בנות הים, הסרט האמיתי

נשים שצוללות עם סנפירים ששוקלים 15 קילו ועולים אלפי דולרים, להקה של דולפינים המומים, מבלים על חוף הים באילת שלא מבינים מה קורה סביבם, ושני צלמים תת מימיים מקצועיים. כתבתנו הצטרפה לאחד הפרויקטים ההזויים והמדהימים של הזמן האחרון ומביאה את סיפורם של הנשים שחלמו כל חייהן להפוך לאריאל מבת הים הקטנה. רוצים גם להתנסות בחווית שחייה עם זנב של בתולות ים? אתם מוזמנים להגיע הלילה לשיעור ניסיון בתל־אביב

לא ברור מה בדיוק חשבו הדולפינים כשראו לראשונה את בנות הים צוללות לעברן, אבל בטוח שהם הסתקרנו מהמחזה יוצא הדופן. שלוש נשים עם סנפיר יפהפה על רגליהן, ממש כמו של דג, צוללות מתחת לפני המים ללא מסיכה ושנורקל. הדולפינים נעו סביבן ממרחק, מנסים להבין אם מדובר בדגים, בבנות אדם, או בשילוב של השניים. אבל לא רק עבור הדולפינים היה מדובר באטרקציה, כל מי שטייל בסוף השבוע האחרון בחוף קצ"א באילת נעמד על מקומו כשנתקל בתופעה המשונה הזו. לרגע היה נדמה להם שמדובר בפרק מתוך "בת הים הקטנה" של דיסני.

 

בשעת בוקר מוקדמת נכנסו להן שלוש בנות ים עם זנב של ממש לצלילה חופשית במצולות ים סוף. מדי דקה הן הגיחו החוצה מהמים, לקחו הרבה אוויר, עצרו נשימה ושוב צללו פנימה ונעלמו. כבר בשלב ההתארגנות נוצרה סביבן התקהלות קטנה. נשים בבגדי ים, בחורף קריר באילת, שמות על שתי הרגליים שלהן סנפיר צבעוני. עבור האנשים שהביטו במחזה בתמיהה זה נראה מוזר — אבל עבור הנשים זו כבר שגרה. חלק בלתי נפרד מחייהן. הן שייכות לקהילת בנות ים בישראל שכוללת למעלה מ־170 בנות ים (נשים וגברים). בעולם כולו מונה הקהילה עשרות אלפים. מאז 2012 נפתחו בתי ספר לשחיית בנות ים ברחבי העולם — מארה"ב, דרך הפיליפינים, עבור בתאילנד ועד מערב אירופה.

 

 

ביולי האחרון התקיים המפגש הראשון של קהילת בני ובנות הים בישראל. הוא נערך בחוף בתל־אביב והשתתפו בו 12 איש. חלקם הגיעו עם זנב משלהם, והשאר השכירו זנב במפגש עצמו. מאז התקיימו בכל שבועיים מפגשים בחופים שונים בארץ, התופעה צברה תאוצה, זכתה לסיקור תקשורתי, ומאז הקיץ מצטרפים מדי שבוע לקהילה יוצאת הדופן בנות ים מכל רחבי המדינה. לחלוצות התופעה בארץ נחשבות שיר קצנל ומישל קורצקי שהקימו את "קהילת בני ובנות הים של ישראל" בפייסבוק ובאינסטגרם. קצנל שמקדישה לעניין את כל זמנה הקימה גם את "עולם בת הים" שמציע להתנסות בחוויית המרמיידינג וקנייה של סנפירים בטיחותיים לשחייה. "חלום הילדות שלי כבר הפך לעסק של ממש, זה כבר מעבר לתחביב", אומרת קצנל, יועצת ארגונית במקצועה, שנסחפה אחרי החלום. "עזבתי את העבודה שלי כיועצת ארגונית והיום אני עושה סדנאות, ימי הולדת, מלמדת שחייה חופשית עם סנפיר ועוד שלל פעילויות. אני גם מקפידה להגיע למפגשים של קהילות בנות ים בכל העולם. לפני שבוע חזרתי מכנס בסיני ובמאי אשתתף בכנס שחייה באקווריום ענק שיתקיים בדנמרק".

 

הערב, ב־23:00, מארגנת קצנל לראשונה שחייה חופשית עם בנות הים בבריכה על הגג בדיזנגוף סנטר. האירוע מיועד לקהל הפתוח ומותנה בהרשמה מראש באתר www.mermaidisrael@gmail.com .

 

 

קומנדו בנות הים

 

בסוף השבוע שעבר ירדו לאילת שלוש נציגות מקהילת בנות הים כדי להשתתף בפרויקט צילום ראשון מסוגו בארץ, שאירגנו שני צלמים מקצועיים שעוסקים בצילום תת־מימי — אורן כהן ואיציק יוגב. המטרה הייתה לשחות בים הפתוח ביחד עם הדולפינים שיוצאים לשחיית בוקר מוקדמת מריף הדולפינים. מפגש מרתק בין יצורים שהם חצי־אישה-חצי־דג, משהו שהדולפינים מהריף טרם פגשו.

 

אורן כהן עזב את עולם ההיי־טק לטובת עולם הצילום במעמקי הים. איציק יוגב, עובד ותיק ברפאל, מכור לצילומים מתחת למים במשך 25 השנים האחרונות. לאחרונה עלה לכותרות כשננשך על ידי כריש סמוך לחופי הבהמאס במסגרת פרויקט צילומים מתחת למים. "זה היה בגלל טעות שאני עשיתי", הוא מסביר. "אחרי דבר כזה אמרתי לעצמי, מה כבר יכול להיות, נצלם בנות ים מחוברות לזנב גדול וכבד ביחד עם דולפינים. מצד שני ידעתי שזה סוג של חלום, ושספק אם נצליח לתפוס כזה שוט בזירת צילומים טבעית בים הפתוח".

 

 

איך בכלל נולד כל הרעיון?

 

אורן כהן: "לפני שבועיים איציק סיפר לי שנתקל באינסטגרם בתופעה כזו שנקראת 'קהילת בנות הים', שמחובר להן סנפיר יפהפה לרגליים וכך הן שוחות להן בשביל הכיף. אני מודה שלא היה לי שמץ של מושג על מה הוא מדבר איתי. לא ידעתי בכלל שקיים דבר כזה. כאן נפל לי האסימון שאני חייב ביחד עם איציק לתעד רגע מתחת למים עם בנות הים שוחות לצד הדולפינים. איציק זרם איתי מיד ויצרנו קשר עם ראש הקהילה שלהן, שיר קצנל, שהתלהבה ומיד קידמה את העניינים".

 

זה התנהל כמו פרויקט צבאי לכל דבר. גם אולגה פרימקוב, בת הזוג של כהן, התגייסה לסייע בלוגיסטיקה. צריך לאפר את בנות הים לפני הירידה למים, והכי קשה, להרים את הבנות המחוברות לסנפיר כבד משקל מסיליקון ולהוביל אותן מהחוף לתוך המים. משימה לא פשוטה כלל. לפני הכניסה למים בנות הים מורחות את עצמן מכף רגל ועד ירך בקונדישינר כדי שיהיה להן קל יותר להשחיל את הסנפיר הכבד. לכולן יש שיער ארוך מאוד. לשתיים מהן שיער אדמוני בדיוק כמו שיש לאריאל, בת הים הקטנה. ניסיתי לעזור לליה לשים עליה את הסנפיר, אבל לא הצלחתי אפילו להרים אותו מפאת משקלו. איך זה במים? אני שואלת, זה לא מרגיש כמו משקולת? אתן לא מפחדות לטבוע? גם עוברי האורח בחוף לא הסתירו את הסקרנות, ביקשו למשש את הסנפירים וללבוש אותם על הרגליים. בכל גיחה, אחרי שהוציאו את הראש מהמים, ניתן היה לראות שבנות הים קופאות. בכל זאת, סוף נובמבר, גם באילת הים קפוא.

 

 

בעלי מפרגן לי

 

"זה ספורט לכל דבר", מסבירה לי בהתרגשות ליה בר־לב, אישה טרנסג'נדרית בת 33 מתל־אביב, שעבורה קהילת בנות הים היא בגדר גלגל הצלה לחיים. "השגרה שלי", אומרת בר־לב, "כוללת שחייה עם הסנפיר בבריכה של דיזנגוף סנטר לפחות פעמיים־שלוש בשבוע. אבל עם דולפינים עדיין לא שחיתי, וגם לא בים. כל סנפיר מעוצב שכזה עשוי מסיליקון ששוקל כ־15 ק"ג ועולה 4,000 דולר".

 

ליה עלתה לישראל מפיטסבורג בגיל 8. "במים אני מרגישה הכי בטוחה בעולם", היא אומרת, ומספרת על החיים הקשים שהובילו אותה עד הלום. "עברתי התעללות מינית, אונס, נגררתי לזנות ולסמים. עברתי תהליכי גמילה וטיפול משקם במסגרת עמותת 'סלעית', ואז יום אחד גיליתי את העולם של בנות הים. התמכרתי לזה, פשוט ניצלתי בעזרת בנות הים מהתהום שהייתי בה. בעיניי זו דרך להירפא מפוסט־טראומה. במים אני רגועה, מנותקת מכל הדאגות, מאושרת עד הגג, אני קופצת לבריכה בשעות הערב המאוחרות כשאין אף אחד, או מקסימום כמה חברות מהקהילה שבאות לשחות ביחד. החוויה פה לשחות לצד דולפינים בהכי טבעי שיש, זה רגע נדיר בשבילי, לחבק בשתי ידיים".

 

בת הים השנייה, ליגל שטרנהל, 29, היא סטודנטית לתואר שני בביולוגיה ימית מקיבוץ עין הכרמל. "מאז שהייתי ילדה החלום שלי היה להיות כמו אריאל מבת הים הקטנה", היא מספרת. "יכולתי לצפות בסרט הזה שוב ושוב ולחלום שיום אחד גם אני אשחה עם סנפיר. עכשיו אני מגשימה את החלום ואפילו שורפת קלוריות. זה ספורט לכל דבר. מדובר בחתיכת משקל שצריך לסחוב עלייך כי הסנפיר שלי עשוי מסיליקון. יש גם סנפירים קלים יותר, מבד לייקרה ובמחיר סביר יותר של כמה מאות שקלים. זה ממש כמו מלתחה, יש אינסוף דגמים, כל הזמן רוצים להצטייד בעוד סנפיר צבעוני. במסיבת האירוסים שלי החברות הזדהו לגמרי עם התחביב וכל נושא המסיבה היה בהשראת בת הים הקטנה. הייתי מאושרת עוד יותר אם החברות שלי היו מסכימות להיכנס גם הן לתוך סנפיר ולשחות איתי אבל זה כבר לא ממש התאים להן", מחייכת ליגל ומשתפת אותנו שלמרות שבעלה מפרגן לתחביב שלה, "גם לו יש את הגבולות שלו במה שהוא מסוגל להכיל. אבל בסך הכל כולם מפרגנים לי".

 

בת הים השלישית בחבורה היא ליטל האופטמן, 19, מראשון־לציון. האופטמן, עם שיער ג'ינג'י גולש, שוחה בסנפיר מלייקרה. הרבה יותר קל ללבוש אותו, ממש כמו גרביון צמוד עם פתח מיוחד לכפות הרגליים. "אני בכלל אסתמטית", מספרת ליטל, "ובעזרת התחביב הזה אני מאמנת את הגוף לעצור נשימה לפרקי זמן של 40 שניות. מאז שהתחלתי ההתקפים נעלמו. עבורי זה להגשים חלום ילדות", היא מודה, "אבל כל אחד יכול לעשות את זה. הכיף פשוט לא נורמלי. זה משחרר, יש כאן פעילות אירובית שמאוד מרגיעה את הגוף והנפש. ממש כמו מדיטציה. והכי חשוב, כחלק מקבוצת קהילת בנות הים — זו פעילות מגבשת מאוד. אגב, זה לא רק תחביב של בנות, יש גם גברים איתנו בקבוצה".

 

 

עניין של שבריר שנייה

 

יום הצילומים בשישי, לקראת כניסת השבת, אחרי סבב צילומים נוסף בחוף "מיקונוס". גולן, מנהל המקום, רץ לעבר בנות הים שיוצאות מהמים הקרים ומפנק אותן בשתייה. "ראיתי הרבה דברים בים, אבל דבר כזה עוד לא", הוא מודה. "אני עדיין לא מאמין שזה אמיתי מה שאתן עושות במים".

 

אבל הדולפינים לא שיתפו פעולה מיד. "ביום הראשון, הדולפינים שיצאו לשחייה חופשית התקרבו, אבל די חששו מהיצורים הלא מוכרים בסביבה הטבעית שלהם", אומר אורן כהן. "קיווינו שיתקרבו יותר אבל זה לא קרה. למחרת היינו דרוכים עם המצלמות בחליפות צלילה וציוד צלילה מלא, כשבנות הים חגות מסביבנו כל הזמן. הדולפינים הגיעו כמצופה, לאט־לאט הם הסתקרנו והתקרבו יותר ויותר לעבר בנות הים, ובדיוק ב־7:50 בבוקר הקלקנו כמה קליקים ברצף שתיעדו את מה שחלמנו לצלם כאן: שלושה דולפינים שחו ממש בקרבה לבנות הים, כאילו ליוו אותן בעומק של ארבעה מטרים. זה רגע שאנצור לכל חיי. כולנו התרגשנו בטירוף".

 

גם איציק יוגב עדיין לא נרגע: "זה עניין של שבריר שנייה, האצבע מחכה ללחוץ על המצלמה בתזמון מדויק ולהקפיא את התמונה. אי־אפשר לתאר במילים איזו התרגשות זו הייתה. שנים שאני מצלם כרישים ובכלל את עולמות המים, אבל כזה צילום לא חלמתי שאעשה אי פעם".

 

כנראה שגם הדולפינים של הריף באילת לא האמינו שיהיו שותפים לסצנה מוזרה ומרהיבה שכזו.

 

 

הלילה בשעה 23:00 תיערך שחייה חופשית פתוחה לקהל הרחב ביחד עם בנות הים בבריכה של דיזנגוף סנטר בתל־אביב.

 

ניתן לצפות בכל התמונות בדף האינסטגרם orenchon_underwater. או באתר www.pinecohen.com , בקרוב הן יוצגו בתערוכת צילום מקצועית שעוסקת בעולם המים