היית גאה שאני מופיע כיהודי בכל העולם

None

הבשורה על פטירתו של נח קליגר נחתה עליי בדרכי חזרה מהופעה בוורשה. כמה אירוני הדבר. דווקא בדרך הביתה מהמקום הנורא ששם רצחו שלושה מיליון מאחינו ואחיותינו, וששם נח קליגר היקר כמעט נספה. דווקא מדרכי משם אני שומע בעצב רב את הבשורה ונזכר במה שנח היה אומר: "אם אתה רוצה לחפש את יהדות פולין, אתה לא צריך לחפש רחוק, אתה פשוט דורך עליה כאן בכל מקום שלשם נושאות אותך רגליך. בכל מקום שעליו תדרוך בפולין, יש דם יהודי".

 

קשה לדבר על נח בזמן עבר. אני מכיר אותו שנים רבות. הוא היה מפתיע אותי בהופעות המוזיקליות שלי בכל מיני מקומות בעולם ומספר כמה שהוא מאושר מכך שאני, כישראלי וכיהודי שגאה ביהדותו — מופיע בכל העולם.

 

נח היה שנון וחכם. הסיפורים על מה שעבר, תמיד השאירו אותנו פעורי פה. נקשרתי אליו כבן לאב. זה החל כשישבנו יחד בקרקוב לפני שנים רבות ואז הוא סיפר לי איך הפך למתאגרף במחנה ההשמדה. נכנסו שלושה קצינים ושאלו, מי כאן יודע להתאגרף? למרות שלא היה לו מושג באגרוף, נח, ילד בן שש עשרה, הרים את ידו ואמר שהוא מתאגרף. הוא פשוט התאגרף על חייו והצליח להינצל מציפורני החיה הנאצית. הוא גולל בפניי סיפורי גבורה וניסים רבים שגרמו לי להבין כמה צריך להעריך כל רגע בחיינו. כזה היה נח קליגר, אדם שידע להעריך ולאהוב את החיים שניתנו לו במתנה, ונהנה מכל רגע שחולף. 

 

בכל פגישה איתו היית מקבל את ההרגשה שאתה החבר הכי טוב שלו. אהבתי את טוב ליבו, את החיוך שלא מש מפניו. את עיניו הכחולות, הגדולות והחכמות. נח יחסר למשפחתו ולאשתו שאותה כל כך אהב, אבל גם לנו, החברים, יחסר מאוד.

 

יהי זכרו ברוך.