ספר טיסה: אלה ידי, זה העולם - מרגרט אטווד

None

אלה ידי, זה העולם מרגרט אטווד

 

יש משהו מכשף כבר בשם הספר של מרגרט אטווד "אלה ידי, זה העולם" (מאנגלית: הילה אהרון בריק/ הוצאת לוקוס) – יש בו התבוננות שיורדת מן ה"אני", הסובייקט הפרטי, אל העולם והמרחב המשותף. אטווד כמו אוחזת בידיה את העולם כולו ובוחנת את המרכיבים שבו, תחילה היסודות היציבים, ומעליהם מעטפת שלמה של יחסי גומלין – את הקשרים בין אדם לטבע, ולא פחות מזה את הקשרים הבין־אישיים.

 

רבים מכירים את ההתבוננות המפוכחת של אטווד מספרי הפרוזה הפופולריים שלה, "סיפורה של שפחה", "הכלה השורדת", "עין החתול" ועוד. היא קיימת גם בשירתה. הנושאים מגוונים, על־זמניים, ולמרות שמרביתם נדמים מוכרים מאוד, אטווד מצליחה להפיח חיים בכל אחד מהם בכתיבה שוטפת וממכרת.

 

כך, השיר "שמעת את הגבר שאת אוהבת", המתאר סיטואציה מקרית, סתמית למדי, מאיר עולם פנימי שלם: "שמעת את הגבר שאת אוהבת/ מדבר אל עצמו בחדר הסמוך./ הוא לא ידע שאת מקשיבה./ הצמדת את האוזן אל הקיר/ אבל לא יכולת לתפוס את המילים,/ רק מין המיה... הוא היה איש לא־מוכר, שר בחדרו, לבדו./ למה הרגשת פגועה כל כך, וכל כך סקרנית,/ וגם מאושרת,/ וגם חופשייה?"

 

בשיר "ענייני נשים" המופתי היא מתארת תמונות אישה עוכרות שלווה: "...המוצג הבא שכובה על גבה/ בעוד שמונים גברים בלילה/ עוברים דרכה, עשרה בשעה./ היא מביטה בתקרה, מקשיבה/ לדלת הנפתחת ונסגרת./ כל הזמן פעמון מצלצל./ איש אינו יודע איך הגיעה לכאן", ומסיימת בייאוש ובהתרסה: "זה איננו מוזיאון./ מי המציא את המילה 'אהבה'?"

 

אטווד כותבת שירה ברורה, חדה, אך יש בה גם הבזקי פואטיות, או כפי שהיטיבה לכתוב באחרית הדבר המתרגמת הילה אהרון בריק: "תמונות פואטיות חזקות, שהיסוד הלירי־אישי מפעם בהן". למשל בשיר "לעוף בתוך הגוף שלך": "...זה קורה לך רק בחלומות./ את מתעוררת, לבך אגרוף מתנופף,/ אבק עדין מדביק את האוויר שאת נושמת,/ השמש נחושת כבדה שבוערת בלהט/ אל קרקעית הקליפה האופטימית של הגולגולת שלך/ זה תמיד הרגע שלפני יריה./ את מנסה ומנסה להתרומם אבל אינך יכולה".

 

זה ספר שכולו קסם, לחובבי אטווד וגם לאלה שלא.

 

 

עמודים: 204.

 

ציטוט: "אמת צריכה להתקיים,/ אסור להשתמש בה/ ככה. אם אני אוהבת אותך,/ זו עובדה או נשק?"