בעולם הספורט כבר הבינו מזמן את הטריק: שים את הלוגו של הקבוצה על כל דבר שהוא, מצעיף ועד גרביים, והמוצרים ייחטפו כמו לחמניות חמות. סביר להניח שגם לחמניות חמות עם הלוגו היו אוזלות מהמדפים די מהר.
ישנם מועדונים בכל הענפים שסעיף ההכנסות שלהם נהנה באופן ניכר ממכירות מרצנ'דייז אדירות, והאינטרנט מאפשר להם להפיץ את הסחורה בכל העולם. וגם בישראל המצב לא שונה: תינוקות עם חולצות ברצלונה/ריאל מדריד, חבר'ה במגרש הכדורסל בשישי עם גופיות לברון וקרי. אבל מהן האופציות שעומדות בפני אוהד של קבוצות בליגת העל, שרוצה לעטוף את עצמו בצבעים של המועדון? "ידיעות אחרונות" יצא לבדוק את חנויות האוהדים, שמפגינות יצירתיות לצד היעלמות מוחלטת מהשטח.
בתחום המרצ'נדייז בספורט הישראלי מכבי ת"א היא ליגה בפני עצמה. מעבר לאתר הידידותי ממנו ניתן לבצע הזמנות (דמי משלוח: 25 שקל בארץ, 100 שקל לחו"ל), לקבוצה יש שתי חנויות: במתחם האימונים בקריית שלום ובסינמה סיטי בראשל"צ. אחת נוספת פעלה בחודשי הקיץ בדיזנגוף סנטר.
האוהד הצהוב יכול לבחור מרשימה ארוכה של לא פחות מ־185 מוצרים שונים, החל ממחק שעולה 1.40 שקלים ועד לחולצת משחק רטרו חתומה על ידי שחקנים שלבשו אותה, כמו דור פרץ, וידאר קיארטנסון וברק יצחקי, שעולה 2,500. ישנם גם פריטים מיוחדים לנשים ומגוון מוצרים לילדים. ההספק בתקופת בלאק פריידיי? חצי מיליון שקל!
עוד בין המצטיינות ניתן למצוא את מכבי חיפה, עם חנות בגרנד קניון, שלוש עמדות פעילות באצטדיון סמי עופר בזמן משחק, קרוואן ממותג שמוצב גם באימונים פתוחים וחנות וירטואלית. כמות המוצרים למכירה מגוונת מאוד, וכוללת בין השאר לא פחות מתשעה סוגים של בגדי גוף לתינוקות עבור ההורים שרוצים להתחיל בחינוך הספורטיבי מוקדם.
מה עוד? כוסות בירה, שישה סוגי צעיפים, אופנת חורף מגוונת למשחקים שמחכים בחודשים הקרובים (מכפפות ועד חם־צוואר), קופות חיסכון (כולל של ליגת האלופות), בלונים, דיסק־און־קי ומצעים.
האלופה המכהנת הפועל באר־שבע סגרה יותר מאשר רק פערים מקצועיים בשנים האחרונות. ב־2014 היא השיקה חנות אוהדים רשמית, אך זו הייתה ממוקמת בתוך משרד כרטיסים, פעלה בשעות לא נוחות לקהל, ומגוון המוצרים שהציעה היה דל. רק לאחר החיבור עם חברת "פומה" הנושא תפס תאוצה, ולקראת סוף 2016 המועדון פתח חנות חדשה במרכז "מבנה".
וההצלחה מדהימה: לפי הדוחות הכספיים של המועדון, שנחשפו ב־ynet, באר־שבע הכניסה יותר מ־1.3 מיליון שקל ממכירת מרצ'נדייז כשהחנות הייתה קיימת חודשיים בלבד, סכום יוצא דופן עבור קבוצה שכמעט לא הייתה רלוונטית בתחום קודם לכן. עם הזמן נפתחו עוד שתי נקודות מכירה בקניונים בעיר, אך הן נסגרו. לפני כחודש הושק אתר חדש ומשודרג לעומת הניסיון הקודם, והמועדון דחף אותו בקמפיין פרסומי מושקע (דמי משלוח: 35 שקל, חינם בקנייה של יותר מ־300).
נכון לעכשיו, בחנות ובאתר יש כמעט מאה מוצרים שונים, החל מספינר ב־5 שקלים ועד אוזניות ממותגות ב־499. בובות של מאור מליקסון וג'ון אוגו מופיעות על מחזיקי מפתחות שעולים 29 שקל, האוהדות לא מקופחות במוצרים המיועדים להן, ובמהלך בלאק פריידיי נמכרו כמעט מחצית ממוצרי החנות בהנחה. במקרים מסוימים, לאחר משחק בו שחקן מסוים מככב, ניתן לרכוש את החולצה הרשמית של הקבוצה ב־179 שקל ולהוסיף את שם ומספר השחקן ללא התוספת הרגילה של 50 שקל.
הפועל חיפה מנסה להיצמד לצמרת, בדיוק כמו בעונה שעברה, ומפעילה חנות על ידי זכיין בקריות, לצד עמדת מכירת מוצרים באצטדיון סמי עופר במהלך משחקים. אפשר גם להזמין מוצרים בחנות באינטרנט, ולהצטייד לא רע בכלל אם אתם אוהדים ששולחים ילד לבית הספר. הקבוצה מציעה ילקוטים, תיקי גן וקלמרים ממותגים, לצד מזכרות מכל שנות הפעילות.
בחנות של בני־סכנין אפשר למצוא כמה יציאות מבריקות, כאלו שיכולות לעניין אפילו אוהדים של קבוצות אחרות. הרי איפה עוד בארץ תוכלו למצוא תרבוש ממותג של קבוצה, שלא לדבר על מאפרה? זה חלק רציני מהצלחה שיווקית בכל העולם: היציאות הקטנות האלה שמושכות קהל לשלוף מהכיס את הארנק ולצבוע את היציע (אפשר גם להסתובב ככה ברחוב, אנחנו מרשים).
יש את המועדונים שעדיין לא התארגנו במאה אחוז, אבל לכל הפחות מנסים לעזור לאוהדים שלהם להצטייד בכל המרצ'נדייז שהם צריכים. קחו למשל את מכבי נתניה, שעדיין אין לה חנות רשמית, אבל בשל כך בחנות המקוונת החדשה שנפתחה לאחרונה לא נדרשים האוהדים לשלם דמי משלוח על המוצרים שהם מזמינים. המבחר לא גדול, אבל אתם יכולים להעניק אהבה למאמן עם חולצה הנושאת את תמונתו של סלובודן דראפיץ' ואת הכיתוב: "In slobo we trust".
בהפועל ת"א זה הולך קצת אחרת: יש חנות בחולון, אבל לא ניתן לרכוש בה מוצרים נכון לעכשיו אלא רק לאסוף כאלו שהוזמנו באינטרנט. קנייה פיזית אפשר לבצע בעמדה המיוחדת במשחקי הבית במושבה. העניין נמצא בפיתוח ובשדרוג, ויותר מוצרים יהיו במלאי בעתיד הקרוב, כמו סטים לילדים.
באופן מפתיע, דווקא קבוצה פופולרית עם פוטנציאל קהל גדול כמו בית"ר ירושלים לא מחזיקה בחנות, ובאתר האינטרנט אפשר לרכוש מוצרים מעטים.
החנות בקניון מלחה, שנפתחה בהשקעה של כחצי מיליון דולר בתקופת ארקדי גאידמק, כבר נסגרה, וכל מה שנותר הן שתי עגלות מרצ'נדייז במשחקים בטדי. יש שם הברקות כמו דובי פרווה ומוצרים לתינוקות ולילדים, אבל נראה שבית"ר לא מממשת את הפוטנציאל בהקשר הזה.
קבוצות עם בסיס אוהדים פחות גדול לא נוטות להשקיע במיוחד. למכבי פ"ת ישנה חנות מקוונת בה יכולים אוהדיה לרכוש כעשרים מוצרים שונים. היתרון הוא שביחס למועדונים אחרים המחירים זולים למדי, בעיקר חולצת משחק רשמית הכוללת שם ומספר.
בבני־יהודה הבטיחו לנו שבקרוב תיפתח חנות באינטרנט, אבל בינתיים ההתנהלות לא נוחה. אוהד כתום שרוצה חולצת משחק רשמית יכול להגיע למתחם המועדון בשכונת התקווה, שם נמכרות החולצות בצבע אחד בלבד.
החולצה עולה 130 שקל, אבל מי שרוצה שיתנוסס עליה מספר ושם ישלם 20 שקלים נוספים – ועוד ייאלץ לנסוע למקום אחר בו מדפיסים על החולצה...
גם הפועל חדרה עובדת על חנות מקוונת, אבל עד שזה יקרה ניתן לרכוש רק שני מוצרים בפנייה ישירה למועדון: צעיף (25 שקל) וחולצת עלייה (50 שקל). המצב די דומה בקריית־שמונה, שאין לה חנות מכל סוג: אוהדים שמעוניינים לרכוש חליפת משחק מופנים על ידי המועדון ליצרן, ורוכשים אותה באופן עצמאי על פי תמחור של החברה. חוג האוהדים, בשיתוף המועדון, אחראים על מכירת קפוצ'ונים (50 שקל) וצעיפים (50־20), כשההכנסות מיועדות לאביזרי עידוד.
הפועל רעננה מוכרת רק מוצרים בסיסיים במהלך משחקים: כובעים, חולצות, צעיפים וסט הלבשה, מה שמביא אותנו לאחרונה ברשימה, תרתי משמע: כל מה שמ.ס אשדוד מציעה זו חולצה מקורית ב־350 שקל – בלי שם ומספר – ורק בפנייה למועדון.
כמה גדול הפער בין המועדונים שמשקיעים בקהל לאלו שלא מבינים את חשיבותו.