנים, הידע והניסיון שהצטברו - הוא השתדרג והפך למה שהוא היום.
את הבראוניז אנחנו מגישים במסעדה בצורת "אצבע". כדי להגיע לתוצאה הזו, יש להקפיא את העוגה מיד לאחר האפייה והצינון, להפשירה חזרה ורק כשהבראוניז עדיין קרה - אפשר לחתוך אותך לאצבעות מדוייקות ומרשימות. בבית אני מעדיפה להגיש אותה "פריסטייל", ואם להיות כנה - לפעמים אני אפילו לא טורחת לחתוך אותה, וניגשת אליה ישר עם כפית. מקווה שתאהבו את המתכון, ושיהיה בהצלחה.
המצרכים (לתבנית פיירקס קלאסית):
300 גר' שוקולד מריר
240 גר' חמאה
4 ביצים
400 גר' סוכר
מעט מלח
170 גר' קמח
1 חבילת שוקולד לבן
1 חבילת שוקולד חלב עם אגוזים
אופן ההכנה:
סאני דרעי היא השף קונדיטור של מסעדת "טוטו" בתל אביב