משטרת ישראל מוצאת עצמה כיום במלכוד קשה בחברה הערבית: מצד אחד היא מובילה מהפכה להרחבת השיטור והגברת האכיפה, הקצתה משאבי עתק, ואף מונה ניצב ערבי־מוסלמי ראשון בתולדות המדינה. אך מנגד, האלימות ברחובות משתוללת, אמצעי הלחימה זולגים לארגוני הפשע, וחלה תחושה קשה של אובדן משילות ופגיעה באמון הציבור הערבי בכחולי המדים.
במשטרה מתגאים בכך שהוקמו שש תחנות חדשות וגויסו 700 שוטרים חדשים — מתוכם 370 ערבים־מוסלמים לרבות 60 נשים. ורק בחודש שעבר דיווח לכנסת המפכ"ל היוצא על כוונה לבנות 17 תחנות חדשות ולגייס 1,300 שוטרים למגזר. נוסף על מאות מיליוני השקלים שהוקצו לשיפור אכיפת החוק בתקופת אלשיך, מינויו של ג'מאל חכרוש כניצב העומד בראש "המינהלת לשיפור השיטור והגברת האכיפה במגזר הערבי" נחשב להישג בולט. לדברי בכיר במשטרה: "אנחנו בדרך הנכונה במגזר, אבל מה שחשוב זה המשך העשייה".
אבל זו רק תמונה חלקית. אלשיך אמנם טוען כי חלה ירידה באלימות במגזר וכי "אי־אפשר לעשות את השינוי ביום אחד", אך מבקר המדינה מציג מציאות שונה — ועגומה יותר. בדו"ח שפירסם באוגוסט קבע כי "כמות האמל"ח בחברה הערבית היא עצומה, הפשיעה משתוללת, הקורבנות רבים — והתנהלות לקויה של המשטרה ושל המדינה מונעת את צמצום התופעה". הנתונים שהציג מדברים בעד עצמם: שיעור המעורבים בעבירות אלימות במגזר גבוה פי שניים מיתר האוכלוסייה, והמעורבות בתיקי רצח גבוהה פי שניים וחצי. מספר הנפגעים באלימות מנשק חם — גבוה פי .12
רבים מתושבי המגזר מודאגים במיוחד מגל הרציחות הבלתי נגמרות: מתחילת השנה נרצחו 54 איש, ובהם 12 נשים. קרוב למחצית מהמקרים לא פוענחו.
את היוזמות השונות של אלשיך — כמו פתיחת תחנות וגיוס שוטרים במגזר — לא כולם רואים בעין יפה. "תחנת המשטרה שנפתחה אצלנו בתקופת אלשיך לא עזרה לנו בכלום", אמרה תושבת ג'סר א־זרקא. "האלימות נמשכה בלי סוף". גם אחמד, תושב קלנסווה, לא מרוצה: "כשמינו את אלשיך חשבתי שידאג ליישובים הערביים. לצערי, היינו רואים אלפי שוטרים מגיעים להריסת בתים, אבל לא ראינו אותה כמות בהתמודדות עם הפשיעה".