השתלת הצלבה היא הליך שנועד להתמודד עם המצב החוקי בישראל שלפיו ניתן לקבל תרומת כליה רק מתורם אלטרואיסט או מקרוב משפחה. במילים אחרות, אדם לא יכול לבקש לתרום כליה לחולה ספציפי, אלא אם הוא קרוב משפחתו.
אבל מה עושים כשאדם מעוניין לתרום כליה לקרוב משפחתו אך אין ביניהם התאמה, ולעומת זאת הוא נמצא מתאים לתרום לחולה אחר, ואילו קרוב משפחתו של החולה האחר מתאים לחולה הראשון? במקרה כזה יכולים בתי החולים לבצע הצלבה: קרוב המשפחה של חולה א' יתרום כליה לחולה ב', ואילו קרוב המשפחה של חולה ב' יתרום כליה לחולה א'.
לחתימה על כרטיס אדי
בנימין בכלל היה אמור לתרום את הכליה שלו לגיל, בת 36 מעמק חפר. "הגעתי לרב ישעיהו הבר, יו"ר עמותת 'מתנת חיים' וביקשתי שיעזור לי למצוא תורם כליה", סיפרה גיל. "לשמחתי, בנימין, אדם שאני לא מכירה, הסכים לתרום כליה והעמותה חיברה בינינו, אלא שלצערי הבדיקות העלו שאין בינינו התאמה".
שורת בדיקות נוספות שערכו בבילינסון העלתה אפשרות לבצע השתלת הצלבה בין ארבעה זוגות חולים, שבסיומה קיבלה גם גיל את הכליה שכה נזקקה לה. "הפכנו, כל התורמים והנתרמים, להיות כמו משפחה", אומרת גיל. כל אחד הגיע ממקום אחר - דתיים וחילונים, ימנים ושמאלנים, יהודים וערבים - ויש בינינו חיבור מיוחד. אנחנו שומרים על קשר ומתכננים לעשות מפגש של כולם".
"לאמא שלי הייתה ירידה בתפקוד הכליות ומצבה הידרדר עד שנזקקה להשתלת כליה", מספר יונתן תגר, שגם הוא היה חלק מסבב ההשתלות. "ביקשתי לתרום לה כליה אבל לא נמצאה בינינו התאמה מלאה, ובבית החולים הציעו לנו לעשות השתלת הצלבה, כלומר שאני אתרום למישהו ובתמורה אמא שלי תקבל כליה אחרת. לא היססתי והסכמתי מיד".
"שרשרת המורכבת מרביעייה של השתלות כליה היא הליך מורכב ונדיר, שדורש דיוק והתאמה מרבית בין החולים והתורמים", מסביר פרופ' איתן מור, מנהל מחלקת השתלות בבילינסון. "חולים יכולים לחכות שנים עד שיימצא להם תורם מתאים, ותוכנית ההצלבות נותנת פתרון לכך. אני שמח שהצלחנו למצוא את הפתרון לארבעת החולים הללו, ואני בטוח שפריצת דרך זו תוביל להצלבות נוספות".
"כל תרומת כליה שמצילה חיים מרגשת ומשמחת", מסכם הרב הבר מעמותת מתנת חיים, "אבל כאן מדובר באדם אחד שבזכות התרומה שלו ארבעה חיי אדם ניצלו, ולכן התרומה הזו מרגשת פי כמה".