"זה לא רק הניצחון שלי, גם של העדה האתיופית"

יוסי ואסה עדיין לא נרגע מהזכייה הגדולה של הסדרה "נבסו" בפרס האמי הבינלאומי בטקס היוקרתי שנערך בניו־יורק. "צרחתי מרוב אושר, אני אפילו לא זוכר מה אמרתי מעל הבמה", הוא מספר. "אני שמח שהסיפור שלי מדבר לכל העולם"

גם שעות ארוכות אחרי שזכה בפרס האמי הבינלאומי על הסדרה שלו "נבסו", יוסי ואסה התקשה להירגע. אל תשאלו אותו מה בדיוק אמר מעל הבמה, כי הוא לא ממש זוכר. "הדבר הראשון שיצא לי זאת צרחה גדולה של אושר", הוא מספר. "התחבקתי עם השותפים שלי לסדרה — ליאת שביט, גל זיד, שי בן עטר ותמר מרום, ועליתי לבמה. אני רק זוכר שהודיתי לאשתי, שיש לה חלק חשוב בהצלחה שלי. זה אושר שקשה לתאר אותו במילים".

 

 

 

האמנת בכלל שתזכה בפרס?

 

"קיוויתי, אבל אני לא נביא. כשיצרתי את הסדרה רציתי בסך הכל שאנשים יאהבו אותה. לא בניתי על שום אמי. ידעתי שהיא טובה, בעיקר בגלל התגובות שהיא קיבלה כשהוקרנה. מהרגע שבישרו לנו שאנחנו מועמדים לפרס, התרגשנו נורא. המועמדות כבר הייתה סוג של זכייה. עצם העובדה שהשופטים הם בינלאומיים והם אהבו אותה, היא כיף אדיר. התוכן של נבסו בא ממקום אמיתי, מתוך השורשים שלי — אבל המחשבה הייתה לעשות סדרה שכולם יזדהו איתה, לא רק האתיופים. העובדה שאוהבים את הסדרה הזאת גם בחו"ל ולא רק בארץ, מוכיחה שהסיפור הזה — על משפחה מעורבת והקשיים שהיא עוברת — מתרחש כמעט בכל מקום בעולם, לא רק בישראל. הבעיות האלה הן לא רק שלנו".

 

 

ראש הממשלה כבר התקשר לברך אתכם?

 

"עדיין לא. התקשרו המשפחה שלי, החברים, אנשים בתעשייה, בין לבין הלכנו לחגוג ולבלות".

 

את הסדרה "נבסו", ששתי עונות שלה כבר שודרו ברשת, כתבו יחד עם ואסה שי בן עטר וליאת שביט. ואסה גם משחק את התפקיד הראשי — פרסומאי ממוצא אתיופי, אב לילדה בת חמש שנשוי לאמנית אשכנזייה (מירב פלדמן). לצידם משחקים בין השאר גם חנה לסלאו, גדי יגיל, מסקי שיברו וסולומון מרשה.

 

הסדרה עוסקת במפגש התרבויות, ולא מתעלמת גם מהגזענות הסמויה והלא־סמויה כלפי העולים מאתיופיה, אבל ואסה עושה זאת עם חיוך ולא מכה בצופים עם פטיש בראש. ככה הוא גם בחיי היומיום, מחוץ למסך. "אני מאמין שהמסרים החברתיים עוברים בדרך הכי טובה כשמתלווה להם חיוך", אמר בראיון ל"ידיעות אחרונות", לאחר שהתבשר על מועמדותו לפרס. "הסדרה מבוססת על דברים שקרו לי, אבל היא בפירוש לא תיעודית. מה שיפה בקומדיה זה שהיא מסתכלת על שני הצדדים, היא לוקחת סיטואציה לא נעימה ורואה את האבסורד שבה".

 

מאחורי החיוך הגדול של ואסה, בן ה־‭ ,43‬ מסתתר סיפור חיים כואב. הוא נולד בשם אנדרגה ואסה, בכפר ווזבה, כפר שכוח־אל באזור גונדר שבאתיופיה. כשהיה בן תשע עלה עם משפחתו לישראל במבצע משה. שנה של הליכה מפרכת ברגל, כולל שהייה במחנה מעבר בסודן שבו מתו סבתו ושני אחיו הקטנים. התחנה הראשונה שלו בארץ הייתה נתניה, שם מתגוררת חלק גדול ממשפחתו גם כיום.

 

ואסה, שמתגורר כיום במושב בית נחמיה, לא הרחק מהיישוב שוהם, שיחק בתיאטרון צה"ל ולמד משחק באוניברסיטת חיפה. "עד אז לא ראיתי שום הצגה בחיים שלי", סיפר. "שיחקתי בחבר'ה שלי, אבל לא חשבתי לרגע שזה יכול להיות מקצוע. אחר כך התחלתי להופיע עם הצגת יחיד שכתבתי עם שי בן עטר ודברים השתנו".

 

לדברי אבי צבי, מנכ"ל רשת, "אין דרך טובה יותר לחולל שינוי חברתי מאשר עם חיוך. 'נבסו' היא סדרה שמחוללת שינוי חברתי באמצעות קומדיה שלא צוחקת על, אלא צוחקת עם", הוא אומר. "היוצרים המחוננים, ובראשם יוסי, שמו לנו מראה יוצאת דופן ובכך היוו קול אמיתי למיעוט בחברה הישראלית".

 

זאת לא הפעם הראשונה שסדרה ישראלית מגיעה למעמד היוקרתי הזה: לפני שמונה שנים זכתה בפרס הסדרה "רמזור" של אדיר מילר. האם הזכייה הזאת תשנה גם את התוכניות של ואסה? "אני אשמח מאוד לעשות דברים בכל מקום שיציעו לי. כשנעשה אדפטציה לסדרה באנגלית, היא תוקרן לא רק בארץ. בינתיים, הניצחון הכי גדול שלי הוא שאני מביא את סיפורה של הקהילה האתיופית למיינסטרים ולכל מקום".