בשבילנו, הנשים, הריון הוא תקופה קסומה. מצד אחד אנחנו מפתחות בקרבנו חיים חדשים ומגדילות את אוכלוסיית העולם. מנגד, אנחנו יכולות להשפיט את הגבר שלנו בלי ייסורי המצפון הרגילים. קוראים לזה "הורמונים" והם אשמים ב-ה-כ-ל.
הם אלה שגורמים לנו לאבד יציבות, לבכות בזמן הפרסומות בטלוויזיה ולדרוש מיץ אננס בשתיים לפנות בוקר.
בשבילם, הגברים, הריון הוא תקופה קסומה ולא ממש מובנת. אוקיי, הבטן שלך מתנפחת -הם חושבים לעצמם - יש לך קצת בחילות ולפעמים את מקיאה. זה אומר שאת צריכה להיעלב אם אנחנו לא מתפעלים ממך בכל רגע נתון? זה אומר שאנחנו צריכים לשיר לפופיק שלך שירי ילדים? זה אומר שאנחנו חייבים לצאת בגשם שוטף לחפש לך פלאפל עם הרבה חריף?
אז זהו, שכן. אחת מתופעות הלוואי הקשות של ההריון היא שהמינוס בבנק מתרחב ככל שהכרס מתרחבת. וזה מתחיל הרבה לפני הפלאפל.
כניסה להריון מצריכה בדיקות, שקופות החולים לא תמיד מוכנות לממן. רק בדיקות של סיסטיק פיברוזיס ואיקס שביר עולות 700 שקל. וזוהי רק ההתחלה.
בשבוע ה-12 מתקיימת בדיקת שקיפות עורפית, המאבחנת תסמונת דאון, שמחירה 300 שקל. בשבוע ה-15 מומלץ לבצע סקירת מערכות מוקדמת, כדי לשלול מומים ואסונות. בתום הבדיקה תדעו (או תדעי) אם זה בן או בת ותקבלו קלטת. מחיר הבדיקה נע בין 1,200 ל-1,600 שקל. בשבוע ה-23 הולכים לרופא פרטי כדי לעשות סקירה מאוחרת ומשלמים אותו הסכום.
בין לבין, בשבוע ה-18 להריון, אפשר לעשות בדיקת מי שפיר - 1,400 שקל תמורת החדרת מחט ארוכה-ארוכה לתוככי בטנך. במקרה שהרופא הורה לך לבצע את הבדיקה, הרווחת. מעכשיו את "הריון בסיכון גבוה" והבדיקות בחינם.
מכיוון שחיי הפנאי שלך נמצאים אף הם בסיכון, זה הזמן להתהולל קצת. עוד מעט בילויים יהיו נחלת העבר הרחוק. אז נכון שאלכוהול וסיגריות הם מחוץ לתחום, אבל פה ושם איזו כוסית, סופשבוע עם חברים וסרט כיפי לתוך הלילה.
אם אתם יוצאים לבית מלון, תתרחקי מהג'קוזי. מים חמים מדי לא עושים טוב לעובר. גם שמנים ארומטיים ומסאז' שוודי אסורים כרגע. בקיצור, כל-כך הרבה דברים אסור לך לעשות, שלא פלא שבסוף את עולה 30 קילו. אחר כך, שעת ייעוץ אצל נטורופתית, שתעשה לך סדר בדברים, תעלה 200 שקל. סכום דומה תוציאו על כל הכמוסות, הוויטמינים, הברזל, ויטמין סי, טאמס או מאלוקס נגד צרבת ושאר ירקות.
חוץ מזה, בשלב מסוים את כבר לא יכולה להיכנס לג'ינס ואת פשוט חייבת לקנות בגדים מתאימים. אבל את לא מוצאת. רוב הבגדים של נשים בהריון זה משהו שאפילו דודות חסרות הבנה מינימלית באופנה היו מסרבות לעטות על גופן.
כשאת כבר מוצאת שמלה מדהימה, את צריכה לשבור תוכנית חיסכון. חנויות מסוימות מרשות לעצמן לקחת 600 שקל לשמלה, 400 שקל למכנסיים, שלא לדבר על חזיות שנראות כמו אוהל מכוער. זה אולי היה עובר איכשהו בשתיקה אם היינו מתכננות להיכנס עוד שנה להריון שני, אבל אנחנו לא. אז להוציא סכומים שכאלה על משהו שבמקרה הטוב נלבש חודשיים רצופים, זה משהו שגובל בשיגעון, ואפילו ההורמונליות ביותר מבינינו לא ירחיקו לכת עד-כדי-כך.
לקראת סוף ההריון, כשכפות הרגליים נראות (הגבר רואה, לנו יש בטן שמסתירה) כמו רגלי ברווז, אנחנו בולעות את הרוק ורוכשות נעלי טבע. 300 שקל זה סכום לא מבוטל בשביל משהו שימצא את מקומו עמוק בבוידעם בעוד חודש.
אז מה יש להגיד, הריון זו תקופה קסומה. טוב שאחרי תשעה חודשים זה עובר.
פורסם לראשונה ב"ידיעות אחרונות" - מגזין ממון.